ל"ג בעומר: הבדלים בין גרסאות בדף

*אצל [[אדמו"ר האמצעי]] היה ל"ג בעומר מהימים טובים המצוינים, והיה במצב של התגלות. היו יוצאים לשדה, והיו רואים ישועות ומופתים כמים, במיוחד בעניני ילדים.<REF> [[היום יום]] ל"ג בעומר. [[תורת מנחם]] חלק ג' [[תשי"א]] עמ' 94.</REF> מנהג קדום זה, חידש הצמח צדק משנת תקע"ד - השנה הראשונה שקבע את משכנו בעיר [[ליובאוויטש]], בשנת תקע"ד, בעריכת סעודה קלה, שתיית משקה ואכילת ביצים מבושלות, בניגונים ובריקודים. הוא עצמו לא היה נוטל ידיו [לסעודה], אך היה שותה "משקה" (אף שמצד בריאותו היה הדבר אסור עליו). ראו אז מופתים רבים, רובם בנוגע לבנים [= להפקד בבנים], (ולכן במשך כל השנה היו ממתינים לל"ג בעומר){{הערה|[[לוח היום יום]] (ח"י אייר)}} באמצע הסעודה או בסופה הוא היה בא ואומר [[מאמר]] חסידות, והיה מצוה לזקני החסידים לספר לפניו את אשר זוכרים ממנהגי חגיגת ל"ג בעומר בשנים שעברו, ענייני התורה, שיחות והסיפורים שדיברו אז. ואחרי אשר נסע כ"ק אדמו"ר היו החסידים מטביים את לבם ושמחים כל היום עד לפנות ערב. כשנתיישבו חוכרי הכפרים החסידים, בסביבות ליובאוויטש, נקבע מנהג חגיגת ל"ג בעומר בסעודות גדולות, שהיו מתחילות מאחר תפילת שחרית ל"ב בעומר<REF>על-פי [[ליקוטי דיבורים]], עמ' 5401</REF>

בשעת הסעודה היו חוזרים מאמר [[דא"ח]], מספרים סיפורי [[חסידים]] ו[[מתנגדים]], ורוקדים, ועל-פי רוב היו נעורים כל הלילה ומתפללים בהשכמה תפילה בציבור במתינות וגם באריכות. בשעה האחת-עשרה היתה מוכנה סעודת חלב עם משקה יי"ש לרוב, ומשעה השלישית בערך היו מחכים לביאתו של כ"ק [[אדמו"ר הצמח צדק]]. באותה שנה חל ערב ל"ג בעומר בסדר תניינא של בה"ב, והרבנים התירו, בהוראת שעה, ליטול ידים לסעודת אחר תפילת המנחה <REF>ספר השיחות תש"א עמ' 85, ועוד</REF>.  

* על התוועדויותיו של [[אדמו"ר הרש"ב]], מספר ר' [[רפאל כהן]]: בל"ג בעומר אחרי [[תפילת שחרית]] היתה התוועדות קצרה בבית הרבי בחדר האוכל. על השולחן היה "[[משקה]]" וביצים קשות וקלופות. הרבי לקח ביצה עם המזלג ושם אותה בצלחת, חתך אותה בסכין לאורך לחצאין, וכל חצי שוב חתך לשניים באורך. שרו כמה ניגונים ואמר מאמר חסידות (היו מניחים את בחורי הישיבה להיכנס להתוועדות זו)<REF>[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 75 (עם הוספות מספר "[[אוצר מנהגי חב"ד]]" עמ' הע"ר</REF>

<REF>ספר השיחות תרצ"ט עמ' 033 </REF>

כך כותב [[אדמו"ר הזקן]]: שישו ושמחו בה' בכל [[לב]] ו[[נפש]], ולעשות יום משתה ו[[שמחה]] בח"י אייר... ולהלל ולרנן בשירות ותשבחות לה' מספר [[תהילים]] כגון "תהילה לדוד" וכה"ג... <REF>[[אגרות קודש אדמו"ר הזקן]], עמ' קיז.</REF>