7,240
עריכות
קיבוץ גלויות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה - הוספתי לכל הדורשים...
(←זמנו) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (הרחבה - הוספתי לכל הדורשים...) |
||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
#{{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|[[דברים]] ל, ג-ד}}. | #{{ציטוטון|ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך מכל העמים אשר הפיצך ה' אלוקיך שמה, אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלוקיך ומשם יקחך..|[[דברים]] ל, ג-ד}}. | ||
#{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ|[[ישעיה]] יא, יא-יב}} | |||
#{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם|[[עמוס]] ט, יג-טו}} | #{{ציטוטון|והיה ביום ההוא יוסיף ה' שנית ידו לקנות את שאר עמו ונשא נס לגויים ואסף נדחי ישראל ונפוצות יהודה יקבץ מארבע כנפות הארץ|[[ישעיה]] יא, יא-יב}}. | ||
#{{ציטוטון|ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו... ונטעתים על אדמתם, ולא ינתשו עוד מעל אדמתם|[[עמוס]] ט, יג-טו}}. | |||
== אודות היעוד == | == אודות היעוד == | ||
| שורה 18: | שורה 20: | ||
== זמנו == | == זמנו == | ||
נחלקו החכמים בזמנו המדויק של קיבוץ הגלויות, יש מהם שאומרים שיהיה לאחרי בנין המקדש דווקא ויש מקדימים. לדעת ה[[ילקוט שמעוני]]{{הערה|רמז תתפח.}}: "מסורת אגדה היא, שאין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.. שנאמר{{הערה|תהלים קמז, ב.}}: בונה ירושלים ה' כי נדחי ישראל יכנס". | |||
לאידך, ב[[גמרא]]{{הערה|ראה ברכות מט, א}} ובספר ה[[זוהר]]{{הערה|שם=זהר|חלק א קלט, א במדרש הנעלם.}} דייקו חז"ל, שבנין הבית יהיה בדווקא קודם קיבוץ גלויות. ודורשים הם את אותו פסוק: "בונה ירושלים ה' נדחי ישראל יכנס", ומבארים שסדר הפסוק הוא בדווקא קודם יהיה "בונה ירושלים ה'", ורק לאחר מכן "נדחי ישראל יכנס". | |||
כדעה זו פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות מלכים: יא, ד.}}: "יעמוד מלך מבית דוד . . ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל". כידוע ב[[כללי הרמב"ם]] שאפשר ללמוד הלכות אפילו מסדר דבריו, כיוון שהם מדויקים. | |||
למרות פסק הרמב"ם העלה{{הערה|שם=קב|התוועדויות תשמ"ז חלק א עמוד 531 הערה 36 וראה עמוד קודם בשולי הגליון.}} הרבי סברה, שפסק הרמב"ם מתייחס לגאולה בדרגתה הנמוכה ביותר כפי שהיא מוכרחת שתהיה מצד היעוד, אמנם אילו יזכו יתכן שיהיה קיבוץ גלויות קודם לבנין הבית כשכל יושביה עליה - בארץ ישראל. | |||
===הטעם=== | |||
בדרך כלל מבואר שקודם יהיה בניין המקדש, מכיוון שהסדר הוא מלמטה למעלה – דהיינו, שבנין בית המקדש (וירושלים) הם שלימות הז"א ועלית המלכות; ולאחר מכן באים לקבוץ גלויות ותחיית המתים שעניינם הוא הארת הכתר בבינה{{הערה|סידור עם דא"ח ד"ה נדחי ישראל יכנס – נט, ב.}}. | |||
והטעם לזה שבניין המקדש קודם, הוא{{הערה|ד"ה גדול יהיה תשכ"ב סעיף ב.}}: מפני שכאשר משתמשים במונח „גאולה" הכוונה היא ל„קיבוץ | |||
גלויות". ומעלת הגאולה השלישית היא שתבוא לאחר בנין בית המקדש השלישי שיהיה בית מושלם ונצחי (שלא רק שבפועל לא יחרב, אלא שיהיה | |||
נצחי בעצם), וזה (שיגאלו רק לאחר הבנין, הוא) מפני שמעלת הגאולה השלישית היא יותר נעלית מהבית השלישי (וכמו שבזהר{{הערה|שם=זהר}} כשמסדר את הדברים שיתרחשו בגאולה, אומר רק לבסוף את תחיית המתים; וזאת כיון שהיא הכי נעלית ולכן היא אחרונה). | |||
טעם נוסף לזה, הוא{{הערה|שיחת ש"פ חיי שרה תשמ"ג.}} מפני מעלתן של ישראל: כי אילו קיבוצם היה קודם, היתה מעלה בבית שנבנה בזמן ש„כל יושביה עליה"; וכעת כשיקדם בנין הבית, הרי זוהי מעלה בקיבוץ גלויות. ועל פי זה, אם קיבוץ גלויות יקדם - כאשר יהיה מצב של "זכו", יש גם בזה משום מעלתם של ישראל, שאינם זקוקים לבניין המקדש על מנת להגיע ל"מקסימום" האפשרי. | |||
בנוגע לפועל - במצב של "לא זכו", אומר הרבי{{הערה|התוועדויות תשמ"ח ח"א עמ' 491 ואילך.}}, שבכל דבר שקורה בעולם ויש בו מחלוקת, הרי | |||
שהמסקנא בתורה היא זו הקובעת את מציאות העולם כיצד תהיה בפועל [שכמו שכשיש מחלוקת ב"מתיבתא דרקיע"{{הערה|ראה בב"מ פו, א; ר"ה כה, א.}}, ההכרעה היא כפי שפוסקים למטה בארץ], וכאן הרי הכריע הרמב"ם מה יהיה, וממילא לא יהיה באופן אחר מלבד שיקדם בנין הבית אל קיבוץ הגלויות. | |||
וישנו אופן פשוט יותר{{הערה|שם.}}: מכיון שיש כמה וכמה דרגות בבניין ירושלים וקיבוץ גלויות זו למעלה מזו, הרי שיכולים להיות שני הסדרים, כיון שכל דרגה מתעלת ואחריה חברתה, וכשיקובצו הגלויות יהא עילוי במקדש שנבנה לפניו, ולאחרי זה עילוי בקיבוץ גלויות, וכן הלאה בעילוי אחר עילוי כו'. | |||
אמנם גם להאופן השני - אשר יהיה במצב של "זכו" יש מעלה{{הערה|שם=קב}}: שהרי סדר הפרקים בתהילים הוא שקודם נאמר פרק קכ"ו המדבר על "שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון", ורק בפרק שלאחריו (קכ"ז) נאמר "שיר המעלות לשלמה, אם ה' לא יבנה בית, שוא עמלו בוניו בו", המדבר על בניין המקדש. וכן היה גם בפועל בבניין המשכן שבמדבר, בשילה, ובמקדש הראשון והשני - שקודם נקבצו כל ישראל, ורק לאחר מכן נבנה המקדש. | |||
== בתורת החסידות == | == בתורת החסידות == | ||
| שורה 32: | שורה 51: | ||
== התחלת קיום היעוד == | == התחלת קיום היעוד == | ||
הרבי הודיע ב[[שיחת קודש]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[שבת]] פרשת [[ויקהל]]. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371}}, שכבר | הרבי הודיע ב[[שיחת קודש]] בשנת [[תשנ"ב]]{{הערה|[[שבת]] פרשת [[ויקהל]]. הודפס בהתועדויות תשנ"ב עמ' 371}}, שכבר התחילה טעימה, מעיין קיום היעוד בפועל, בנפילת מסך הברזל ויציאת יהודים רבים מ[[ברית המועצות]]. בשיחה נוספת {{הערה|[[שבת]] פרשת [[משפטים]] אותה שנה}} מסביר הרבי שתהליך זה נעשה על ידי משיח בעצמו. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | [[קטגוריה:יעודי הגאולה]] | ||