14,734
עריכות
מ (החלפת טקסט – "הרה"ח" ב־"הרב") |
מ (החלפת טקסט – " ע"ה" ב־"") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
המבוגר שמבין תלמידי כ"ק הרב המגיד ממעזריטש היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה כ"ק אדמו"ר הזקן. אמר רבינו הזקן לר' נחום, בזה הלשון: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..." בתוך כך ניגש כ"ק אדמו"ר הזקן לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר רבינו הזקן שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת כ"ק אדמו"ר האמצעי. יש המסבירים את בדיקת הראשים בכך שלמלכי בית דוד הייתה צורת ראש שונה שאפשרה להם לחבוש כתר על ראשם. | המבוגר שמבין תלמידי כ"ק הרב המגיד ממעזריטש היה הרה"ק ר' נחום מטשרנוביל, והצעיר שמבין התלמידים היה כ"ק אדמו"ר הזקן. אמר רבינו הזקן לר' נחום, בזה הלשון: "... למה לנו להיכנס לספק, הבה ונשתדך בינינו..." בתוך כך ניגש כ"ק אדמו"ר הזקן לעריסות הנכדים שהיו בביתו של ר' נחום ומישש את ראשיהם. כאשר מישש את ראשו של הנכד יעקב ישראל, אמר רבינו הזקן שאת הנכד הזה הוא מייעד לחתן בעבור נכדתו דבורה לאה בת כ"ק אדמו"ר האמצעי. יש המסבירים את בדיקת הראשים בכך שלמלכי בית דוד הייתה צורת ראש שונה שאפשרה להם לחבוש כתר על ראשם. | ||
חתונתם של הרב יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה | חתונתם של הרב יעקב ישראל מטשרקאס ושל הרבנית מרת דבורה לאה התקיימה בנוכחותו של כ"ק אדמו"ר הזקן, שאמר באותה ההזדמנות [[מאמר חסידות]] ד"ה: "שיר השירים אשר לשלמה". | ||
לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. | לאחר חתונתו נשאר ר' יעקב ישראל בעיירה [[ליאדי]], שם היה יושב ושוקד על התורה ועל העבודה יחד עם גיסו כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]], והשניים היו לומדים שיעור קבוע בחברותא יחד עם רבינו הזקן. | ||
שורה 15: | שורה 15: | ||
ב[[א' סיון]] [[תרל"ו]] נפטרה הרבנית דבורה לאה. | ב[[א' סיון]] [[תרל"ו]] נפטרה הרבנית דבורה לאה. | ||
מסופר שפעם הזמין הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]] את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא הרב הרה"צ ר' [[מרדכי דב מהורנסטייפל]] לעיירת זקנו [[טשרקאס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה | מסופר שפעם הזמין הרה"ק ר' [[יעקב ישראל מטשרקאס]] את נכדו שיבוא לביתו. כאשר בא הרב הרה"צ ר' [[מרדכי דב מהורנסטייפל]] לעיירת זקנו [[טשרקאס]], ביקש ממנו זקנו כי ייכנס עימו לחדרה של זקנתו הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה ואמר לו, בזה הלשון: "... יש לי סיכסוך עם סבתא, והחלטנו שנינו שנביא את הדברים לפניך וככל אשר תפסוק, כן יקום. וזה דבר הסיכסוך: סבתא אומרת שהיא צריכה להסתלק מן העולם לפני, כי אם תישאר אלמנה, ו[[חסיד|חסידים]] לא יבואו, היא תישאר בודדה והיא לא תוכל להסתגל לחיי בדידות. ואילו אני אומר, שאני צריך להסתלק ראשון, כי אם אשאר אלמן, פלג-גוף, לא אוכל להסתדר ועכשיו (אמר הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס לנכדו) - תפסוק אתה, אנו סומכים עליך..." עכ"ל הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס. | ||
השיב הנכד הרב הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו, בזה הלשון; | השיב הנכד הרב הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל לזקנו, בזה הלשון; | ||
-"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..." עכ"ל הרב הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל. | -"... בעצם, הסבתא צודקת, חייה כאלמנה יהיו קשים יותר. אבל מכיוון שדעתו של סבא היא אחרת, איני רוצה לעבור על דעת סבא. ולכן דעתי היא שכשיגיע זמן [[הסתלקות|הסתלקותכם]], תהיה הסתלקות שניכם בשנה אחת..." עכ"ל הרב הרה"צ ר' מרדכי דב מהורנסטייפל. | ||
וכך היה, ביום [[א' סיון תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה | וכך היה, ביום [[א' סיון תרל"ו]] (1876 למניינם) הסתלקה הרבנית הצדקנית מרת דבורה לאה בתו של כ"ק אדמו"ר האמצעי, וביום [[י"ג אלול]] [[תרל"ו]] הסתלק בעלה הרה"ק הרה"צ ר' יעקב ישראל מטשרקאס. | ||
{{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | {{בית רבי/אדמו"ר האמצעי}} | ||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:נשים]] | [[קטגוריה:נשים]] |