10,833
עריכות
ארון הברית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
מ (החלפת טקסט – "</REF>" ב־"}}") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:הארון.jpg|left|thumb|250px]] | [[תמונה:הארון.jpg|left|thumb|250px]] | ||
'''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות - לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה' | '''ארון''', הוא שם ל'''ארון הברית''', בו היו מונחים שברי שני לוחות הברית שקיבלנו בהר סיני, הלוחות השניים, וספר תורה קטן. ארון העדות - לארון העדות כינויים נוספים והם: ארון ה'{{הערה|1=יהושע ג'.}}, ארון הברית{{הערה|1=יהושע ג.}}, וארון האלוקים {{הערה|1=שמואל-א ד.}}. | ||
ברמב"ם | ברמב"ם{{הערה|1=פ"ד ה"א.}} כתוב: אבן היתה בקדש הקדשים במערבו שעליה היה הארון מונח. ולפניו צנצנת המן ומטה אהרן. ובעת שבנה [[שלמה]] את הבית וידע שסופו ליחרב בנה בו מקום לגנוז בו הארון למטה במטמוניות עמוקות ועקלקלות, ויאשיהו המלך צוה וגנזו במקום שבנה שלמה. | ||
== מצורת הבית == | == מצורת הבית == | ||
מקשה הרבי | מקשה הרבי{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=86 חידושים וביאורים על הרמב"ם]}} מה ל[[רמב"ם]] לפרט את מקום הארון בפרק הרביעי ששם מפרט את צורת הבית, ולא בפרקים ב' וג', שבם ביאר את כלי המקדש? | ||
מסביר הרבי: הרמב"ם כותב | מסביר הרבי: הרמב"ם כותב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16000&st=&pgnum=10 הלכות בית הבחירה להרמב"ם פ"א ה"ה.]}}. | ||
אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש. | אלו הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית, עושין בו קדש וקדש הקדשים. ואחר כך כותב את כלי המקדש. | ||
| שורה 27: | שורה 27: | ||
עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב. | עיקר הארון היה עשוי מעצי שיטים. ארון העץ נעשה בצורת תיבה פתוחה מלמעלה, שהוכנסה לתוך ארון זהב חיצוני, לתוך ארון העץ הוכנס ארון פנימי מזהב. בכך צופה ארון העץ מבית ומחוץ בזהב. | ||
מידות ארון העץ: אורכו - ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו - ½1 אמה. עובי תחתית הארון - 1 טפח, עובי הדפנות - ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע | מידות ארון העץ: אורכו - ½2 אמה, רוחבו - ½1 אמה, וגובהו - ½1 אמה. עובי תחתית הארון - 1 טפח, עובי הדפנות - ½ טפח, לדעת ר' מאיר. (ר' יהודה סובר, שעובי הדפנות היה פחות מאצבע{{הערה|1= בבא בתרא יד.}}. | ||
במדרשים | במדרשים {{הערה|1= ספר הפרשיות, חלק ד', עמוד קנ"ט.}}. כתוב שמשקל הארון עם הכפורת הלוחות ושיברי הלוחות, שקלו יותר משמונת-אלפים וחמש-מאות קילוגרם.!! | ||
לכן בדרך נס הארון נשא את הלויים שסחבו אותו. | לכן בדרך נס הארון נשא את הלויים שסחבו אותו. | ||
| שורה 44: | שורה 44: | ||
אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן. | אורכו של הארון הועמד לרוחבו של המשכן. | ||
ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק שני לוחות האבנים", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות | ישנו מחלוקת תנאים, מה עוד היה בארון. מכיון שכתוב "אין בארון רק שני לוחות האבנים", ואין ריבוי אחר ריבוי אלא למעט, מובן שהיה עוד משהו בארון. לרבי מאיר, היה בארון הברית גם את ספר התורה שכתב משה, ולדעת רבי יהודה בתוך הארון - הונחו שברי הלוחות{{הערה|1=[[בבא בתרא]] י"ד א.}}, ומעליהם הונחו לוחות הברית שניתנו למשה בסיני{{הערה|1=מלכים-א, ח'}}. | ||
== דעת רבי מאיר: הלוחות, וספר התורה == | == דעת רבי מאיר: הלוחות, וספר התורה == | ||
| שורה 58: | שורה 58: | ||
לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב כו'. | לדעת ר' יהודה, אמות המקדש היו בשיעור של חמשה טפחים, וממילא היה הארון באורך של 12.5 טפחים, ומכיון שהלוחות תפסו 12 טפחים, ודפנות הארון כל אחת אצבע ויחדיו חצי טפח, נמצא שנתמלא חללו של הארון, לאורכו. לרחבו של הארון - שהיה לדעת רבי יהודה 7.5 טפחים, תפסו הלוחות 6 טפחים, חצי טפח היה לכות הארון עצמם, טפח נוסף שימש לשני עמודים מיוחדים שהיו בתוך הארון, כנאמר בפסוק: אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי הלבנון, עמודיו עשה כסף רפידתו זהב כו'. | ||
מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות. | מכיון שלא היה מקום בארון לספר תורה, הונח הס"ת מחוץ לארון על דף שהיה בולט מן הארון כלפי חוץ, ובארון עצמו היו שברי הלוחות - מתחת ללוחות.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=23&daf=14&format=pdf בבא בתרא י"ד.]}}. | ||
בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי. | בעת המסעות נישא הארון כשהוא מכוסה, על כתפי בני קהת משבט לוי. | ||