שבעה עשר בתמוז: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
מ (שוחזר מעריכות של שיע בוט (שיחה) לעריכה האחרונה של להתראות)
שורה 7: שורה 7:
ב[[חג השבועות]], זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. היה זה בששי בסיון, שבעה שבועות לאחר יציאת מצרים. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם [[עשרת הדברות]]. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל ה[[תורה]] וביאורי המצוות, ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד [[משה]] מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה במחנה ישראל כי העם עשה עגל זהב, רקדו מסביב והשתחוו לעבודה זרה! מה עשה משה רבנו? זרק את הלוחות מידיו ושברם, מתעוררת השאלה: מה חטאו הלוחות? האם עשה משה רבנו מעשה טוב בזה ששבר את הלוחות?  
ב[[חג השבועות]], זמן מתן תורתנו, ירד ה' על הר סיני ונתן לנו את התורה. היה זה בששי בסיון, שבעה שבועות לאחר יציאת מצרים. למחרת, בשביעי בסיון, עלה משה למרום כדי לקבל את הלוחות הקדושים עם [[עשרת הדברות]]. ארבעים יום ישב בהר ושמע מה' את כל ה[[תורה]] וביאורי המצוות, ארבעים יום אלו נסתיימו בשבעה עשר בתמוז, ואז ירד [[משה]] מן ההר כשבידיו הלוחות. אולם אז ראה במחנה ישראל כי העם עשה עגל זהב, רקדו מסביב והשתחוו לעבודה זרה! מה עשה משה רבנו? זרק את הלוחות מידיו ושברם, מתעוררת השאלה: מה חטאו הלוחות? האם עשה משה רבנו מעשה טוב בזה ששבר את הלוחות?  


בתורה נאמר כי ה' אמר למשה: "אשר שיברת", ו[[ח]] הסבירו כי למעשה ניתן להבין את המילה 'אשר' בשני מובנים. בנוסף למובנה הפשוט של המלה, הרי אפשר גם לפרש 'אשר' מלשון אושר. לא רק שה' הסכים למעשה זה שעשה משה, אלא אף הודה לו על כך: אשריך ששברת את הלוחות!  
בתורה נאמר כי ה' אמר למשה: "אשר שיברת", ו[[חז"ל]] הסבירו כי למעשה ניתן להבין את המילה 'אשר' בשני מובנים. בנוסף למובנה הפשוט של המלה, הרי אפשר גם לפרש 'אשר' מלשון אושר. לא רק שה' הסכים למעשה זה שעשה משה, אלא אף הודה לו על כך: אשריך ששברת את הלוחות!  


חכמינו זכרונם לברכה אומרים שעל אף שהלוחות כבדים היו, שכן היו מאבן ספיר, אף על פי כן לא הרגיש משה רבינו כל כובד משא בשאתו אותם, הם היו חרותים באבצע אלקים משני עבריהם - וכולם מעשה נסים.  
חכמינו זכרונם לברכה אומרים שעל אף שהלוחות כבדים היו, שכן היו מאבן ספיר, אף על פי כן לא הרגיש משה רבינו כל כובד משא בשאתו אותם, הם היו חרותים באבצע אלקים משני עבריהם - וכולם מעשה נסים.  
שורה 49: שורה 49:
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=82 י"ז בתמוז וימי בין המצרים, הלכות ומנהגים, מאמרים וסיפורים] - {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים] - {{אינפו}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=82&article=573 הוראות הרבי לימי בין המצרים] - {{אינפו}}
*[http://www.old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55651 "צום הרביעי" אצל הרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55651 "צום הרביעי" אצל הרבי]{{וידאו}} - {{אינפו}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חגים וזמנים}}
{{חגים וזמנים}}
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]
[[קטגוריה:חגים וזמנים]]

תפריט ניווט