חיים חייקל מאמדור: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
מ (החלפת טקסט – " ח"ב " ב־" חלק ב' ")
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"")
שורה 11: שורה 11:
אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף ימים בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.{{הערת שוליים|1=ראה בארוכה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13026&st=&pgnum=152 קובץ בית אהרן וישראל].}}
אף רבי אהרן התבטא על עצמו על התועלת המרובה שקיבל ממזריטש, שעל אף שעסק בתעניות וסיגופים ועסק אלף ימים בתורה, עדיין לא הרגיש בנפשו תיקון השלם עד שבא למזריטש.{{הערת שוליים|1=ראה בארוכה [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13026&st=&pgnum=152 קובץ בית אהרן וישראל].}}


גירסא שניה אומרת שהתקרבותו הייתה כש[[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] נסעו בשליחות [[הרב המגיד]] ל[[שקלוב]], לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}}, ובדרשה ציטט ההורודוקר את מאמר [[חז"ל]] הנ"ל, והציב את השאלה "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם"?, ויצאו מבית הכנסת לביתו של אחד החסידים. ר' חיים חייקל הזדעזע לשמע הדברים וחיפש אותם ברחבי העיירה עד שמצאם ושאל את ההורדוקר היכן מקבלים את הרזי תורה, והוא שלחו ל[[מזריטש]].
גירסא שניה אומרת שהתקרבותו הייתה כש[[אדמו"ר הזקן]] ורבי [[מנחם מנדל מהורודוק]] נסעו בשליחות [[הרב המגיד]] ל[[שקלוב]], לשאת דרשה ב[[בית הכנסת]] "ש' גאונים'{{הערה|בית הכנסת נקרא כך על שם 300 (ש', בגימטריה) הגאונים שהיו מתפללים בו. מלבד אותם גאונים לא היה מורשה אף אדם להיכנס לבית הכנסת}}, ובדרשה ציטט ההורודוקר את מאמר [[ח]] הנ"ל, והציב את השאלה "אם אתם לומדים תורה לשמה, היכן הרזי תורה שגילו לכם"?, ויצאו מבית הכנסת לביתו של אחד החסידים. ר' חיים חייקל הזדעזע לשמע הדברים וחיפש אותם ברחבי העיירה עד שמצאם ושאל את ההורדוקר היכן מקבלים את הרזי תורה, והוא שלחו ל[[מזריטש]].


הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים.
הוא היה עובד את ה' בהתרגשות ומרירות. כאשר עבר פעם פריץ אחד לידו בעת תפילתו, נענה ואמר: מובטחני, כי גם רוצח אם היה שומע את תפילתו, היה נמס לבו ונעשה למים.

תפריט ניווט