10,833
עריכות
מ
החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
מ (החלפת טקסט – "ראה עוד" ב־"ראו עוד") |
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=") |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]]מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]] | [[קובץ:הרבי באמירת קריאת שמע.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[הרבי]] באמירת קריאת שמע]]מצוות '''קריאת שמע''' היא [[מצוות עשה]] מה[[תורה]]{{הערה|1=[[ספר דברים]] פרק ו', פסוק ד.</REF>, המבטאת קבלת [[עול מלכות שמים]] מצד הקורא. קריאת שמע כוללת שלושה פרשיות: פרשיית "שמע", פרשיית "והיה אם שמוע" ופרשיית ציצית, והיא נאמרת פעמיים ביום: בבוקר ובערב. | ||
בעת אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית | בעת אמירת הפסוק "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" נהוג לכסות את העיניים בכף יד ימין, זאת בכדי להסיח את הדעת מהקורא סביב ולהתרכז במלוא תשומת הלב בתוכן הפסוק, המהווה את הבסיס לאמונה היהודית{{הערה|1=שולחן ערוך אורח חיים סימן סא, ד-ה.</REF>. | ||
==קריאת שמע ב[[פנימיות התורה]]== | ==קריאת שמע ב[[פנימיות התורה]]== | ||
בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]", כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע | בסדר ה[[תפילה]], קריאת שמע באה לאחר [[פסוקי דזמרה]] וברכות "[[יוצר אור (ברכה)|יוצר אור]]" ו"[[אהבת עולם (ברכה)|אהבת עולם]]", כך שעל ידי ה[[התבוננות]] בפסוקי דזמרה וברכות אלו, יכול האדם להגיע ל[[מסירות נפש|מסירת נפשו]] בפסוק ראשון של קריאת שמע{{הערה|1=[[ספר התניא]].</REF>. | ||
ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי | ב[[זוהר הקדוש]] מובא על הפסוק "אכלתי יערי עם דבשי{{הערה|1=[[שיר השירים]].</REF>, זו קריאת שמע. | ||
ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר המשפיע על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך" | ההסבר לכך הוא, מכיון ששעת קריאת שמע הוא זמן ה[[התבוננות]] באלוקות, דבר המביא ל[[תענוג]] נפלא. ענין זה מרומז גם בפסוק "ואהבת את ה' אלוקיך", שהאלוקות היא אצלו בבחינת הרחבת ה[[לב]] וה[[תענוג]], דבר המשפיע על שלושת [[לבושי הנפש]] - [[מחשבה דבור ומעשה]] - "ובכל נפשך"{{הערה|1=[[אדמו"ר הצמח צדק]], [[דרך מצוותיך]], מצוות זכירת ומחיית עמלק.</REF>. | ||
בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה. | בקריאת שמע נאמרים שלוש פרשיות: פרשיית "ואהבת", פרשיית "והיה אם שמוע", ופרשיית ציצית. מבואר כי פרשיית "ואהבת" הוא בבחינת [[חסד]], לעומת פרשיית "והיה אם שמוע" שהיא בבחינת [[גבורה]]. אף על פי כן מבואר כי פרשיית "ואהבת" היא בבחינת [[שם מ"ב]], שהוא שם בבחינת [[גבורה]], ופרשיית "והיה אם שמוע" בבחינת [[שם ע"ב (ע"ב תיבות)|שם ע"ב]], שהוא בבחינת [[חסד]]. ומבואר כי זהו ענין [[אחליפו דוכתייהו]], ש[[אורות]] הגבורה בכלי החסד, ואורות החסד בכלי הגבורה. | ||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
== אמירת ה' אלקיכם אמת == | == אמירת ה' אלקיכם אמת == | ||
בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה[[תפלה]] - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע ד[[תפילין רבינו תם|תפילין דרבינו תם]] ו[[שמושא רבא]] אין כופלים, אבל אומרים "אמת" | בקריאת שמע שיש אומרים בבוקר - קודם ה[[תפלה]] - בכדי לצאת ידי-חובת קריאת שמע בזמנה, גם כן כופלים ג' התיבות "ה' אלקיכם אמת". בקריאת שמע ד[[תפילין רבינו תם|תפילין דרבינו תם]] ו[[שמושא רבא]] אין כופלים, אבל אומרים "אמת"{{הערה|1=[[היום יום]], [[תבנית:היום יום/י"ז אייר|י"ז אייר]].</REF>. | ||
== ראו עוד == | == ראו עוד == | ||