10,833
עריכות
ארבע עשרה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " הי"ד" ב־""
מ (החלפת טקסט – " ע"פ " ב־" על פי ") |
מ (החלפת טקסט – " הי"ד" ב־"") |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
ב[[מסכת פסחים]] מסופר: שבשנה אחת חל י"ד ניסן בשבת ולא ידעו האם הפסח דוחה את השבת, עד שבא הלל הבבלי ואמר שדוחה. | ב[[מסכת פסחים]] מסופר: שבשנה אחת חל י"ד ניסן בשבת ולא ידעו האם הפסח דוחה את השבת, עד שבא הלל הבבלי ואמר שדוחה. | ||
ומבאר המגיד ממזריטש את הסיפור הזה כך: ישנם בקהלת '''י"ד''' עיתים לטוב, ו'''י"ד''' עיתים למוטב. והם י"ד שבקדושה וי"ד שבקליפה. ובשבת הוא יום התענוג ולכן צריך להיות בו בשמחה. והשמחה היא על ידי | ומבאר המגיד ממזריטש את הסיפור הזה כך: ישנם בקהלת '''י"ד''' עיתים לטוב, ו'''י"ד''' עיתים למוטב. והם י"ד שבקדושה וי"ד שבקליפה. ובשבת הוא יום התענוג ולכן צריך להיות בו בשמחה. והשמחה היא על ידי עיתים דקדושה. אך כאשר בשבת חלים עתים דקליפה (כמו אדם שמתענג מסיפורי מעשיות), אזי מותר לו לספר מעשיות בשבת ובלבד שלא יהא עצב. | ||
ובשנה ההיא "חל" מלשון חולין וחולי, י"ד - כלומר, | ובשנה ההיא "חל" מלשון חולין וחולי, י"ד - כלומר, עתים רעים בשבת, שלא היו יכולים לשמח בי"ד עתים דקדושה. ולכן לא ידעו האם אפשר להקריב פסח, שהוא "פה" "שח", כלומר, האם אפשר לדבר (כלומר, לספר מעשיות וכו'). והלל שהיה בבלי, מלשון בלול משני המידות, הוא אמר להם שדיבור זה מורת בכדי לשמחו ולענגו. | ||
{{ערך מורחב|ערכים=[[יד]] · [[עני]] · [[י"ד עתים]]}} | {{ערך מורחב|ערכים=[[יד]] · [[עני]] · [[י"ד עתים]]}} | ||
{{מספרים}} | {{מספרים}} | ||
[[קטגוריה:מספרים]] | [[קטגוריה:מספרים]] | ||