רבי מאיר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  2 בפברואר 2016
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ")
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
שורה 12: שורה 12:
בגמרא כתוב כי בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות '''א'''ור בא'. [[המגיד ממזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[אור תורה]] בראשית עמ' יד.}} שואל על כך: א. למה אמרו בתורתו של ר' מאיר, הוה ליה למימר "בתורה שכתב ר' מאיר" [כתיב] כתנות אור בא'. ב) אם הוא כפשוטו האיך החליף ר' מאיר ע' בא', הלוא היה ראוי [לו] לראות בספר עזרא{{הערת שוליים|נ"א: העזרה.}} שממנו היו מגיהים כל הספקות וחסרות ויתרות. ג) מלבד זאת, קשה על ר' מאיר, שכל התורה ראוי לכתוב על ידו, שעפעפיו יישירו נגדו, והאיך כתב א' במקום ע', ומה גם שפשט התיבה נשתנה.  
בגמרא כתוב כי בתורתו של רבי מאיר היה כתוב כתנות '''א'''ור בא'. [[המגיד ממזריטש]]{{הערת שוליים|1=[[אור תורה]] בראשית עמ' יד.}} שואל על כך: א. למה אמרו בתורתו של ר' מאיר, הוה ליה למימר "בתורה שכתב ר' מאיר" [כתיב] כתנות אור בא'. ב) אם הוא כפשוטו האיך החליף ר' מאיר ע' בא', הלוא היה ראוי [לו] לראות בספר עזרא{{הערת שוליים|נ"א: העזרה.}} שממנו היו מגיהים כל הספקות וחסרות ויתרות. ג) מלבד זאת, קשה על ר' מאיר, שכל התורה ראוי לכתוב על ידו, שעפעפיו יישירו נגדו, והאיך כתב א' במקום ע', ומה גם שפשט התיבה נשתנה.  


המגיד מבאר על פי מאמר רז"ל {{ציטוטון|"לא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא [שמו] ר' מאיר שהיה '''מאיר''' עיני חכמים בהלכה, ויש אומרים שהיה נקרא ר' נהוראי וכו'}}". פירוש הדבר הוא, ששורש נשמתו היה מהשכל הקדום שהחכמה מקבלת הימנו, והיה יכול להאיר ולהנהיר עיני חכמים שהיה שורשם מ[[חכמה]] והוא היה מעולם המשפיע לחכמה.  
המגיד מבאר על פי מאמר ר {{ציטוטון|"לא ר' מאיר שמו אלא ר' נהוראי שמו, ולמה נקרא [שמו] ר' מאיר שהיה '''מאיר''' עיני חכמים בהלכה, ויש אומרים שהיה נקרא ר' נהוראי וכו'}}". פירוש הדבר הוא, ששורש נשמתו היה מהשכל הקדום שהחכמה מקבלת הימנו, והיה יכול להאיר ולהנהיר עיני חכמים שהיה שורשם מ[[חכמה]] והוא היה מעולם המשפיע לחכמה.  


תורתו היתה זכה בלי סיג ושמרים המעורבים, שהם הקושיות והאיבעיות, כידוע ב[[ספר הזוהר]] שהם מ[[סטרא אחרא|סטרא]] של ה"כתנות עור", שהם ה[[קליפות]], רק תורתו היתה זכה משורש נשמתו כמובא עליו בגמרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת מגילה]].}} עפעפיו יישירו נגדו. ולמרות שנאמר בו שהיה מראה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים בהיפך, אין הכונה בכך שהיה לו ספיקות בהלכה, אלא כוונתו היתה להראות לחכמים שיש לנטות לכאן ולכאן מצד הסברא, והמבין יבין וישכיל ויברור הטוב והאמת והישר. אבל האמת שהיתה תורתו בלי שום סיג ועירוב ובלי שום ספק, ולכך לא אמרו עליו שהיה "מראה לחכמים", אלא שהיה "מראה" להם שיש דעת נוטה לב' הפנים.
תורתו היתה זכה בלי סיג ושמרים המעורבים, שהם הקושיות והאיבעיות, כידוע ב[[ספר הזוהר]] שהם מ[[סטרא אחרא|סטרא]] של ה"כתנות עור", שהם ה[[קליפות]], רק תורתו היתה זכה משורש נשמתו כמובא עליו בגמרא{{הערת שוליים|1=[[מסכת מגילה]].}} עפעפיו יישירו נגדו. ולמרות שנאמר בו שהיה מראה מ"ט פנים טהור ומ"ט פנים בהיפך, אין הכונה בכך שהיה לו ספיקות בהלכה, אלא כוונתו היתה להראות לחכמים שיש לנטות לכאן ולכאן מצד הסברא, והמבין יבין וישכיל ויברור הטוב והאמת והישר. אבל האמת שהיתה תורתו בלי שום סיג ועירוב ובלי שום ספק, ולכך לא אמרו עליו שהיה "מראה לחכמים", אלא שהיה "מראה" להם שיש דעת נוטה לב' הפנים.
שורה 20: שורה 20:
בגמרא גם מובא אודותיו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סו"ף [[דעת]]ו, שהיא מדריגה התחתונה שבדעתו, ומכאן גודל עומק חכמתו, שהרי אם על סוף דעתו שלו לא היו יכולים להשיגו ולעמוד בו מכל שכן על תחילת דעתו.
בגמרא גם מובא אודותיו, שלא יכלו חבריו לעמוד על סו"ף [[דעת]]ו, שהיא מדריגה התחתונה שבדעתו, ומכאן גודל עומק חכמתו, שהרי אם על סוף דעתו שלו לא היו יכולים להשיגו ולעמוד בו מכל שכן על תחילת דעתו.


על פי הנ"ל מסביר המגיד את המאמר "בתורתו של ר' מאיר", על פי מאמר חז"ל{{הערת שוליים|1=פ"א ד[[מסכת קידושין]].}} מתחילה נקרא תורת ה' ואחר שעמל האדם נקרא תורתו. על פי זה מובן המאמר "בתורתו" - בלמוד שלמד ר' מאיר, "היה כתוב", כלומר נחקקו בו הדברים כנתינתו מסיני חקוקים וחרותים על לוח לבו, "כתנות אור" תורתו היתה קדושה בלי סיג ועירוב.
על פי הנ"ל מסביר המגיד את המאמר "בתורתו של ר' מאיר", על פי מאמר ח{{הערת שוליים|1=פ"א ד[[מסכת קידושין]].}} מתחילה נקרא תורת ה' ואחר שעמל האדם נקרא תורתו. על פי זה מובן המאמר "בתורתו" - בלמוד שלמד ר' מאיר, "היה כתוב", כלומר נחקקו בו הדברים כנתינתו מסיני חקוקים וחרותים על לוח לבו, "כתנות אור" תורתו היתה קדושה בלי סיג ועירוב.
==תוכו אכל קליפתו זרק==
==תוכו אכל קליפתו זרק==
כאשר רבה בר שילא פגש את [[אליהו הנביא]], הוא שאל אותו מה עושה [[הקדוש ברוך הוא]]. השיב לו אליהו הנביא, כי הקדוש ברוך הוא עוסק בתורתו, ומזכיר את דיעותיהם השונות וחידושי תורתם של התנאים השונים בשמותם, אך את שמו של רבי מאיר לא הזכיר משום שלמד תורה מפי [[אלישע בן אבויה|אחר]], שאל אותו רבה בר שילא: מדוע, הרי רבי מאיר רמון אכל וקליפתו זרק, אמר לו אליהו הנביא: אכן, עכשיו{{הערה|יש המבארים כי זאת בעקבות אמרתו של רבא בר שילא, שפסק כי מותר היה לרבי מאיר ללמוד תורה מפיו של אחר.}} מזכיר הקדוש ברוך הוא אמרה מרבי מאיר{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=15b&format=pdf ט"ו ע"ב].}}.
כאשר רבה בר שילא פגש את [[אליהו הנביא]], הוא שאל אותו מה עושה [[הקדוש ברוך הוא]]. השיב לו אליהו הנביא, כי הקדוש ברוך הוא עוסק בתורתו, ומזכיר את דיעותיהם השונות וחידושי תורתם של התנאים השונים בשמותם, אך את שמו של רבי מאיר לא הזכיר משום שלמד תורה מפי [[אלישע בן אבויה|אחר]], שאל אותו רבה בר שילא: מדוע, הרי רבי מאיר רמון אכל וקליפתו זרק, אמר לו אליהו הנביא: אכן, עכשיו{{הערה|יש המבארים כי זאת בעקבות אמרתו של רבא בר שילא, שפסק כי מותר היה לרבי מאיר ללמוד תורה מפיו של אחר.}} מזכיר הקדוש ברוך הוא אמרה מרבי מאיר{{הערה|1=[[מסכת חגיגה]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=13&daf=15b&format=pdf ט"ו ע"ב].}}.

תפריט ניווט