יחזקאל בסר: הבדלים בין גרסאות בדף

יחזקאל בסר (עריכה)

גרסה מ־20:57, 2 בפברואר 2016

הוסרו 10 בתים , 2 בפברואר 2016

מ

החלפת טקסט – "ז"ל" ב־""

חזותיקוד ויקי

שיע בוט

בוטים, מפעילי מערכת

10,833

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לעריכה|החלק השני לא אנציקלופדי}}
 [[תמונה:בסר.jpg|left|thumb|250px|הרב יחזקאל בסר עובר ליד הרבי בכוס של ברכה]]
-הרב '''יחזקאל בֶּסֶר''' (ר' חצק'ל) ז"ל, סגן נשיא אגודת ישראל באמריקה, חבר נשיאות הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, שתדלן נודע ונואם בחסד עליון.
+הרב '''יחזקאל בֶּסֶר''' (ר' חצק'ל) , סגן נשיא אגודת ישראל באמריקה, חבר נשיאות הוועד הפועל העולמי של אגודת ישראל, שתדלן נודע ונואם בחסד עליון.
 הוא היה מוותיקי חסידי רדומסק. תלמיד-חכם מופלג, איש עשייה בעל הישגים רבים.
@@ שורה 44: / שורה 44: @@
 לאחר שאחיו של הרבי נפטר, באתי פעם לבקר את הרבנית חנה, והנה היא שואלת אותי מתי אני נוסע לאירופה. אמרתי: בשבוע הבא. תיסע דרך לונדון? כן. אז תוכל ללכת ללייבל? לפתע הבנתי שהיא אינו יודעת דבר... מאז נכנסתי לסוד המשפחתי. הרב בן-ציון שם-טוב אמר לי שהרבי החליט להעלים ממנה את הדבר.
-במשך הזמן התהדקו הקשרים שלי עם משפחתו של הרבי והמקרה הבא ימחיש גם זאת וגם את המשך הסיפור הקשור בר' לייבל ז"ל. באחד הימים הייתי צריך לדווח לרבי על עניין משפחתי מסויים והתקשיתי להגיע לרבי. זה היה בחודש אלול ו[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]] אמר לי שבאותו חודש אין בכלל יחידויות. לא נותרה לי ברירה אלא לספר לרבי במכתב שהייתי זה עתה בארץ ישראל והתבקשתי לשוחח עמו על אותו עניין משפחתי מסוים. בשבע בבוקר קיבלתי טלפון מהרב חדקוב: הרבי רוצה לראות אותך. מתי? שאלתי, והרב חדקוב: כיוון שבחודש זה אין בכלל יחידויות, תוכל להיכנס ביום ובשעה שתבחר. אמרתי לו שכמובן אבוא בזמן שהרבי יקבע. לבסוף סוכם על פגישה בשבע בערב באותו יום. רק נכנסתי והרבי קם לקראתי בחיוך רחב מאוד, תפס אותי ביד והושיב אותי. אמרתי "כדרכי שאיני יושב", אך הרבי חייך ואמר: "היום זו לא יחידות. אתה יכול לשבת. יש לך כמה זמן שתרצה. לא יצלצלו בפעמון". ובאמת, כשנכנסתי ראיתי מיד שהרבי ישב אחרת לגמרי מהרגלו ביחידויות. אפילו השולחן לא היה באותו מקום.
+במשך הזמן התהדקו הקשרים שלי עם משפחתו של הרבי והמקרה הבא ימחיש גם זאת וגם את המשך הסיפור הקשור בר' לייבל . באחד הימים הייתי צריך לדווח לרבי על עניין משפחתי מסויים והתקשיתי להגיע לרבי. זה היה בחודש אלול ו[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חדקוב]] אמר לי שבאותו חודש אין בכלל יחידויות. לא נותרה לי ברירה אלא לספר לרבי במכתב שהייתי זה עתה בארץ ישראל והתבקשתי לשוחח עמו על אותו עניין משפחתי מסוים. בשבע בבוקר קיבלתי טלפון מהרב חדקוב: הרבי רוצה לראות אותך. מתי? שאלתי, והרב חדקוב: כיוון שבחודש זה אין בכלל יחידויות, תוכל להיכנס ביום ובשעה שתבחר. אמרתי לו שכמובן אבוא בזמן שהרבי יקבע. לבסוף סוכם על פגישה בשבע בערב באותו יום. רק נכנסתי והרבי קם לקראתי בחיוך רחב מאוד, תפס אותי ביד והושיב אותי. אמרתי "כדרכי שאיני יושב", אך הרבי חייך ואמר: "היום זו לא יחידות. אתה יכול לשבת. יש לך כמה זמן שתרצה. לא יצלצלו בפעמון". ובאמת, כשנכנסתי ראיתי מיד שהרבי ישב אחרת לגמרי מהרגלו ביחידויות. אפילו השולחן לא היה באותו מקום.
 הרבי היה במצב-רוח מיוחד ודיבר בפתיחות רבה. הוא התנהג כידיד ולא כ'רבי', והירבה בחידודים ובסיפורים, כפי שאספר חלק מהם. דיברנו על נושאים רבים, ולפתע, באמצע השיחה, פניו של הרבי הרצינו מאוד. והוא אמר לי: "הכרת היטב את אחי. אולי תספר לי משהו ממנו?!" כל השנים הרבי לא אמר לי אף מילה, אבל לאחר פטירתו שאל בפעם הראשונה... התחלתי לספר והרבי הקשיב. רוב הזמן שתק. פעם קטע אותי ואמר: "אמרו לי שהיה לו ראש טוב, א גוועלדיקע קאפ". אני זוכר שהתפלאתי שהרבי אמר לי "אמרו לי" מפני שהנחתי שהרבי הכיר את אחיו היטב.