קיבוץ גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 30 בתים ,  2 בפברואר 2016
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של קרייזי אבאוט משיח)
שורה 13: שורה 13:
===זמנו===
===זמנו===
נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". וכדעה זו משמע קצת בתלמוד בבלי מסכת מגילה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}} שמבואר שם הטעם לסדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]] ותפילת 'תקע בשופר' שתוקנה עבור קיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך'.  
נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". וכדעה זו משמע קצת בתלמוד בבלי מסכת מגילה {{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=11&daf=17b&format=text יז, ב].}} שמבואר שם הטעם לסדר הברכות בתפילת [[שמונה עשרה (תפילה)|שמונה עשרה]] ותפילת 'תקע בשופר' שתוקנה עבור קיבוץ גלויות קודמת לתפילת 'ולירושלים עירך'.  
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו ח, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". וכסברה זו נראה בגמרא במסכת סוכה (מא, א.) הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]] מחשש שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב שם.}} גם במסכת ברכות (מט, א) מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.
לאידך, בספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". וכסברה זו נראה בגמרא במסכת סוכה (מא, א.) הדנה אודות תקנת [[רבי יוחנן בן זכאי]] שלא לאכול [[חדש]] ביום [[ט"ז בניסן]] מחשש שמא יבנה בית המקדש יום קודם לכן בט"ו.{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר מוהרש"ב שם.}} גם במסכת ברכות (מט, א) מסביר רש"י את דברי הגמרא כשיטה זו.


הרבי מדייק את סדר לשונו של הרמב"ם בהלכות מלכים{{הערה|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל... יעמוד מלך מבית דוד..ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". וכפי הידוע ב[[כללי הרמב"ם]] שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, נראה בהדגשה שסדר הדברים הוא שתחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.  
הרבי מדייק את סדר לשונו של הרמב"ם בהלכות מלכים{{הערה|הלכות מלכים: יא, א-ד.}}: "המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות דוד ליושנה לממשלה הראשונה. ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל... יעמוד מלך מבית דוד..ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". וכפי הידוע ב[[כללי הרמב"ם]] שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, נראה בהדגשה שסדר הדברים הוא שתחילה יבנה בית המקדש ורק לאחר מכן יקבץ נדחי ישראל.  
שורה 20: שורה 20:


===מפעולותיו של מלך המשיח===
===מפעולותיו של מלך המשיח===
במקביל, קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. בדרשות שונות שדרשו ח נראה שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח.{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז - הובא לעיל.}} בתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני{{הערה|פרק ה הלכה ב.}}: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב (דברים לב) ודם ענב תשתה חמר".
במקביל, קיים דיון בנוגע לעצם הקיבוץ על ידי מי יעשה. בדרשות שונות שדרשו חז"ל נראה שקיבוץ הגלויות לא בהכרח ייעשה על ידי מלך המשיח.{{הערה|ראה גם מסכת מגילה יז - הובא לעיל.}} בתלמוד ירושלמי מסכת מעשר שני{{הערה|פרק ה הלכה ב.}}: "אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב (דברים לב) ודם ענב תשתה חמר".
לאידך, נבואות רבים{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}} מיחסים את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח, וכן במדרשי ח רבים,{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא,{{הערה|חולין ס"ג, א.}} בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא על פי קבלה.{{הערה|עמק המלך שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}
לאידך, נבואות רבים{{הערה|ראה ישעיה י, י-יב. הושע ב, ב. ובתרגום יונתן. מיכה ב, יב-יג. ובתרגום יונתן. זהר ח"ב ט, ב. שיר השירים רבה פ"ב, יח. בראשית רבה פצ"ח, ט.}} מיחסים את יעוד קיבוץ הגלויות למלך המשיח, וכן במדרשי חז"ל רבים,{{הערה|בראשית רבה פרשה צ"ח, ט. שיר השירים רבה פרשה ב, יח.}} בגמרא,{{הערה|חולין ס"ג, א.}} בזהר{{הערה|חלק ב ט, א.}} וכן הוא על פי קבלה.{{הערה|עמק המלך שער רישא דז"א פרק יב (קל"ב, ב).}}


אמנם להלכה מדברי הרמב"ם שהובאו לעיל מוכח שקיבוץ גלויות תלוי במלך המשיח שמדגיש מיד בתחילת דבריו אודות יעודו של מלך המשיח "המלך המשיח עתיד לעמוד..ומקבץ נדחי ישראל" ושוב חוזר על דבריו בהלכות שלאחר מכן, ומוכח שקיבוץ גלויות יהי על ידי מלך המשיח דווקא.
אמנם להלכה מדברי הרמב"ם שהובאו לעיל מוכח שקיבוץ גלויות תלוי במלך המשיח שמדגיש מיד בתחילת דבריו אודות יעודו של מלך המשיח "המלך המשיח עתיד לעמוד..ומקבץ נדחי ישראל" ושוב חוזר על דבריו בהלכות שלאחר מכן, ומוכח שקיבוץ גלויות יהי על ידי מלך המשיח דווקא.
שורה 42: שורה 42:


== אודות היעוד ==
== אודות היעוד ==
[[ח]] אומרים{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]] פח, ב.}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. ח{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] כט, א.}} למדים זאת מהפסוק{{הערה|שם=נצ|נצבים ל, ג.}} "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.  
[[חז"ל]] אומרים{{הערה|[[מסכת פסחים|פסחים]] פח, ב.}} שגדול יום קיבוץ גלויות כ[[בריאת העולם|יום שנבראו בו שמים וארץ]], מכיון שרק אז [[נברא|הבריאה]] משיגה את [[ימות המשיח|תכליתה]]. דבר זה מתבטא גם בכך שה[[שכינה]] תחזור לשכון רק בסיום תהליך קיבוץ גלויות. חז"ל{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] כט, א.}} למדים זאת מהפסוק{{הערה|שם=נצ|נצבים ל, ג.}} "ושב ה' אלוקיך את שבותך" - שהקב"ה (השכינה) שב יחד עמהם מבין הגלויות.  


מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. ח למדים זאת מהפסוק{{הערה|ישעיה כז, יב.}} "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק{{הערה|שם=נצ}} מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו}}.
מסיבה זו (שתהליך זה ייעשה על ידי הקב"ה) הקיבוץ יהיה מושלם ולא ישאר אף יהודי מאחור. חז"ל למדים זאת מהפסוק{{הערה|ישעיה כז, יב.}} "ואתם תלוקטו לאחד אחד בני ישראל". [[רש"י]] על הפסוק{{הערה|שם=נצ}} מסביר ש{{ציטוטון|גדול יום קיבוץ גלויות ובקושי כאילו הוא עצמו צריך להיות אוחז בידיו ממש איש איש ממקומו}}.


== בתורת החסידות ==
== בתורת החסידות ==

תפריט ניווט