הבחירות לכנסת: הבדלים בין גרסאות בדף

חובת ההשתתפות ב'''בחירות''', ביסס [[הרבי]] על הוראת חותנו כ"ק אדמו"ר [[מוהריי"צ]]{{הערה|1=מופיעה לראשונה באיגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ (כרך יו"ד עמוד לב) בקשר עם הבחירות שהתקיימו בחורף [[תש"ט]].</REF>.

אך דעתו של הרבי נודעה כבר בחודש כסלו, בנושא הבחירות לרשויות המקומיות, שאז שוגר מברק {{הערה|1=בסגנון המזכירות: "מאת כ"ק אדמו"ר הרמ"ש שליט"א" - [[אגרות קודש]] כרך ד' עמוד נח.</REF> ובו נאמר:

ב[[כ"ד]] ב[[סיוון]] [[תשי"א]] הורה הרבי{{הערה|1=אגרות-קודש כרך ד' עמוד שמה. וראה גם שם עמודים שפ, שצב, שצה</REF>: על של עתה באתי להדגיש.. על החוב והזכות קדוש, אשר כל אחד מהחרדים ויראים לדבר ה' צריך להשתתף בבחירות, הן בעצמו והן בהשפעה על זולתו, להצביע בעד הרשימות החרדיות ביותר, שלא ילך לאיבוד אפילו קול אחד. והנני מוסר בזה רשות ויפוי-כוח לפרסם את דעתי בכל התוקף ובכל החוזק, אשר על כל אחד ואחת מיראי ה' וחושבי שמו לעשות ככל יכלתו להרבות מספר המצביעים בעד הרשימות החרדיות ביותר.

לקראת הבחירות לכנסת השלישית שיגר הרבי מברק {{הערה|1=שם עמוד רעט.</REF> ובו חזר על דעתו בבהירות: במענה לשאלת רבים, אבקשם לפרסם דעתי ברורה אשר כל אחד ואחת מהחרדים מחוייב להשתתף בבחירות לכנסת ולרשויות המקומיות.. והמניעה בזה מגדילה בדרך ממילא כח רשימות המנגדים על השם תורתו ומצוותיה.

הרבי השקיע מאמצים גדולים למען הקמתה של חזית דתית מאוחדת{{הערה|1=ראה למשל אגרות-קודש כרך ח"י עמ' רצ-רצא, תמד</REF>. לקראת מערכת הבחירות הרביעית התאחדו התנועות אגודות-ישראל ופועלי אגודת-ישראל. הידיעה שימחה את הרבי. כך הוא כתב{{הערה|1=איגרות-קודש כרך יח עמוד תקנד</REF>: זה עתה נתקבל המכתב (והמברק) על דבר החזית עם אגודת-ישראל. ותשואת חן על שילוחו. ויהי רצון שתהיה להצלחת ולהרמת קרן ישראל סבא".

לאחד המדווחים, הרי"מ לוין ז"ל כתב{{הערה|1=שם כרך יט עמ' כה</REF>: בנוגע לבחירות, הנה כמו להבחירות הקודמות דשנת תשט"ו הברקתי דעתי

לקראת הבחירות לכנסת השישית - תחילת שנת [[תשכ"ו]] - יצא הרבי במערכה ציבורית רחבה למען "הקמת חזית מאוחדת של המפלגות הדתיות לקראת הבחירות לכנסת הממשמשות ובאות". הרבי פירסם מכתב ארוך ומנומק בו הוא מנתח לפרטים ("בשטח השכר וההפסד", "הטענות נגד חזית דתית", "טעמי השוללים חזית דתית", "התכסיסים להכשיל הקמת חזית דתית") את המצב, וקובע{{הערה|1=בסיומו של המכתב הנדפס ב[[לקוטי שיחות]] כרך כא עמ' ‎.424‏</REF>: שכל אלו המפלגות או הסיעות או האנשים אשר ימנעו הקמת חזית דתית טכנית זו - מעמידים בזה את רווחי המפלגה, הסיעה וכו' מעל לרווחי המצב הדתי הכללי בארץ-הקודש ת"ו הנוגע לאלפים ורבבות של אחינו בני-ישראל באה"ק ת"ו.

ושוב חזר על דעתו במכתב שנכתב "במענה לרבים שי'" למחרת יום הכיפורים ה'תשכ"ו {{הערה|1=שם עמ' ‎424-724‏.</REF>. באותו מכתב קורא הרבי לכל המפלגות הדתיות לפרסם בפרוטרוט את עמדתן בנושא החזית, כדי שהבוחרים יביאו זאת בחשבון שיקוליהם. הרבי אף שיגר עסקנים ובעלי השפעה שיתרמו למצב זה {{הערה|1=ראה 'היכל מנחם' כרך א' עמ' רלב. 'לקוטי שיחות' כרך כא עמ' 424. 'אגרות קודש' כרך כג עמ' תלה, ועוד.</REF>.

"כאשר נודעו לי התוצאות של הבחירות לכנסת השביעית", אמר הרבי לעיתונאי שמואל אבידור{{הערה|1='פנים אל פנים' גיליון 365 עמ' ‎51-61‏</REF>, "ערכתי השוואה בין התוצאות הללו לבין מה שהיה בבחירות לכנסת השישית. חיפשתי את השפעת 'ששת הימים' בתוך תוצאות הבחירות, אך הזדעזעתי כאשר לא מצאתי שום שינוי יסודי.

הרה"ג רבי [[ישראל מאיר לאו]] שליט"א, רבה של [[תל אביב]] (לשעבר רבה הראשי של ארץ-ישראל), סיפר על [[יחידות]] בשנת [[תשל"ד]] {{הערה|1=ראה 'בית חיינו' גיליון 411 כסלו תשנ"ב עמ' ‎24-34‏.</REF>, שבה תמה הרבי תמיהה רבתי על העובדה שהשלטון בארץ-ישראל נתון שנים אחר שנים בידי קבוצה מסויימת, ללא שינוי, וקרא לעורר את העם לחשוב בכיוון זה. היחידות התקיימה בחורף תשל"ד לאחר הבחירות שהתקיימו בישראל אחרי מלחמת יום-הכיפורים. הרב לאו ניסה להסביר כי אחר הקרבנות הרבים ה' יקום דמם שנפלו במלחמת יום-הכיפורים לא מצאו עדיין התושבים עוז להחליף את ראש הממשלה בהיותם סבורים כי אין טובה ממנה.

לקראת הבחירות בשנת [[תשמ"א]] חזר הרבי שוב לקשר את אופן ההצבעה עם נושא 'מיהו יהודי'. וזה לשונו{{הערה|1= במברק ממוצאי שבת-קודש מברכים תמוז תשמ"א</REF>: במענה לשאלתכם בקשר לבחירות לכנסת, יש להצביע בעד היותר חרדים לדבר ה'. מתאים לפסק-דין ברור בתורתנו. כל שיצביע בעד אלה שרשמו גוים כיהודים ובעד חבריהם, התקלה האיומה והקולר בכל הנרשמים תלוי בצווארו. להצביע בעד החרדים לדבר השם. בברכה, מנחם שניאורסון.

בערב [[שבת קודש]] חול-המועד [[סוכות]] נמסרה הודעה{{מקור}} ממזכירות הרבי ל[[אגודת חסידי חב"ד]] באה"ק{{הערה|1= על-ידי הרב [[אפרים וולף]].</REF>, כדלהלן:

לאחר הבחירות הקדיש הרבי לנושא שיחה מיוחדת בשבת פרשת חיי-שרה{{הערה|1='התוועדויות תשמ"ט' כרך א' עמ' ‎553-853‏.</REF>:

מעניינת מאוד תשובה של הרבי לח"כ גאולה כהן, אז ב'התחיה',{{הערה|1= מיום י"ג אדר- ראשון ה'תשנ"ב.</REF> שבה מנבא הרבי שינויים גדולים במצב בארץ {{הערה|1=נדפס בתשורה משמחת נישואין של משפ' הרצוג, מלבורן, עמ' יד.</REF>:

נענה הרבי: ישתדל שעד הבחירות הבאות יוכלו החסידים לפרשה על מפלגתו...{{הערה|1=מפי הרב [[שמואל אלעזר הלפרין]] ב'ספר הצאצאים' עמ' 283.</REF>

כמו"כ הרבי נתן הוראות רבות לאופן בו יתקיימו הבחירות. בשנת תשמ"ו הודיע הרבי כי הוא יתן 'שליחות מצווה' לצדקה לכל אחד מאלו שיגיעו לבחור בבחירות. הרבי ביקש שתהיה בקלפי קופת צדקה ליד המזוזה, בכדי שכל אדם שיצא יוכל לתת צדקה<REf>שיחת שבת פרשת תבוא תשמ"ו</REF>.