ליל ויום שבת: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,975 בתים ,  1 בפברואר 2016
הועבר
(איחוד עם שתי שבתות)
(הועבר)
שורה 1: שורה 1:
{{איחוד|ליל ויום שבת|שתי שבתות|סיבה=תוכן זהה}}
[[תמונה:נרות שבת.jpg|left|thumb|200px]]
[[תמונה:נרות שבת.jpg|left|thumb|200px]]
ישנן שתי בחינות ב[[שבת קודש]]:
ליל ויום השבת מכונים גם "מעלי שבתא" ו"יומא דשבתא", בכל אחד מהם מאירה דרגה שונה. שתי דרגות אלו מכונות גם "שתי שבתות".


== בחינת ליל שבת ==
==עליית העולמות==
כפי שאדם העובד, הנה לאחר שמסיים את עבודתו, והוא חוזר אל עצמו, יש ב' שלבים בזה: 1. שהוא נרגע, ונהנה ממעשה ידיו. 2. כשהוא כבר רגוע ומתענג, מתגלה התענוג מפנימיות הנפש.


הבחינה הרמוזה בליל [[שבת]], רמוזה בפסוק ויכולו השמים כו' ויכל אלקים כו', שזהו בליל שבת דוקא, שעלה הכל בבחינת [[אור חוזר]] אל ה[[עצמות]].  
ועל דרך זה, כביכול, כאשר ה' ברא את העולם, הוא הוציא את הכוחות האלקיים שב[[עשרת הספירות]] להתגלות בעולם. וכאשר הגיעה השבת, הם חזרו למקורם. ובזה יש ב' שלבים, ליל שבת ויום השבת.


זהו גם המשך הפסוק כי בו שבת וינפש, - כלומר: שבחינת מהות עצמותו יתברך, הוא ממש כמו השובת ממלאכתו, שגם [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהיה ב[[צמצום]] מלאכה זו, עולה ונכלל בעצמות הנפש ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.
==ליל שבת==
בליל [[שבת]] מאיר התענוג מכך שהבורא (כביכול) "חזר" לעצמו – שאז היה "ויכל אלקים" כו', שכל הבריאה [[אור חוזר|חזרה]] אל ה[[עצמות]]. והיינו, ש"בו שבת וינפש", שבו חזרה [[פנימיות]] [[רצון|רצונו]] [[חכמה|וחכמתו]] שהיתה ב[[צמצום]] בעשיית מלאכה זו, ועלתה ונכללה בעצמות ממש, שזהו כמו שהיה הוא ושמו בלבד, קודם הצמצום הראשון.


== בחינת יום שבת ==
דרגה זו נקראת גם "חקל תפוחין קדישין" (- שדה תפוחים קדושים), דרגה זו הינה כינוי ל[[מלכות]] של [[עולם האצילות]], כאשר נמשך בה גילוי התענוג העליון בעליית העבודה של ששת ימי החול.
==יום שבת==
ביום השבת מאיר תענוג עליון יותר, על ידי שבליל שבת עלה האור וחזר למקורו, ביום הוא חוזר ונמשך, ובתוספת מלמעלה (הנקרא "ברכת הוי'"). והיינו, שלאחר ש"ויכולו השמים . . וישבות" כו', אז "'''ויברך''' אלקים את יום השביעי", מכיון שברכה זו באה לאחר ההעלאה וההתכללות של ה[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.


על ידי זה בחינה זו של ליל שבת של התכללות האור בעצמותו, - על ידי זה דוקא חוזר ונמשך המשכה ו[[ברכה]] עליונה שנקרא ברכת הויה כו' - ביום השבת שנקרא [[ברכה]], בפנימיות ד[[חסד]] עליון ורצון ותענוג העליון מעצמות האין סוף ממש.  
דרגה זו נקראת גם "'''סעודתא דעתיקא קדישא'''" (- סעודת עתיק הקדוש), דהיינו גילוי מקור התענוגים, שלמעלה ממה שהתגלה בספירת המלכות – מ[[עתיק]].


ענין זה נרמז בפסוק: ויכולו השמים כו' וישבות כו' - אז דוקא '''ויברך''' אלקים את יום השביעי, מכיון שברכה זו אינו אלא אחר ההעלאה והתכללות ד[[אור חוזר]] בתחלה בעצמות.
הסיבה שההמשכה הינה נעלית יותר היא – שלאחר שאדם נח וחוזר למצבו הרגיל, הוא מתחיל להתנהג כמו עצמו; וכך על דרך משל, לאחר שהקב"ה מתעלה מהעולם, הוא מתגלה כפי שהוא.


כן היא גם המשמעות הפשוטה בפסוק: דויברך אלקים כו' כי בו שבת וינפש - על כן בירך אלקים ליום השביעי - שהוא יום השבת.
==שתי שבתות==
== מקורות ==
אומרת הגמרא{{הערה|שבת קיח, ב.}}: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי: אלמלי משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן - מיד נגאלים, שנאמר{{הערה|ישעיהו נו, ד.}} "כה אמר ה' לסריסים אשר ישמרו את שבתותי", וכתוב לאחריו "והביאותים אל הר קדשי" וגו'".


הרבי מבאר, שמכיוון שאלו הם דברי [[רשב"י]], ומכיוון שהוא זה שחיבר את [[ספר הזוהר]], סהיינו, שהוא פוסק על פי קבלה, לכן שניהם נכללים בשבת אחת – כיוון שבשבת יש שתי בחינות.
==קישורים חיצוניים==
*[[אדמו"ר האמצעי]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
*[[אדמו"ר האמצעי]], [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s1/4/13/217d&search=%D7%9C%D7%99%D7%9C+%D7%A9%D7%91%D7%AA תורת חיים]
*[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[ביאורי הזוהר]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15926&hilite=e0615675-8d7e-4ba6-a1f9-6a546296b1a7&st=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90&pgnum=22 עמ' יד]
{{שבת}}
{{שבת}}
[[קטגוריה:שבת]]
[[קטגוריה:שבת]]

תפריט ניווט