10,852
עריכות
לוי יצחק שפירא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – " ע"ה" ב־""
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"הרב") |
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"") |
||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ממפעל זה ראה ר' לוי יצחק ברכה רבה ופרנסה ברווח, וניצל את רווחיו לקיומה ואחזקתה של ישיבת [[תומכי תמימים]] שפעלה ב[[סמרקנד]], כשהוא עצמו מסתפק במעט שהותיר לעצמו. | ממפעל זה ראה ר' לוי יצחק ברכה רבה ופרנסה ברווח, וניצל את רווחיו לקיומה ואחזקתה של ישיבת [[תומכי תמימים]] שפעלה ב[[סמרקנד]], כשהוא עצמו מסתפק במעט שהותיר לעצמו. | ||
ר' [[ראובן קמינצקי]] | ר' [[ראובן קמינצקי]], מתלמידי הישיבה ב[[סמרקנד]], היה מספר על אירוע נדיר בישיבה: יום אחד הורה מנהל הישיבה, הרב [[ניסן נמנוב]], לנקות את כל חדרי הישיבה, כפי שמכינים לקראת אורח חשוב. כעבור כמה שעות נוכחו התלמידים לדעת שהאורח החשוב אינו אלא ר' לוי יצחק שפירא, שכאמור היה מהתומכים העיקריים בישיבה. ר' לוי יצחק, שהבחין בתכונה יוצאת הדופן, הביע את מורת רוחו בפני ר' ניסן, וטען שבין חסידים זה לא מתאים... אך ר' ניסן התעקש לערוך לו סיור בישיבה, באומרו ש"כאשר תומכים - זה מגיע...". | ||
באחד הימים חלה אחיו יהודה לייב במחלת הטיפוס רח"ל. מאחר והמחלה היתה מדבקת, נשקפה סכנה גדולה לכל הבא בקרבתו של החולה, ומשום כך הושם בבידוד. ר' לוי איצ'ה לא נרתע ממצבו של אחיו וישן בסמוך לאחיו במטרה לסעדו ולסייע לו ככל האפשר, כך עד אשר השיב אחיו את נשמתו לבוראה והוא מחזיק בידו של אחיו... | באחד הימים חלה אחיו יהודה לייב במחלת הטיפוס רח"ל. מאחר והמחלה היתה מדבקת, נשקפה סכנה גדולה לכל הבא בקרבתו של החולה, ומשום כך הושם בבידוד. ר' לוי איצ'ה לא נרתע ממצבו של אחיו וישן בסמוך לאחיו במטרה לסעדו ולסייע לו ככל האפשר, כך עד אשר השיב אחיו את נשמתו לבוראה והוא מחזיק בידו של אחיו... | ||