ניגון ארבע בבות: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}"
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}")
שורה 2: שורה 2:
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.  
'''ארבע בבות''' (במקור ב[[אידיש]]: '''דער ניגון פון פיר פאַלען'''. מכונה גם '''ניגון [[אדמו"ר הזקן]]''' ולפעמים גם '''ניגונו של הרב''') הוא ה[[ניגון]] החשוב והעמוק מבין ניגוני [[חסידות חב"ד]]. את הניגון חיבר אדמו"ר הזקן בהיותו אצל רבו, [[המגיד ממעזריטש]] ולאחר התמנותו ל[[רבי]] שיפרו.  


לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים{{הערה|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].</REF>.  
לניגון ארבעה 'בתים' המכונים בבות, המקבילים לארבעת ה[[עולם|עולמות]] ה[[רוחני]]ים; [[אצילות]], [[בריאה]], [[יצירה]] ו[[עשיה]]. כל תנועות הניגון מכוונות לעניינים רוחניים ולכן נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים{{הערה|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}.  


ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]].
ניגון זה הוא ניגון ראשון ב[[ספר הניגונים]].


==משמעות הניגון==
==משמעות הניגון==
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], ברכות [[קריאת שמע]], קריאת שמע ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסליו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסליו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.</REF>:
הניגון בנוי בסדר של עליה מלמטה למעלה. על דרך ה[[תפילה]] שפותחת ב[[ברוך שאמר]], ממשיכה ב[[פסוקי דזמרה]], ברכות [[קריאת שמע]], קריאת שמע ומסיימת ב[[שמונה עשרה]]. כל קטע מהניגון פועל פעולה פרטית, בדרך [[פנימי]]ת או בדרך [[מקיף]]. בניגון זה ריכז אדמו"ר הזקן את שיטתו ב[[חסידות]] ודרך ה[[עבודה]] של חסיד חב"ד. כל אחד מארבעת קטעי הניגון מקביל למספר עניינים{{הערה|1=מתוך מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מט"ו [[כסליו]] [[תר"צ]], בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] משיחה [[י"ט כסליו]] [[תרס"ג]]. מובא גם בקובץ [[התמים]] חוברת ה'.}}:
*[[עולמות|עולם]] [[רוחני]].
*[[עולמות|עולם]] [[רוחני]].
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']].
*[[אותיות|אות]] מ[[שם הוי']].
שורה 27: שורה 27:


==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
==זמנים בהם מנגנים את הניגון==
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים{{הערה|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].</REF>. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו<ref>ספר הניגונים כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).</ref>.
בשל משמעותו הרוחנית העמוקה, נזהרים חסידי חב"ד לנגנו בדייקנות גדולה ורק במועדים וזמנים שמחה מיוחדים{{הערה|1= [[אגרות קודש מוהריי"צ]], ג, עמ' שפב, מחודש [[סיון]] [[תרצ"ה]].}}. מקובל בשם ה[[צמח צדק]], שבימות החול (מלבד הזמנים האמורים), נגינתו עלולה לעורר קיטרוגים ח"ו<ref>ספר הניגונים כרך א' עמוד ל (משיחת הרבי הריי"צ).</ref>.


בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.</REF>, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש אלול, ימי הסליחות{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.</REF> וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.
בין הזמנים המתאימים לניגון ד' בבות: [[שלושה רגלים]], [[פורים]]{{הערה|1=[[ספר השיחות]] [[תרפ"ח]], עמ' 12.}}, [[י"ט כסלו]], [[י"ב תמוז]], חודש אלול, ימי הסליחות{{הערה|1= [[ספר השיחות]] [[תש"א]] עמ' 85 - 86.}} וכן בשעת הובלת החתן לחופה ובסיבובי הכלה סביב החתן. אדמו"ר הרש"ב התבטא ש[[י"ט כסלו]] הוא ראש השנה לניגון ארבע בבות. כמו כן מנגנים בשמחות ברית מילה, בר מצוה, ובסעודת החתונה.


קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].
קודם הניגון ארבע בבות, מקובל לנגן [[ניגון הכנה לד' בבות]], ניגון עתיק, אשר היה חביב על [[הרבי הרש"ב]].

תפריט ניווט