15,412
עריכות
אתרוג קלבריה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ע"ה" ב־""
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"") |
|||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות' אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי. | בראשית שנות היודי"ם התעוררו מספר סימני שאלה בקשר לכשרותם של אתרוגי קלבריה. הסימנים לכך היו בעקבות צורתם החיצונית של האתרוגים. עד אז נראו האתרוגים כחושים ודלים. והנה לפתע החלו להגיע מאיטליה אתרוגים בריאים וגדולים - כיאה לפירות מטופחים היטב. התופעה הדליקה ‘נורות אדומות' אצל מספר אנשים, ואלה מיהרו לכתוב על כך לרבי. | ||
עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת תשי"ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] | עדות ראשונה לחששות אלו נמצאת במכתב מחורף שנת תשי"ג אותו שולח הרבי במענה לשאלת הרב [[מרדכי פרלוב]] שהיה באותם השנים רב הקהילה במילאנו איטליה: "מאשר הנני קבלת מכתבו מי"ד שבט וכן הקודם לו... ובמה ששואל חוו"ד... בענין החקירה אודות אתרוגי קאלאבריא הנה באמת אין דעתי נוחה ממה שעוררו אצלו ספיקות בזה, אבל כיוון שכבר נעשה הדבר, הרי נכונה הצעתו שיסע לשם כדי לברר המצב על אתר..." (חלק ז' עמ' קס). | ||
מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב"ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]] | מכתב נוסף שלח רבו של כפר חב"ד הרב [[שניאור זלמן גרליק]]. במכתבו לרבי כתב הרב גרליק כי האתרוגים המגיעים מקאלאבריא יותר מידי יפים - מעבר למה שהיו בשנים הקודמות, ואולי יש מקום לבדוק האם יש שם עניין של הרכבה. | ||
בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון - שהיה לו יד ורגל בענייני האתרוגים באיטליא - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. | בעקבות מכתב זה הורה הרבי לר' ישראל ג'יקובסון - שהיה לו יד ורגל בענייני האתרוגים באיטליא - לנסוע למקום על מנת לבדוק ביסודיות את החששות שהועלו. | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ההצעה שהועלתה אז בפני הרבי הייתה להעביר שתילי אתרוגים מקלבריה לארץ ישראל על מנת לנוטעם שם ולפתח מטע גדול מזן אתרוגי קלבריה. | ||
בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד מרגש בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני [[אנ"ש]] בעת ההיא - הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק | בסביבות קיץ [[תשט"ז]] הסתיים בהצלחה מבצע העברת השתילים. את השתילים נטעו תחילה במשתלה בפתח תקווה על מנת שיקלטו בארץ, במעמד מרגש בו נכחו גם שני רבנים מחשובי רבני [[אנ"ש]] בעת ההיא - הרה"ג ר' שניאור זלמן גרליק, רבו של כפר חב"ד, הרה"ג ר' [[דוד חנזין]], והרב [[אברהם פריז]]. | ||
הרב אלבוים בישר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז אייר תשט"ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי ‘שם צוה ה' את הברכה עד העולם'. | הרב אלבוים בישר בשמחה לרבי על סיומו המוצלח של המבצע, ועל נטיעת השתילים בפתח תקווה. ביום ט"ז אייר תשט"ז כותב לו הרבי מכתב בו הרבי מודה על הבשורה הטובה, ויחד עם זאת מבקש להעביר את השתילים מפתח תקווה ל[[כפר חב"ד]] כי ‘שם צוה ה' את הברכה עד העולם'. | ||
בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק | בעקבות הוראתו של הרבי להעביר את השתילים לכפר חב"ד, החל הרב אלבוים לחפש בכפר חב"ד שטחי גידול מתאימים לשתילים שהביא. הוא מצא את ר' אברהם שמואל גרליק שהסכים להקצות בשטחו מקום לנטיעת השתילים. ר' נחמן ור' אברהם שמואל חתמו על חוזה שותפות לגידול ומכירה משותפים, והשתילים הועברו לכפר חב"ד וניטעו שם בשמחה רבה. | ||
כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. אמנם אין להם את מעלת ‘משמני הארץ יהיה מושבך', אך לפחות אלה הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. מעתה, יוכלו חסידי חב"ד לקנות אתרוג מהודר במקום בטוח, בשעה שהמצב באיטליא הלך והתערפל. | כך הוקם פרדס האתרוגים השני בכפר חב"ד. ייחודו של פרדס זה היה בכך שאתרוגיו היו מזן קלבריה. אמנם אין להם את מעלת ‘משמני הארץ יהיה מושבך', אך לפחות אלה הם בחזקת בלתי מורכבים, כפי שמסביר הרבי באחד המכתבים לעיל. מעתה, יוכלו חסידי חב"ד לקנות אתרוג מהודר במקום בטוח, בשעה שהמצב באיטליא הלך והתערפל. | ||
| שורה 59: | שורה 59: | ||
בשנת תשכ"ג נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. | בשנת תשכ"ג נסע ר' אליהו ריבקין לרבי. בבואו ביקש מהרבי את אתרוגו, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי אכן נענה לבקשתו, וביחידות נתן לו את האתרוג שהשתמש בו במשך חג הסוכות. הרבי אמר לו כי ייסע לארץ ישראל ויגדל מאתרוג זה פרדס אתרוגים. | ||
הרב ריבקין | הרב ריבקין נסע לארץ ישראל מיד לאחר חג הסוכות, ובבואו ארצה הזמין שני עדים - הרב [[מרדכי אשכנזי]] והרב [[משה סלונים]], ובמעמד שניהם חתך את האתרוג לארבעה ושתלו בקרקע הפרדס. מאתרוג זה צמחו ארבעה עצים. את שאר העצים ייבש, ומאז האתרוגים בפרדסו הנם מגזע אתרוג קלבריה עליו בירך הרבי. | ||
בשנת תנש"א נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות' וישנו השנה ‘שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש. | בשנת תנש"א נסע הרב משה נפרסטק לרבי, הוא הכניס לרבי מכתב בו כתב שכיוון שהשנה היא שנת ‘אראנו נפלאות' וישנו השנה ‘שטורעם' מיוחד בנושא זה של נפלאות, ועל כן, באם אפשר לקבל את האתרוג של הרבי על מנת לזכות ממנו את אנ"ש. | ||