10,833
עריכות
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
כל זה הוא בעצם כח '''ההתקשרות''', שמתקשר כל עצמו להטות כל הנפש אליה, מפני עוצם תוקף הכרתו וידיעתו אותה במהות עצמיות נפשו ממש. וכמו רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה כו' פי' ידעתי הכרתי בהכרה וידיעה העצמית באהבה ויראה עד שנמשך ומתקשר בכל עצמו בהם. וכמו כן [[נשמה|נשמות ישראל]] נתקשרו ב[[דעת|ידיעה]] והכרה באלקות במהות עצמית שלהם כמו שני אוהבי נפש, שתיכף שמכירים ויודעים זה את זה בידיעה והכרה העצמיית, נתקשרו נפשותם זה עם זה ב[[אהבה]] ו[[יראה]] ונפלאה, כדוד ויונתן כו'. | כל זה הוא בעצם כח '''ההתקשרות''', שמתקשר כל עצמו להטות כל הנפש אליה, מפני עוצם תוקף הכרתו וידיעתו אותה במהות עצמיות נפשו ממש. וכמו רק אתכם ידעתי מכל משפחות האדמה כו' פי' ידעתי הכרתי בהכרה וידיעה העצמית באהבה ויראה עד שנמשך ומתקשר בכל עצמו בהם. וכמו כן [[נשמה|נשמות ישראל]] נתקשרו ב[[דעת|ידיעה]] והכרה באלקות במהות עצמית שלהם כמו שני אוהבי נפש, שתיכף שמכירים ויודעים זה את זה בידיעה והכרה העצמיית, נתקשרו נפשותם זה עם זה ב[[אהבה]] ו[[יראה]] ונפלאה, כדוד ויונתן כו'. | ||
דרגה זו מרומזת בפסוק כי '''חפץ''' בבת יעקב, מכיון שחפץ זה בא מצד ההתקשרות, שידע והכיר אותה, ותדבק נפשו, ונתקשר בה ביותר וכמו ונפשו קשורה בנפשו, וכן ונפש יהונתן נקשרה כו'.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s2/6/2/437c&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תורת חיים, תלח א]. | דרגה זו מרומזת בפסוק כי '''חפץ''' בבת יעקב, מכיון שחפץ זה בא מצד ההתקשרות, שידע והכיר אותה, ותדבק נפשו, ונתקשר בה ביותר וכמו ונפשו קשורה בנפשו, וכן ונפש יהונתן נקשרה כו'.{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s2/6/2/437c&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תורת חיים, תלח א].}} | ||
== הדעת ההכרה והידיעה העצמית == | == הדעת ההכרה והידיעה העצמית == | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
לפי זה נמצא שהדעת הוא ענין אחד עם הרצון, כי כמו שהרצון הוא המשכת והטיית הנפש לדבר מה שרוצה בו, - כי רצון לשון מרוצ"ה שתרוץ הנפש כמו אחריך נרוצ"ה - לחוץ ממנו להתחבר בו ולידבק נפשו בו ממש, כך הוא הדעת בידיעה והכרה, שמכיר ויודע את הדבר, הוא כח המביא לבחינת ההתקשרות וההתחברות לאותו הדבר להטות כל נפשו אליו כנ"ל. | לפי זה נמצא שהדעת הוא ענין אחד עם הרצון, כי כמו שהרצון הוא המשכת והטיית הנפש לדבר מה שרוצה בו, - כי רצון לשון מרוצ"ה שתרוץ הנפש כמו אחריך נרוצ"ה - לחוץ ממנו להתחבר בו ולידבק נפשו בו ממש, כך הוא הדעת בידיעה והכרה, שמכיר ויודע את הדבר, הוא כח המביא לבחינת ההתקשרות וההתחברות לאותו הדבר להטות כל נפשו אליו כנ"ל. | ||
רק שהחילוק הוא: הרצון בא בהתפעלות וחשק ותאותו בפנימיות ההתקשרות בדבר זה, והדעת בהכרה עצמית, שמקשר עצמו בבחינת [[חיצוניות]], כמו לילך תמיד אחריו כמשרת לאדון שעוזב כל אשר לו ונמשך בכל עצמו לשרשו, וכן תלמיד לרבו כאלישע לאליהו ויהושע למשה וכיוצא בזה. אבל באמת שרש הדעת למעלה מן הרצון שנמשך בפנימיות החשק, מאחר שע"י הדעת הרי מטה עצמות נפשו להיות לו ממילא גם החפץ ורצון להתקשר ב[[פנימיות]].{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s2/6/2/437c&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תורת חיים, תלח, ג]. | רק שהחילוק הוא: הרצון בא בהתפעלות וחשק ותאותו בפנימיות ההתקשרות בדבר זה, והדעת בהכרה עצמית, שמקשר עצמו בבחינת [[חיצוניות]], כמו לילך תמיד אחריו כמשרת לאדון שעוזב כל אשר לו ונמשך בכל עצמו לשרשו, וכן תלמיד לרבו כאלישע לאליהו ויהושע למשה וכיוצא בזה. אבל באמת שרש הדעת למעלה מן הרצון שנמשך בפנימיות החשק, מאחר שע"י הדעת הרי מטה עצמות נפשו להיות לו ממילא גם החפץ ורצון להתקשר ב[[פנימיות]].{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaam/tch/s2/6/2/437c&search=%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 תורת חיים, תלח, ג].}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] |