רפאל כהן: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 189 בתים ,  10 בדצמבר 2008
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}}.
{{פירוש נוסף|נוכחי=רפאל כהן|אחר=רפאל נחמן כהן (פולע כהן)|ראו=[[רפאל נחמן כהן]]}}
הרה"ח הרה"ג ר' '''רפאל הכהן''' הי"ד, נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ]]' (פלך וילנא גליל [[דיסנא]]), לאביו הרה"ח ר' [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלווא]].
הרב '''רפאל הכהן''' נולד בשנת [[תרמ"ט]] ב[[גרמנוביץ]]' (פלך וילנא גליל [[דיסנא]]), לאביו הרב [[שניאור זלמן חיים הכהן]] מ[[קריסלווא]].


למד בישיבת תומכי [[תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרה"ח הרה"ג ר' [[מענדל חן]] מ[[ניעזין]] הי"ד, ואף נסמך על-ידו לרבנות.
למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], וגם כמה שנים אצל הרב [[מענדל חן]] מ[[ניעזין]], וקיבל ממנו [[סמיכה לרבנות]].


נתפרסם כבעל-כישרון נפלא ותלמיד-חכם גדול. היה נקרא בפי [[אנ"ש]] – ולא רק אנשי עירו: ר' רפאל דער רב (הרב).
היה נקרא בפי [[אנ"ש]] – ולא רק אנשי עירו: "ר' רפאל דער רב" (הרב).


כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) – בשנת [[תרע"א]] – כממלא מקומו של חותנו הרה"ח ר' [[יואל דוידזון]], שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.
== רבנותו הראשונה ==
כהונת הרבנות הראשונה שלו היתה ב[[אוסוויאט]] (פלך ויטבסק) – בשנת [[תרע"א]] – כממלא מקומו של חותנו הרב [[יואל דוידזון]], שבאותה שעה היה חולה ונפטר כעבור תקופה קצרה. חתונתו עם מרת שרה וקבלת הרבנות, באו כאחד.


כעבור זמן לא ארוך קיבל את הרבנות ב[[שצעדרין]] ושם כיהן במשך עשר שנים.
כעבור זמן לא ארוך קיבל את הרבנות ב[[שצעדרין]] ושם כיהן במשך עשר שנים.


בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרה"ח ר' [[יחזקאל פייביש ניימרק]] (ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל).
בשנת [[תרפ"ב]] נבחר לרבה של [[נעוועל]], למלא את מקומו של הרב [[יחזקאל פייביש ניימרק]] (ר' רפאל והרב מוועליז נותרו אחרונים מבין המועמדים הרבים, ו[[אדמו"ר הריי"צ]] בחר את ר' רפאל).


היתה זו התקופה הקשה שלאחרי המהפכה והתחלת הרדיפות על הדת, והר"ר רפאל המשיך להתעסק בהחזקת היהדות בעירו וגם בסביבתה.
היתה זו התקופה הקשה שלאחרי המהפכה והתחלת הרדיפות על הדת, והרב רפאל המשיך להתעסק בהחזקת היהדות בעירו וגם בסביבתה.


בשנת [[תר"]] נאלץ לברוח מנעוויל, ועסק בהרבצת תורה בישיבות [[חב"ד]] המחתרתיות; פעם מוצאים אנו אותו אומר פלפול במס' כתובות בפני [[תומכי תמימים וויטבסק|התלמידים בוויטבסק]]]ופעם בישיבה שבמלחובקא (שליד מוסקבא).
בהמשך נאלץ לברוח מנעוול, ועסק בהרבצת תורה בישיבות חב"ד המחתרתיות.


ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת טבת יצר עמו אדמו"ר הריי"צ – שכבר היה אז בוורשא – קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות רוסיא (אג"ק, יא, עמ' תיג).
ב[[תשרי]] [[תרצ"ד]] הצליח לצאת מרוסיא ללטביא, וכבר בתחילת [[טבת]] יצר עמו אדמו"ר הריי"צ – שכבר היה אז ב[[וורשא]] – קשר מכתבים, וביקש לשמוע ממנו אודות רוסיא ([[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק יא, עמוד תיג).


באדר ב' [[תרצ"ה]] נבחר הר"ר רפאל על-ידי פרנסי ריגא לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים.
== רב בריגא ==
ב[[אדר ב']] [[תרצ"ה]] נבחר הרב רפאל על-ידי פרנסי [[ריגא]] לכהן במישרת מורה הוראה, וכרבם של ה[[חסיד]]ים.


בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס.
בשנת [[תרח"ץ]] ערך הר"ר רפאל לדפוס את הקונטרס "[[אמונה וזכירה]]", ו[[אדמו"ר הריי"צ]] כתב לו מכתב "הסכמה": כללות הענין אמת ויציב, וראוי לבוא בדפוס.


במכתב אל הרה"ח הנודע ר' [[יצחק הלוי הורביץ]] הי"ד ("ר' איטשע מתמיד"), מחודש כסלו [[תש"א]], כותב אדמו"ר הריי"צ שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הר"ר רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.
במכתב אל הרב [[יצחק הלוי הורביץ]] ("ר' איטשע מתמיד"), מ[[חודש כסלו]] [[תש"א]], כתב אדמו"ר הריי"צ שמכתבים רבים אליו ואל מחותנו [הרב רפאל] אבדו ולא הגיעו לייעדם.


בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים – במדור "שערי חסידות" – נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הר"ר רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגל' תמוז תרצ"ו וניסן תרצ"ז, ביאור במאמר דא"ח, ובגל' כסלו כסלו תרח"ץ – ביאור במדריגת ה"בינוני" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והר"ר רפאל הכהן בתוכם.
== ביאורים שכתב ==
בחוברות "[[התמים]]" שהופיעו באותן שנים – במדור "שערי חסידות" – נתפרסמו כמה ביאורים מפרי עטו של הרב רפאל הכהן, וכולם דברי חסידות המבוססים על ה'נגלה' וההלכה; בגליון [[תמוז]] [[תרצ"ו]] ו[[ניסן]] [[תרצ"ז]], ביאור ב[[מאמר]] דא"ח, ובגליון כסלו [[תרח"ץ]] – ביאור במדריגת ה"[[בינוני]]" וגדרי התשובה. המאמר האחרון לא נשלם, ונרשם בסופו "המשך יבוא". אך הופעת "התמים" נפסקה, בעלות הכורת על יהדות אירופה, והרב רפאל הכהן בתוכם.


ביו"ד כסלו [[תש"ב]] הועלה הרה"ח ר' רפאל באש על-ידי הצוררים ימ"ש, עם עוד רבים מאנ"ש (וביניהם ר' איטשע "דער מתמיד"), ב"מנין דרייסין" שבריגא, וספר-תורה בידו.
== רציחתו על ידי הנאצים ==
ב[[י' כסלו]] [[תש"ב]] הועלה הרב רפאל באש על-ידי הצוררים ימ"ש, עם עוד רבים מ[[אנ]] (וביניהם ר' איטשע "דער מתמיד"), ב"מנין דרייסין" שבריגא, וספר-תורה בידו.


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל]][[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן רפאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|כהן רפאל]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ|כהן רפאל]]

תפריט ניווט