7,240
עריכות
מ (←ההוראה בעובדת ה' מיעוד זה: תקלדה) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (הגהה, חסר עדיין תוכן רב!!!) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''עתיד חזיר להטהר''' הינו אחד מהיעודים שיתרחשו ב[[ימות המשיח]] בו [[ | '''עתיד חזיר להטהר''' הינו אחד מהיעודים שיתרחשו ב[[ימות המשיח]] בו [[טהור|יטוהר]] ויותר אכילתו של החזיר, בכך יהפוך מסמל של [[מאכלות אסורות|מאכל אסור]] להיתר גמור. | ||
==מקור היעוד== | ==מקור היעוד== | ||
המקור ליעוד זה הינו | המקור ליעוד זה הינו בתנחומא{{הערה|1=במכתב שנדפס ב[http://www.otzar770.com/library/main_book.asp?nBookId=94 לקוטי שיחות חלק י"ב, עמ' 175] מביא הרבי את כל המקורות.}}: {{ציטוטון|למה נקרא שמו חזיר שעתיד לחזור להיות מותר}}. | ||
ה[[אור החיים]] מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי ה[[תורה]] האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז}}. | ה[[אור החיים]] מוכיח יעוד זה מן הרמז בפסוקי ה[[תורה]] האוסרים את אכילת החיות הטמאות, בהם החזיר מוזכר בסיום לאחר כל שאר החיות{{הערה|אור החיים שמיני יא, ג, ז.}}. | ||
השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי ב[[הלכה]], כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות{{הערה|[[שיעורים בספר התניא]], ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה}}. | השינוי ביחס אל החזיר אינו מצד שינוי ב[[הלכה]], כי אם בחזיר עצמו, אשר יתחיל "לעלות גרה" ובכך יתקימו בו סימני הכשרות{{הערה|[[שיעורים בספר התניא]], ליקוטי אמרים פרק נ'. וכן מובא ביבא לוי פ' שמיני, תורת משה ([[חתם סופר]]) פ' שמיני}}{{הערה|1=[http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=1794&cPartLetter=B&nBookId=24&refrashBookNav=Y במאמר אחרון של פסח תשמ"ה] הסביר הרבי, אשר אי אפשר לומר שישתנו הסימנים בחזיר (כי אז איננו חזיר), אלא יהיה זה חידוש בהלכה על ידי בית דין חדש הגדול בחכמה ובמניין. אך חסר שם הביאור בזה.}}. | ||
במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ז}} | במדרש שוחר טוב{{הערה|תהילים פרק קמ"ז.}} מובאת מחלוקת האם שאר הבהמות גם יטהרו. הרבי כותב{{הערה|אגרות קודש, חלק ג' ע' קנג.}} שבתקופה ראשונה בימות המשיח רק החזיר יטהר ובתקופה השניה כשרוח הטומאה תבטל לגמרי, יטהרו כל שאר החיות. | ||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
ב[[תורת החסידות]] מובא שחזיר הוא מ[[קליפת נוגה]] שמעל [[שלוש קליפות הטמאות]] בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם [[בירור ניצוצות|מתבררים]] [[לעתיד לבוא]], בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת{{הערה|מאורי אור וכן [[אור התורה]] ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט}}. | ב[[תורת החסידות]] מובא שחזיר הוא מ[[קליפת נוגה]] שמעל [[שלוש קליפות הטמאות]] בהם שאר החיות הטמאות, לכן רק החזיר יזדכך ויטהר כי שלוש קליפות הטמאות אינם [[בירור ניצוצות|מתבררים]] [[לעתיד לבוא]], בשונה מקליפת נוגה שהיא מתבררת{{הערה|מאורי אור וכן [[אור התורה]] ויקרא, הוספות א', עמוד רל"ט.}}. | ||
===ההוראה בעבודת ה' מיעוד זה=== | ===ההוראה בעבודת ה' מיעוד זה=== | ||
[[הרבי]] לומד הוראה ב[[עבודת השם]] מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה. | [[הרבי]] לומד הוראה ב[[עבודת השם]] מיעוד זה. שני הסימנים "מפריס פרסה" ו"מעלה גרה" מסמלים שני אופנים בעבודת ה', מפריס פרסה מסמל את המעשה בפועל, העלאת גרה מלמד על בירור וזיכוך החלק הרוחני שבמעשה. | ||
ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק [[מצוות]] מעשיות ללא החלק הרוחני{{הערה|כמו החזיר | ההוראה הנלמדת מכך, אדם המקיים רק [[מצוות]] מעשיות ללא החלק הרוחני{{הערה|כמו החזיר, שבזמן הזה רק מפריס פרסה.}} זה גם טוב כי לעתיד לבוא יטהר ויהיה בו גם את החלק הרוחני{{הערה|ש"פ ויצא תשנ"א סעיף ח'.}}. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== |