אליהו כי טוב: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 10 בתים ,  2 בפברואר 2016
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
שורה 26: שורה 26:
כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.
כאשר התפרקה תנועת פאג"י, הרבי לא ראה בעין יפה את פרישתו מהחיים הציבוריים, ודחק בו להשפיע על הפוליטיקה הישראלית ולא לתרץ את עצמו בכך שתורם בכתיבה וספרות, וכתב לו: "היאומן.. שזהו ניצול כל כוחו במילואו על ידי הדפסת ספרים? ואין נשמע כלל מלוקחו חלק על ידי דיבור ותעמולה וכו' בהבעיות שבעולם היהודים בכלל ובארץ הקודש ת"ו ובעיר הקודש ירושלים ת"ו בפרט. ולא אפילו בבעיות הבוערות"{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15892&st=&pgnum=263 אגרות קודש חלק י"ט עמוד רמה] בהשמטת שמו.}}, ובהמשך המכתב הרבי מבטל טיעונים המצדיקים את חוסר התערבותו בהנהגה הציבורית.


מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו ז"ל, בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] בחודש תשרי [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (היחידות נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.
מכתב זה לא היה היחיד, ושלוש שנים קודם לכן כתב לו הרבי מכתב חריף ביותר, ואף התנצל בסופו ש"אולי אין הסגנון דיפלומטי או מנומס כדי צרכו - אבל בודאי שאין החריפות מספיקה כלל בערך הצרה ומצוקה בה ענייני יהדות נמצאים"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5361 אגרות קודש חלק טו אגרת ה'שסא].}}{{הערה|1=הרבי לא השלים עם פרישתו מהחיים הציבוריים, וראה בכך כתם בל-ימחה על אישיותו הגדולה, וב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/lkus/35/13/3/255 מכתב לחתנו חנוך בן ארזה] שנדפס בהוספות ללקוטי שיחות (חל"ה עמוד 255) כותב לו הרבי שדווקא לפי גודל האפשרויות של העסקן, הימנעותו מטילה רבב גדול יותר על אישיותו, "וכיון שהכרתי את חותנו , בודאי אין צורך להרחיב את הדיבור בכהנ"ל". ב[[יחידות]] של הרב [[טוביה בלוי]] בחודש תשרי [[תשכ"ג]], ניסה הרבי לברר האם החלטתו של כי-טוב לפרוש מהחיים הציבוריים היא סופית, והאם עדיין ישנה אפשרות להשפיע עליו בכיוון זה (היחידות נדפסה בקובץ [[מקדש מלך]] חלק ד' עמוד תיד).}}.


יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תשנ"א.}}.
יחד עם זאת, עודד אותו הרבי על ספריו, וכתב לו כי "הבאת דבר ה' לאחינו בני ישראל הוא הביטוי הכי נעלה דאהבת ישראל"{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/26/9595 אגרות קודש חלק כ"ו, אגרת ט'תקצה].}}, ואמר לו ב[[יחידות]]: "לי ידוע היטב מה פעל ספרך 'איש וביתו' בהרבה מבתי ישראל"{{הערה|הקדמה למהדורה השלישית של הספר 'איש וביתו' מהדורת תשנ"א.}}.
שורה 39: שורה 39:
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר הפרשיות''' - פירוש עממי על התורה (עשרה כרכים{{הערה|יצא לאור במהדורה ראשונית בספרונים שבועיים, שאוגדו בשנים מאוחרות יותר ונדפסו בעשרה כרכים.}}).
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''ספר התודעה''' - סקירת מעגל השנה היהודי בצירוף הלכות ו[[מנהג|מנהגים]], [[תשי"ח]]{{הערה|1='''[http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?whichpage=10&topic_id=1899148&forum_id=771 כבשי דרחמנא - על הימים ה' באייר ו-כ"ח באייר]''', פרקים שהושמטו מספר התודעה.}}.
*'''כפתור ופרח''' - אמרות חז"ל מבוארות, [[תש"כ]].
*'''כפתור ופרח''' - אמרות ח מבוארות, [[תש"כ]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''הגדה של פסח''' - בצירוף מנהגים טעמים ורמזים, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].
*'''ילקוט טוב''' - אסופת אמרות פתגמים וביאורים מאת גדולי ישראל לאורך הדורות, [[תשכ"א]].

תפריט ניווט