10,833
עריכות
מ (החלפת טקסט – "קורות חיים" ב־"תולדות חיים") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
שורה 7: | שורה 7: | ||
עם הגעתו של [[האר"י]] לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז ה'ש"ל ([[1570]]). עם פטירתו נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו | עם הגעתו של [[האר"י]] לצפת הפך הרמ"ק לרבו במשך תקופה קצרה עד לפטירתו של הרמ"ק בכ"ג תמוז ה'ש"ל ([[1570]]). עם פטירתו נחשב האר"י ליורשו הרוחני וממשיך דרכו | ||
כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] אמר עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות ....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" . | כאשר הספיד אותו [[האריז"ל]] אמר עליו את הפסוק: "כי יהיה באיש חטא משפט מוות ....ותלית אותו על העץ" אין מיתה בלא חטא, אם כן כיצד יתכן שרבי משה הסתלק? אלא יש לתלות את סיבת מיתתו בעוון עץ הדעת של[[אדם הראשון]] שבגללו באה מתה לעולם וזהו:"ותלית אותו על העץ" .{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4627&hilite=2c99718c-fe77-4aca-b047-8d8cf87dd6a5&st=%D7%A8%D7%9E%22%D7%A7&pgnum=145 שיחות קודש תשמ"א חלק ב']</REF> | ||
רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה. | רבי משה היה זה שתיקן את התקנה של אמירת מזמורי לכו נרננה.{{הערה|1=סידור הגאונים והמקובלים כרך ד' עמ' נז, בשם ה[[יעב"ץ]]. מובא ב[[שיחות קודש]] שם.</REF> | ||
[[הבעל שם טוב]] כותב {{הערת שוליים|באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.}} כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחר{{הערת שוליים|מכתב קנ"ו.}} הוא מפרט: | [[הבעל שם טוב]] כותב {{הערת שוליים|באחד ממכתבי הגניזה החרסונית.}} כי שיטתו מיוסדת על תורת הרמ"ק. במכתב אחר{{הערת שוליים|מכתב קנ"ו.}} הוא מפרט: |