10,895
עריכות
אבולוציה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (קישורים חיצוניים) |
מ (החלפת טקסט – "ז"ל" ב־"") |
||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו הקב"ה החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים{{הערה|הר' נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת.}}. | את "ששת ימי בראשית" הם פירשו: שכל יום פירושו תקופה. ועל כן, אין הכוונה שהקב"ה ברא את העולם בשישה ימים כפשוטו, אלא שבמשך שישה תקופות שלקחו מליוני שנים התפתחו המינים, עד שלבסוף התפתח האדם. הסיפור בתורה מתחיל מהזמן שבו הקב"ה החדיר לאדם כי הוא יצור נעלה יותר משאר היצורים{{הערה|הר' נדל אף טוען כי האדם הראשון – אביהם של קין והבל איננו אביו של שת.}}. | ||
את שיטתם תומכים הם במאמרי | את שיטתם תומכים הם במאמרי ח שונים, כמו למשל מאמר המדרש שהקב"ה "היה בורא עולמות ומחריבן", וכן דברי המקובלים על "אדם קדמון", אשר יתפרש על המהומות שחלו בכדור הארץ, ועל האדם שקדם לאדם המודרני. הראי"ה אף טען שתאוריה זו מתאימה ביותר על פי שיטת ה[[קבלה]]. | ||
==הסתירות לאבולוציה מהמדע== | ==הסתירות לאבולוציה מהמדע== | ||
| שורה 79: | שורה 79: | ||
==הסתירות מהתורה== | ==הסתירות מהתורה== | ||
התורה קובעת כי [[אין מקרא יוצא מידי פשוטו]], ועל [[פי פשוטו של מקרא]] כמו גם על פי דברי [[ | התורה קובעת כי [[אין מקרא יוצא מידי פשוטו]], ועל [[פי פשוטו של מקרא]] כמו גם על פי דברי [[ח]] כל המינים נבראו בצורתם. | ||
===פרשת הבריאה=== | ===פרשת הבריאה=== | ||
| שורה 99: | שורה 99: | ||
מכיון שהיסוד לשמירת השבת הוא: שהיו ששה יממות של 24 שעות, שלאחריהן באה יממה שביעית בה שבת ה' ממלאכתו, לא יתכן לפרש שהייתה זו תקופה, כיון שאם כן, בטל הטעם לשמירת היום השביעי. | מכיון שהיסוד לשמירת השבת הוא: שהיו ששה יממות של 24 שעות, שלאחריהן באה יממה שביעית בה שבת ה' ממלאכתו, לא יתכן לפרש שהייתה זו תקופה, כיון שאם כן, בטל הטעם לשמירת היום השביעי. | ||
זאת לבד המוכח מדברי | זאת לבד המוכח מדברי ח שהיו אלו יממות של 24 שעות{{הערה|בבלי סנהדרין דף לח. פרקי דרבי אליעזר פרק ג והלאה. מדרש רבה פרשת בראשית.}}. | ||
===מקורות ב[[קבלה]]=== | ===מקורות ב[[קבלה]]=== | ||
הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו שהקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון". | הטוענים להסכמת התורה, מגייסים לעזרתם ציטוטים ממדרשים כמו שהקב"ה היה "בורא עולמות ומחריבן", וכן ממושגים כ"אדם קדמון". | ||
אמנם [[ | אמנם [[הארי]] כבר ביאר וקבע, כי משמעות ציטטה זו היא בנוגע ל[[עולם התוהו]], אך לא על עולם גשמי כשלנו. ואם כן, אי אפשר להביא זאת כראיה. | ||
כמו כן בנוגע למושג "[[אדם קדמון]]" שהינו למעשה מושג קבלי גבוה המתייחס לדרגה בה כל העולמות עמדו כביכול במחשבה אצל הבורא, אך כלל וכלל לא מדובר כאן על ברוא גשמי. | כמו כן בנוגע למושג "[[אדם קדמון]]" שהינו למעשה מושג קבלי גבוה המתייחס לדרגה בה כל העולמות עמדו כביכול במחשבה אצל הבורא, אך כלל וכלל לא מדובר כאן על ברוא גשמי. | ||