משתמש:הנחה/טיוטה - תחיית המתים: הבדלים בין גרסאות בדף

עניין זה יסודו במאמר חז"ל{{הערה|משנה סנהדרין פרק י, א}}: "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". כלומר, בעוד שהכניסה לגן עדן מותנית בדרגת הנשמה ובמצבה, העולם הבא (שבנידון דידן הוא זמן התחייה{{הערה|פירוש רבנו עובדיה מברטנורא (רע"ב) לסנהדרין שם. מדרש שמואל על מסכת אבות בתחלתו.}}) אינו מבוסס על כך, (מלבד האנשים הספורים שאמרו עליהם שם בהמשך המשנה שאין להם חלק). ומחילוק זה נגזר החילוק האחר, שגילוי האור בגן עדן מתאים לפי ערך דרגת הנשמה, בשונה מהגילוי בזמן התחייה שבכללות הוא מאיר באופן שווה לכל העם. עם זאת בפרטיות על יסוד מאמר חז"ל זה גופא מבואר{{הערה|ראה המשך תער"ב חלק ב עמוד סוף עמוד א'קיב.}} עדיין קיימים חילוקים בגילוי, לפי שאינו דומה הגילוי שיאיר ל[[משה רבנו]] לגילויים שיאירו ל[[תנאים]] וכדומה. ומדויק במאמר חז"ל האמור שלכל ישראל יש את ה"חלק" שלו שיאיר אליו בזמן התחייה, עם זאת זמן התחייה אינו כגן עדן, לפי שבגן עדן ישנו חילוק באופן הגילוי בנשמה אחת, שבדרגות הגבוהות שבה מאיר האור יותר ובדרגה הנמוכה מאיר פחות, לעומת זמן התחייה יאיר בדרגה הנמוכה ביותר בנשמה כבדרגה העליונה ממש.

חילוק זה שייך ונובע גם מתוך העבודה הממשיכה את הגילוי. גן עדן הוא שכר על [[לימוד התורה]], ובלימוד התורה ישנם חילוקים בחיובו יש שלימודו הוא באופן של "והגית בו יומם ולילה"{{הערה|יהושע א, ח.}} ויש שמצד טרדתו בעסקיו יוצא בפרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית.{{הערה|מנחות צט, ב. שולחן ערוך אדמור הזקן - הלכות תלמוד תורה פרק ג, ד.}} בניגוד לתחיית המתים שהוא שכר על קיום המצוות ובזה כל ישראל שווים.{{הערה|מאמר דיבור המתחיל כל ישראל תשל"ג.}} עניין נוסף בזה, עיקר ושלימות הגילוי בזמן התחייה הוא התענוג שבנשמות ישראל, לא מצד עבודתם אלא להיותם "נצר מטעי". ולכן גילוי תענוג זה (שאינו שייך והוא לפני ומעל עבודתם) הוא לכל ישראל בשווה.{{הערה|להבין תשמ"ו.}}