486
עריכות
ברכת המזון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], שבברכת המזון ה'כוונה' היא לעיכובא בכל מילה ומילה, וכל מילה שלא כיוון בה - כאילו לא אמר תיבה זו כלל! | [[אדמו"ר הזקן]] פוסק ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|שולחן ערוך]], שבברכת המזון ה'כוונה' היא לעיכובא בכל מילה ומילה, וכל מילה שלא כיוון בה - כאילו לא אמר תיבה זו כלל! | ||
==רצה והחליצנו== | |||
בשבת מוסיפים בברכה שלישית של ברכת המזון מעין היום, "רצה והחליצנו . . ובמצות יום השביעי". | |||
בזוהר נאמר: בשבת שאין דינים אומרים רצה והחליצנו.{{הערת שוליים|חלק ב קסט, א.}} | |||
המגיד ממזריטש פירש: לפעמים שאנו לוקחים יראת הבורא יתברך מכח שאנו רואים שכל העולמות יראים ממנו ואוהבים אותו נמצא כי אנו לוקחים מדתנו מהברואים אבל בשבת קודש אנו לוקחים המידות מהבורא יתברך לבד וממילא 'והחליצנו' - אנו נחלצים מהברואים ודבוקים בבורא יתברך.{{הערת שוליים|אור תורה סימן שסו.}} | |||
עניין והחליצנו: והחליצנו לשון 'חלוץ הנעל'. כי בשבת חייב אדם להחליף כל בגדי חול אף בחינת נעל. והיינו 'רצה והחליצנו הוי' אלקינו' מכל בגדי חול והלבישנו בלבוש הנקרא 'ה' אלהינו' כמו שנאמר 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו'. היינו האדם הנקרא 'כל' כי האדם הוא עולם קטן ונקרא בשמו 'כי בצלם אלהים עשה' וגו', ולכבודי כו' כי רבי יוחנן קרה לללבושים "מכבדים", בראתיו וגו' הם מחשבה דיבור ומעשה הכל יהיה בלבוש שלו הנקרא 'הוי' אלהינו'.{{הערת שוליים|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' נט.}} | |||
בחול בששת ימי המעשה יש עניני עולם הזה שהם דבר הכרחי לזון בניו ובני ביתו ולגמול חסדים עם בני אדם, אז יש בזה אלקות והוא נקרא נעל בחינה תחתונה שבלבושים, לכן מברכים "שעשה לי כל צרכי" על המנעלים דהיינו הצטרכות ומלאכות אוכל נפש כל דבר שמותר בחול. אבל בשבת צריך להסיר אפילו הנעל שאסור בל"ט מלאכות. וזהו בקשתינו בשבת 'רצה והחליצנו' שהוא חליצת הנעל. ואף מה שמותר בשבת לא יהא בו בחינת נעל. אך אין וה ברשות אדם וצריך עוזר אלקי' וזהו רצה והחליצנו - שהקב"ה יחליץ הנעל.{{הערת שוליים|מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים עמ' קנג.}} | |||
כי בששת ימי החול נמשך השפע על ידי מסכים ולבושים בבחינת נעל של השכינה אבל בשבת שהוא עליית העולמות אנו מתפללים 'והחליצנו' שלא ימשך השפע בבחינת העלם ובחינת נעל ופרסא אלא יתגלה בחינה גבוהה יותר.{{הערת שוליים|אור התורה דברים עמ' רי.}}, להסיר את המסכים שבין העולמות בריאה, יצירה, עשיה ובין עולם האצילות. | |||
== מים אחרונים == | == מים אחרונים == | ||