1,282
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה
בעקבות השינויים במספר שבתות השנה בין שנה מעוברת לשנה שאינה מעוברת, ישנם שבתות בהם קוראים בשבת אחת שתי פרשיות (במצב זה נקראים הפרשות "פרשיות מחוברות"{{הערה|דוגמא לפרשות שמתחברות בשנה שאינה מעוברת: ויקהל-פקודי, תזריע-מצורע, אחרי-קדושים, ועוד.}}).
==בחסידותמעלת העיבור==
בדורות הקודמים, רבותינו נשיאנו התייחסו לשנה מעוברת כדבר שלילי וקיטרוג, המורה על חסרון בלבנה, ובשנים מעוברות היו לפעמים הנהגות שונות ומיוחדות, בהם היה ניכר חוסר שביעות רצון מהענין העיבור{{הערה|ספר השיחות [[תרצ"ז]] עמ' 157, ספר השיחות [[תש"ג]], עמ 91.}}.
===שנה תמימה===
אך הרבי חידש{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}} שאדרבה, בשנה מעוברת ישנו מעלה מיוחדת שאין באף שנה, ולכן גם נקראת '''שנה תמימה''' = '''שלימה''', כי דווקא בשנה זו ימי הלבנה שווים לימי השמש, וכל ענין העיבור הוא ל"כפר" ולתקן את המיעוט שנעשה בלבנה.
===תיקון לקנאת הלבנה===[[הרבי]] גם הסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית תשי"ד, ושיחת יום שמח"ת תשי"ט.}}, שעניינה של שנה מעוברת הוא לתקן את ה"קנאה" שהיה בין ה[[ירח]] ל[[שמש]] ב[[בריאת העולם]] שבעיקבותה מיעט [[הקב"ה]] את הירח, כי כידוע הקנאה הוא השורש לכל החטאים שהרי [[אדם הראשון]] חטא ב[[חטא עץ הדעת]] בעקבות קנאתו של הנחש הקדמוני באדם וחווה, וע"י השנה המעוברת הירח והשמש משתווים בכך שימי שנתם הינם שווים. ===פורים קטן ופורים גדול===במקום אחר{{הערה|שיחת יום ד', מוצאי ר"ח אדר ראשון, [[תשנ"ב]]}} ציין הרבי חידוש מיוחד שיש דווקא בשנה זו, פעמיים פורים, [[פורים קטן]] ו[[פורים גדול]], וההוראה מכך ב[[עבודת ה']], שעל האדם לעבוד במקביל גם ב"גדלות" היינו מתוך התרחבות ופריצת הגדרים, אך יחד עם זאת גם לנהוג ב"קטנות" ולהיות ב[[ביטול]] במציאות כלפי הקב"ה. ===שישים יום של שמחה===קביעותה של שנת תשנ"ב היה "שנה מעוברת" ובשיחות ה[[דבר מלכות]], החל מחודש שבט, הזכיר הרבי פעמים רבות{{הערה|לדוגמא, שיחת שבת [[פרשת תרומה]] תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 712.}} את עובדת ומעלת היות השנה "שנה מעוברת", הרבי הסביר שדווקא על ידי שני חודשי [[אדר]] (שהמאפיין של חודש אדר הוא ה[[שמחה]]), על ידי 60 יום של שמחה, הנה ממילא התבטלו כל המניעות והעיכובים לבא הגאולה, וזאת על פי הגדר ההלכתי של "ביטול ב- 60", דבריו אלו של הרבי בשעתו היו קצת שמימים, אמנם מאוחר יותר חסידים קישרו את דבריו של הרבי למה שהתרחש ב[[כ"ז אדר תשנ"ב]]
===ההוראה משנת העיבור===
==ביטול העיבור ב[[תשנ"ב]]==
בד בבד עם כך שהרבי הפליא במעלת האדר הכפול בשיחות של חורף [[תשנ"ב]], בכמה וכמה שיחות, ניסה הרבי באופן שמימי, להציע את האפשרות לבטל את העיבור, ואת חודש אדר השני, ולקפוץ ישר לחודש [[ניסן]] - חודש [[הגאולה]], וכך אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=בנוגע לענינים ששייכים דווקא לאדר ב' מצד הענין ד"מסמך [[גאולה]] ל[[גאולה]]" (גאולת [[פורים]] לגאולת [[פסח]]), הרי בכחו ויכלתו של יהודי ע"י עבודתו לשנות ולהפוך סדרים! ובמילא, הוא פועל את כל הענינים של אדר, כבר באדר ראשון!{{הערה|שיחות קודש תשנ"ב ח"ב עמ' 681}}}}
וכן בשיחת מוצאי ז' אדר ראשון תשנ"ב אמר הרבי:
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=וגם בזה מיתוסף בשנת העיבור, כיון שאז התשוקה והציפיה לחודש [[ניסן]] היא שלא בערך! וכמובן בפשטות שכאשר צריכים לחכות ולצפות לענין מסוים במשך שישים יום (כמו שהציפיה לניסן בשנה זו היא במשך שישים יום), אזי התשוקה היא שלא בערך לגמרי לגבי התשוקה שישנה כאשר הציפיה היא במשך שלושים יום!}}
הרבי גם האריך, בפן ההלכתי, לבאר איך יתכן לבטל את חודש אדר בשנה זו, למרות החשבון הקבוע, כי אם מקדשים את הירח על פי הראיה ממילא לא מתחשבים בחשבון הקבוע של הלוח, והרבי אף אמר שאפשר לקדש את הראיה גם בזמן ה[[גלות]], על ידי ש[[בית דין]] שהינו "בר סמכא" יחדש את ענין ה[[סמיכה]] (לפי הדעה שלא צריך שהסמיכה מוכרחת להיות בהמשך אחד) ויקדשו על פי הראיה.
לאידך העלה הרבי{{הערה|שיחת יום א' פרשת תרומה תשנ"ב, שיחות קודש ח"ב עמ' 685}} את השאלה באם ח"ו משיח יבוא רק בסוף אדר ראשון ([[תשנ"ב]]), האם כבר יהיה מאוחר מידי לקפוץ לניסן, מכיוון שכבר [[ברכו את החודש|ברכת החודש]], ולא חגגו את פורים, או שבכל זאת יהיה ניתן, וסיים הרבי שנזכה תיכף ל[[גאולה]] האמיתית ונשמע מהסנהדרין את המענה והפסק לשאלה זו.
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
