486
עריכות
אליהו לייב ריבקין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו | ר' אליהו לייב נולד ב[[כ"א חשון]] [[תרפ"ו]] לאביו הרב [[יצחק ריבקין]], ב[[עיירה]] טראב הסמוכה ל[[שווינציאן]] שבליטא. בהיותו בן 12 נשלח ללמוד אצל סבו הרב [[מנחם צבי ריבקין]] אב"ד במנצ'סטר שבאנגליה, ובזכות זה היה הניצול היחיד מכל בני משפחתו שנספו ב[[שואה]] ב[[חול המועד סוכות]] [[תש"ב]] יחד עם שאר בני העיירה, ומלבדו לא נותר איש. | ||
ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהי' ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}} | ב[[חודש אייר]] [[תש"ב]] כתב [[הרבי הריי"צ]] מכתב לסביו, הרב מנחם צבי ריבקין "יעזור השי"ת אשר נכדו מר אלי' ליב שי' ישקוד בלימודו ובהנהגה דיראת שמים, ויהי' ירא אלקים חסיד ולמדן"{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]] כרך ו, עמ' שלח}} | ||
כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: "..התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ע"ה ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובודאי ימלא את בקשתי".{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}} | כעבור מספר שנים, בשנת [[תש"ח]], כתב ר' [[בנציון שמטוב]] מכתב לרבי הריי"צ אודות ר' אליהו לייב, והרבי השיב במכתב: ".. התענגתי לקרוא כל אשר כותב במעלותיו של נכד ידידנו הרב רמ"צ ריבקין ע"ה ממאנטשעסטער, אשר הוא בעל כשרון ונושא חן בעיני הבריות, וביחוד אשר ידידינו אנ"ש - ה' עליהם יחיו - מחבבים ומייקרים אותו, ובשמחה קראתי את מכתבו אלי, והנני כותב לו בקירוב הדעת בהתעוררות, ומברכו בהסתדרות טובה, ומבקשו להכניס עצמו לעבודה בעניני חינוך, ובודאי ימלא את בקשתי".{{הערה|[[אגרות קודש (ריי"צ)|אגרות קודש]], כרך יד, עמ' תלג}} | ||
בשנת [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' ניסן תש"י נישא לרעייתו אסתר | בשנת [[תש"ט]] עלה ר' אליהו ל[[ארץ הקודש]], התיישב ב[[כפר חב"ד]], והתחיל להתעסק ב[[חינוך|שדה החינוך]]. בג' ניסן תש"י נישא לרעייתו אסתר. | ||
בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומידי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. | בשנת [[תשט"ו]] רכש מספר שתילי אתרוגים מיהודי מכפר חסידים שהגיע לכפר חב"ד להציע את מרכולתו. את העצים נטע בחצר ביתו, ומידי שנה, משנת [[תשי"ט]] היה שולח אתרוג נבחר לרבי ל[[חג הסוכות]]. בשנים מאוחרות יותר החלו לשלוח בעלי פרדסים נוספים בכפר, והייתה יוצאת משלחת מאורגנת מטעם [[ועד כפר חב"ד]], כשהאתרוגים נארזו בקופסא מהודרת מתוצרת [[בית הספר למלאכה]]. | ||
בשנת [[תשכ"ג]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג. | בשנת [[תשכ"ג]] נסע ר' אליהו לרבי ל[[חודש תשרי|חודש החגים]], וביקש מהרבי את ה[[אתרוג]] עליו בירך, על מנת לנוטעו בארץ. הרבי נענה לבקשתו, וב'[[יחידות]]' נתן לו הרבי את האתרוג שהשתמש בו במהלך החג. | ||