486
עריכות
ויטבסק: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות החסידות בעיר
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== תולדות החסידות בעיר == | == תולדות החסידות בעיר == | ||
רבי [[מנחם מנדל מויטבסק]] מתלמידי ה[[מגיד ממזריטש]] ומרבותיו של אדמו"ר הזקן, נולד בעיר. אך בימי המגיד התגורר במינסק. לאחר פטירתו של המגיד חזר לויטבסק והשתקע ב[[הורודוק]] הסמוכה, כאן ריכז סביבו אלפי [[חסידים]] ובתוכם מן הגדולים, אנשי שם, מתלמידי המגיד, ביניהם אדמו"ר הזקן. רבי מנחם מנדל היה למעשה לפי צוואת המגיד ראש החסידים לאחר ה[[בעל שם טוב]] והמגיד. מהמרכז חסידי בויטבסק הוא השפיע על יהדות [[ליטה]] ורוסיה הלבנה, ובימיו גדלה בהן התנועה החסידית. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] | [[אדמו"ר הזקן]] נשא לאישה את הרבנית סטערנא בת ר' יהודה לייב סגל מויטבסק בשנת ה'תק"ך (1760) וגר בעיר לאחר נישואיו כמה שנים. הוא המשיך את לבבות האברכים בגאונותו המופלאה. מסופר {{הערת שוליים|[[ספר התולדות אדמו"ר הזקן]] ע' 1178.}} כי באחד מסעודות העיר כיבדו אותו לומר פלפול, והוא אמר פלפול עד שכל אנשי העיר יצאו מרוב התפעלות, ואז התבטא אדמו"ר הזקן: הלשון היא קולמוס הנפש. לאחר מכן כיבדו אותו לזמר ניגון, כי בעת שהיה לומד או מתפלל הלומדים לא היו יכולים לזוז ממקומם מרוב מתיקות הניגון. לאחר שסיים לזמר את הניגון, אמר אדמו"ר הזקן: הלשון הוא קולמוס הנפש, והניגון הוא קולמוס הנפש. | ||
==רבני העיר== | ==רבני העיר== | ||
רבי [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערת שוליים|יהדות ויטבסק עמ' 188.}}. | רבי [[מרדכי שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] שימש כרב בעיר. כבר בהיותו צעיר לימים התמנה להיות רבה של העיר ויטבסק. הוא היה מקובל על כל החוגים, ובזמן נשיאותו התפתח האיזור השלישי של ויטבסק בו היתה מקום רבנותו. כמחצית מיהודי העיר התרכזו במקום זה, והוא נחשב לאב"ד העיקרי של ויטבסק{{הערת שוליים|יהדות ויטבסק עמ' 188.}}. | ||