10,852
עריכות
מסכת יבמות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
מ (החלפת טקסט – " ספר השיחות " ב־"ספר השיחות ") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו. | נושא המסכת הוא בעניני מצוות יבום וחליצה, ובדיני נישואי נשים שעקבות בעליהן אבדו. | ||
המשנה גם עוסקת בדינים הפרטיים של דין ייבום. ביניהם: '''מאמר יבמין''', שהם כעין [[קידושין]], המיוחדין ל[[יבמה]]. אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין | המשנה גם עוסקת בדינים הפרטיים של דין ייבום. ביניהם: '''מאמר יבמין''', שהם כעין [[קידושין]], המיוחדין ל[[יבמה]]. אופן קידושין אלו: נותן לה שווה כסף, ואומר לה: הרי את מקודשת לי במאמר יבמין{{הערה|1=[[רש"י]] [[יבמות]] נב, א.</REF>. לפי [[בית שמאי]]{{הערה|1=יבמות כט א.</REF> מאמר הינו קידושין גמורים, ל[[רש"י]] מדרבנן, ולתוספות{{הערה|1=שם ד"ה ב"ש.</REF> מדאורייתא. ולפי [[בית הלל]], קידושין אלו אינם גמורים, אלא תקנת חכמים שיקדשו אשה לפני היבום, כדי שלא יהיה היבום באופן תרוץ - של ביאה ללא קידושין ויחוד לפני כן. | ||
== חידושי רבותינו על המסכת == | == חידושי רבותינו על המסכת == | ||
===חזקת איסורים=== | ===חזקת איסורים=== | ||
חזקה הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים. | חזקה הינה דין תורה, שכאשר מתעורר ספק כל שהוא, מספק יש לנהוג כצד שהיה לפני שנתעורר הספק. מקור הלכה זו, היא בהנהגת התורה כלפי בית שנתגלו בו נגעים, אז יש לנהוג לגבי הבית כבית מנוגע, רק מהשעה בה וודאי היו בו הנגעים.{{הערה|1=מסכת [[חולין]] ו א.</REF> | ||
כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | כאשר מתעורר ספק, ישנה מחלוקת ראשונים, אם אנו בודקים את החזקה במקור הספק, או במקום הנידון. | ||
ולדוגמא: אם ישנו ספק אם אשה מסוימת הינה מגורשת, וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא צרת | ולדוגמא: אם ישנו ספק אם אשה מסוימת הינה מגורשת, וממילא ישנו גם ספק לגבי צרתה אם היא צרת{{הערה|1=שתי נשים הנשואות לאיש אחד, קרויות בשם "צרה" זה לזה.</REF> ערווה{{הערה|1=ואם כן כשם שהערווה פטורה ממצות יבום, כך גם השניה פטורה.</REF> יש הסוברים{{הערה|1=[[הרמב"ן]].</REF> כי אם גירש האדם את אשתו הראשונה - הערווה, ורק לאחר מכן נשא את צרתה, מספק אומרים כי צרתה אינה ערווה - כשם שלא היתה ערווה מלפני שנשאה זה, ויש הסוברים{{הערה|1=תוספות.</REF> כי מכיון שהערווה היתה נשואה, אומרים שהיתה נשואה גם אחר כן - כמו המצב הקודם שהוא החזקה, ועל כן מספק צרתה היא ספק ערווה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=171 צמח צדק עמ' 171]</REF> | ||
=== מאמר ביבמה מעוברת === | === מאמר ביבמה מעוברת === | ||
על פי ההלכה הנפסקת | על פי ההלכה הנפסקת{{הערה|1=יבמות לה ב.</REF> שיבום ביבמה שהיתה מעוברת, אינו נחשב ליבום, מכיון שלא היה יכול לייבם באותה שעה, מסתפק [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=174 צמח צדק על יבמות עמ' 174]</REF> האם מאמר במעוברת נחשב למאמר, או שלא, ולכן צריך לעשות מאמר שני לפני שמייבם. | ||
לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה | לכאורה - משיב הצמח צדק, יש לומר כי הדבר דומה לקידושין רגילים שמועילים וחלים כי אם אינם ראוים לביאה{{הערה|1=[[מסכת קידושין]] נב א.</REF>, לכן גם מאמר כזה מועיל וחל. | ||
=== אשתו ארוסה לא מטמאת לו === | === אשתו ארוסה לא מטמאת לו === | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
כאשר הדבר היה ברצון נאסרת האשה לבעלה ואסור לה לדור עמו יותר. אם היה באונס היא מותרת לבעלה - אם היא אשת ישראל, אך אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. אשת איש שבא עד אחד שמת בעלה מותרת היא להנשא, אך עליה לבדוק טוב אם בעלה אכן, מת. | כאשר הדבר היה ברצון נאסרת האשה לבעלה ואסור לה לדור עמו יותר. אם היה באונס היא מותרת לבעלה - אם היא אשת ישראל, אך אשת כהן שנאנסה אסורה לבעלה. אשת איש שבא עד אחד שמת בעלה מותרת היא להנשא, אך עליה לבדוק טוב אם בעלה אכן, מת. | ||
במקרה שהיא נישאה ולבסוף התברר שבעלה לא מת, נחשבת היא מדרבנן | במקרה שהיא נישאה ולבסוף התברר שבעלה לא מת, נחשבת היא מדרבנן{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=176 צמח צדק פ"י יבמות עמ' 176]</REF> לזונה ואסורה לבעלה. | ||
=== שומרת יבם === | === שומרת יבם === | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא "יש זיקה או אין זיקה". אם אכן יש עליה דיני אישות ו"יש זיקה", תיקנו חכמים שיהיה עליה אכן את כל דיני איסורי האישות, שהם איסורי קרובים. | ישנה מחלוקת בגמרא אם לאשה כזו ישנה דיני אישות לגבי היבם, מכיון שהיא זקוקה לו שיקדש אותה והיא אסורה לכל העולם, אם כן נחשב הדבר שהתורה המשיכה את האישות של האח המת לגבי האח החי. מחלוקת זו מכונה בגמרא "יש זיקה או אין זיקה". אם אכן יש עליה דיני אישות ו"יש זיקה", תיקנו חכמים שיהיה עליה אכן את כל דיני איסורי האישות, שהם איסורי קרובים. | ||
אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות. דעת [[רב (אמורא)|רב]] היא שמותר באמה, אבל [[שמואל (אמורא)|שמואל]] פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים. | אחת מהמחלוקות היוצאות משאלה זו, היא אם שומרת יבם שמתה, אם מותר ליבם לישא את אמה, או שאנו אומרים שנחשב הדבר כאילו היא אם אשתו, והיא אסורה עליו באיסור חמות. דעת [[רב (אמורא)|רב]] היא שמותר באמה, אבל [[שמואל (אמורא)|שמואל]] פסק שמותר באמה, וכן פסקו כל הפוסקים.{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=08264e1c-2aea-4de9-8a56-3c5b217e80a0&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=175 צמח צדק יבמות עמ' 175]</REF> | ||
=== ביאורי הרבי === | === ביאורי הרבי === | ||