שינויים

על מאמר [[חז"לח]] - "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", מבארת תורת החסידות שאין זה רק כפשוטו (שהרי לא נוספו במשך שנות הגלות גרים רבים כל כך, שבשבילם היתה כל ירידת הגלות) - אלא הכוונה ב"גרים" היא ל[[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות הקדושה]] שהתפזרו בעולם ובדברים הגשמיים. ועל ידי פיזורם של בני ישראל בכל רחבי העולם, הם מבררים ומעלים את ניצוצות הקדושה שבכל מקום ומקום, כך שבסיומה של עבודה זו נעשה העולם כולו ראוי ומוכן לגאולה{{הערה|ראה [[תורה אור]] וישב ד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים. ועוד. (אל תצר את מואב - מאמר אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר מורש"ב ח"א אגרת ק"ל עמוד שט).}}.

בשיחה מיוחדת לתלמידי ה[[תמימים]] ביאר [[הרבי הרש"ב]] את מאמר חז"ל ח "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", והסביר כי זהו תפקידם של התמימים - [[חיילי בית דוד]] - להלחם באלו "אשר חרפו עקבות משיחך" ולנצחם.