14,734
עריכות
פורים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
[[תמונה:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים]] | [[תמונה:הרבי בפורים.jpg|250px|ממוזער|שמאל|הרבי בחג הפורים]] | ||
'''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי | '''פורים''' הוא חג שנקבע על ידי ח בתקופה שלפני בנין בית המקדש השני ומקורו כבר הוזכר בנ"ך במגילת אסתר. הוא חל ברוב המקומות בעולם ביום [[י"ד באדר]], ובעיירות המוקפות חומה מימות [[יהושע בן נון]] כ[[ירושלים]] חל החג ביום [[ט"ו באדר]]. | ||
החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן הגלות תחת ממשלת [[אחשוורוש]] בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף על ידי ששנים רבות קודם נלקחה [[אסתר]] לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי | החג נקבע לזכר הנס שעשה עמנו ה' בזמן הגלות תחת ממשלת [[אחשוורוש]] בהצילו את העם היהודי מגזירת [[המן]] להשמיד את העם אנשים נשים וטף על ידי ששנים רבות קודם נלקחה [[אסתר]] לבית המלכות ובהנהגת מרדכי היהודי | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיו: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ועוד מנהגים רבים. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום [[תענית אסתר]] לזכר דברי הצומות שצמו היהודים בזמן ההוא. | החג נקבע כ"ימי משתה ושמחה" ומצוותיו: קריאת המגילה בלילה וביום, סעודה ומשתה, משלוח מנות, ומתנות לאביונים. ועוד מנהגים רבים. כמו כן יום לפני החג נוהגים לצום צום [[תענית אסתר]] לזכר דברי הצומות שצמו היהודים בזמן ההוא. | ||
החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה | החג נחוג בשמחה עצומה ללא הגבלות והוא הושווה בח למעלת [[יום הכיפורים]], היא מבטאת את מעלתם הרבה של בני ישראל שדווקא בחושך הגלות התעוררו וקבלו עול תורה בהתקשרות לה' ומצוותיו במסירות נפש. החג אף מבטא את ההכרה בהנהגת ה' עם ישראל שבכל מצב הם אינם נמצאים תחת שליטת הטבע. | ||
==מקורו== | ==מקורו== | ||
===הרקע ההיסטורי=== | ===הרקע ההיסטורי=== | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך. | הרקע לחג הפורים חל בתקופה שבה היהודים היו בגלות בבל אחרי חורבן בית המקדש הראשון בשנת ג' אלפים של"ח. לקראת סיום גלות זו בשנת ג' אלפים שצ"ב{{הערה|ספר צמח דוד, סדר הדורות, על פי מדרש סדר עולם (וכן כל התאריכים דלהלן).}} היו היהודים תחת ממשלת [[אחשוורוש]] מלך פרס. בעקבות הריגת{{הערה|מגילה דף{{מקור}}.}} המלכה [[ושתי]] לקח אחשוורוש לאישה את אסתר המלכה שהייתה יהודייה אירוע זה היה הקדמת רפואה לביטול הגזירה שנגזרה שנים רבות אחר כך. | ||
כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור | כעבור שנים בשנת ג' אלפים ת"ד שרו של אחשוורוש - [[המן]] הפיל פור - 'גורל' - על יום בו תחול גזירת השמדה על היהודים בכל מלכות פרס מלכות אחשוורוש. הגורל חל על יום [[י"ג באדר]], סיבת הגזירה הייתה עקב כעסו על [[מרדכי היהודי]] שהמרה את הציווי להשתחוות אליו אשר לפי ביאור ח{{מקור}} היה בהשתחוואה זו איסור [[עבודה זרה]]. | ||
נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים. | נס ההצלה אירע בעקבות התפילות והצומות שעשו בני ישראל בהשתדלותה של אסתר אצל המלך שהביאו להפיכת הגזירה עליהם שתחת הריגת מרדכי היהודי וכל עמו תלו את המן ועשרת בניו על העץ וביום הגזירה עמדו היהודים על נפשם ונהפוך שהרגו בשונאיהם בכל הערים ביום י"ג באדר ובשושן הבירה הוסיפו אף ביום י"ד באדר בהריגת השונאים. | ||