גבאי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 39 בתים ,  2 בפברואר 2016
אין תקציר עריכה
(הוספת ערך)
 
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:


==הגבאי החב"די==
==הגבאי החב"די==
בסיום התוועדות יום ב' דחג הסוכות תש"י הורה אדמו"ר הריי"צ לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב  
בסיום התוועדות יום ב' דחג הסוכות תש"י הורה אדמו"ר הריי"צ לארגן בכל מקום מנינים חסידיים, שיהיה רב חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי{{הערה|ימי בראשית עמוד 17.}}.


חסידי, גבאי חסידי ושמש חסידי, וזה חשוב כמו הנוסח החסידי{{הערה|ימי בראשית עמוד 17.}}.
במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור אדמו"ר הריי"צ כתב הרבי: יהיה רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש דוגמא חיה כיצד בית הכנסת חסידי, גבאי חסידי, ובעלי-בתים חסידיים צריכים להירות, וכיון שאמרו רז"ל אין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, הרי בודאי שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת"{{הערה|אגרות קודש חלק יב, אגרת ד'ריד.}}.


במכתב לאחד הגבאים שמונו באישור אדמו"ר הריי"צ כתב הרבי: יהיה רצון שיבשר טוב מעסקנותו בתור
ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: גבא"י ראשי תיבות: '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך זאת אומרת, מי אשר בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את ביהכנ"ס שיהי' א חסידישע שול ולהאיר ולהחם את כל הסביבה{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת תתפ.}}.


גבאי, אשר אם אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' כמאמר רז"ל, על אחת כמה וכמה גבאי בבית הכנסת
בהזדמנות אחרת מצטט הרבי את אותו רעיון באופן מעט שונה: "שמעתי פעם מאבי הרה"ח המקובל ר' לוי יצחק שגבאי הוא ראשי תבות של '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך. משמעות הדבר שהגבאי אינו הולך בכחו אלא בכחו של הקב"ה - "אנא בכח גדולת ימינך". והנה לאור זה ובפרט שהוא גבאי של כל הציבור, צריכים להתחשב בו..."{{הערה|התוועדות א' שבת פרשת בראשית תשמ"ה.}}.


חסידותי, ואשר כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל אישר המינוי שלו, ויהיה רצון שינצל הכוחות שניתנו לו לשפר
הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך לדוגמא בליל שמיני עצרת תשנ"ב לאחר ערבית אמר הרבי: כאשר הגבאי מכריז '''שיכולים''' לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: "'''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך" ראשי תיבות "גבאי" - '''צריכים''' לעשות קידוש{{הערה|שיחות קודש תשנ"ב חלק א' עמוד 181.}}. בשל חשיבות זו, מקפידים במשך כל השנים להכריז במניין הרבי ב-[[770]] על מועדי התפילות והאירועים בהוספת תיבת "לערך", ומפי השמועה אירע מספר פעמים שאחד החסידים החליף את הגבאי והכריז על שעת התפילה בלי הוספת תיבת "לערך", והרבי ירד מחדרו בדיוק באותה שעה.


את הבית הכנסת ובית המדרש ביותר וביותר עד שיוכל לשמש דוגמא חיה כיצד בית הכנסת חסידי, גבאי
מידי שנה בהתוועדות שבת בראשית נוהג הרבי להפסיק באמצע ההתוועדות ולתת לגבאי בית הכנסת ב-770 למכור את זכות העליות לתורה ופתיחת הארון וכו' במשך כל השנה, כאשר הגבאים לבושי השטריימל במיוחד לכבוד המעמד, מקדימים חוזרים לפני כן דבר תורה או סיפור חסידי קצר על מעלת מצוות הצדקה.
 
חסידי, ובעלי-בתים חסידיים צריכים להירות, וכיון שאמרו רז"ל אין הקב"ה מבקש אלא לפי כוחן, הרי בודאי
 
שניתנו לו כחות להנהגת בית הכנסת"{{הערה|אגרות קודש חלק יב, אגרת ד'ריד.}}.
 
ובאגרת אחרת כותב לו הרבי: גבא"י ראשי תיבות: '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך זאת אומרת, מי אשר
 
בהשגחת הבורא יתברך נבחר להיות גבאי בבית הכנסת, צריך שיהיה לו כח בחסד (ימינך), ובלשון של
 
בקשה (אנא), היינו שהשפעתו תהיה חזקה, אבל עם זה שישתמש בה במידת החסד, לעשות את ביהכנ"ס
 
שיהי' א חסידישע שול ולהאיר ולהחם את כל הסביבה{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת תתפ.}}.
 
בהזדמנות אחרת מצטט הרבי את אותו רעיון באופן מעט שונה: "שמעתי פעם מאבי הרה"ח המקובל ר' לוי
 
יצחק שגבאי הוא ראשי תבות של '''א'''נא '''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך. משמעות הדבר שהגבאי אינו הולך
 
בכחו אלא בכחו של הקב"ה - "אנא בכח גדולת ימינך". והנה לאור זה ובפרט שהוא גבאי של כל הציבור,
 
צריכים להתחשב בו..."{{הערה|התוועדות א' שבת פרשת בראשית תשמ"ה.}}.
 
הרבי ייחס משמעות רבה להוראותיו של הגבאי בבית הכנסת, וכך לדוגמא בליל שמיני עצרת תשנ"ב לאחר
 
ערבית אמר הרבי: כאשר הגבאי מכריז '''שיכולים''' לעשות קידוש - הרי מכיון שענינו מרומז בתורה: "'''א'''נא
 
'''ב'''כח '''ג'''דולת '''י'''מינך" ראשי תיבות "גבאי" - '''צריכים''' לעשות קידוש{{הערה|שיחות קודש תשנ"ב
 
חלק א' עמוד 181.}}. בשל חשיבות זו, מקפידים במשך כל השנים להכריז במניין הרבי ב-[[770]] על מועדי
 
התפילות והאירועים בהוספת תיבת "לערך", ומפי השמועה אירע מספר פעמים שאחד החסידים החליף את
 
הגבאי והכריז על שעת התפילה בלי הוספת תיבת "לערך", והרבי ירד מחדרו בדיוק באותה שעה.
 
מידי שנה בהתוועדות שבת בראשית נוהג הרבי להפסיק באמצע ההתוועדות ולתת לגבאי בית הכנסת  
 
ב-770 למכור את זכות העליות לתורה ופתיחת הארון וכו' במשך כל השנה, כאשר הגבאים לבושי השטריימל  
 
(במיוחד לכבוד המעמד) מקדימים חוזרים לפני כן דבר תורה או סיפור חסידי קצר על מעלת מצוות הצדקה.


==גבאי בית הכנסת חב"דיים==
==גבאי בית הכנסת חב"דיים==
31,417

עריכות

תפריט ניווט