יוחנן טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 24 בתים ,  28 בדצמבר 2015
מ
החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1="
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – "<REF>" ב־"{{הערה|1=")
שורה 8: שורה 8:
בשנת [[תשי"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא ארה"ב]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו).  
בשנת [[תשי"ד]] בא רבי יוחנן לניו יורק, לחתונת בנו [[חי יצחק טברסקי|האדמו"ר מרחמסטריבקא ארה"ב]], והוא נכנס ל[[יחידות]] לקבל ברכה לחתונה. כמה ימים אחר כך, החזיר לו הרבי ביקור באכסנייתו (יודעי דבר מציינים, שזהו הביקור היחידי שהחזיר הרבי לגדולי תורה שביקרוהו).  


כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו לארצות הברית עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]<REF>עמ' 273.</REF> ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארה"ב בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...
כשהיה ב[[יחידות]] דיבר עמו הרבי אודות יהודי שהיה מוכר לשניהם עוד מניקולייב, ואשר בבואו לארצות הברית עזב את יהדותו, והפסיק לקיים תורה ומצוות. הרבי ביקש ממנו שיפגש עמו וישתדל להחזיר אותו בתשובה. בספר [[ראש בני ישראל]]{{הערה|1=עמ' 273.</REF> ואילך מסופר באריכות כיצד הצליח רבי יוחנן להחזיר יהודי זה בתשובה, עד שהרבי עצמו טילפן אליו כעבור שלושה שבועות ואמר לו: "בוודאי כת"ר חושב שבא לארה"ב בכדי להשיא את בנו, אך האמת היא שבא לכאן בכדי להחזיר יהודי זה בתשובה שלימה"...


== החפץ חיים היה אומר שיש חיוב ללמוד את תורת [[הבעש"ט]] ==
== החפץ חיים היה אומר שיש חיוב ללמוד את תורת [[הבעש"ט]] ==


בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.<REF> [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>
בשנת [[תשכ"ז]] חתם על מכתב קריאה לעידוד מבצע התפילין על ידי הרבי, כאות תודה לה' על הניסים הגלויים במלחמת המפרץ.{{הערה|1= [[נשיאי חב"ד ובני דורם]] עמ' 129.</REF>


שוב ביקר ב[[יחידות]] ביום ו' ב[[טבת]] [[תשכ"ז]]. הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני ה[[תפילה]] את [[תורת החסידות]] ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]] אלא גם ‘מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]]<REF>ה, יח. ד, כב. ז, יב.</REF> שמי שלא למד [[פנימיות התורה]] לא יתכן שידע דין לאמיתו.  
שוב ביקר ב[[יחידות]] ביום ו' ב[[טבת]] [[תשכ"ז]]. הרבי דיבר עמו אודות החוב ללמוד בישיבות לפני ה[[תפילה]] את [[תורת החסידות]] ("לאו דווקא [[תניא]] ו[[ליקוטי תורה]] אלא גם ‘מאור עינים'"), בכדי לסייע לקיום ההלכה, שאין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש ומתוך התבוננות בגדלות ה' ובשפלות האדם. וכן הביא לו הרבי מפירוש [[הגר"א]] לספר [[משלי]]{{הערה|1=ה, יח. ד, כב. ז, יב.</REF> שמי שלא למד [[פנימיות התורה]] לא יתכן שידע דין לאמיתו.  


באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".  
באותה הזדמנות אמר לו הרבי: "[[ישראל מאיר מראדין|החפץ חיים]] היה בידידות גדולה עם כ"ק מו"ח אדמו"ר. [[אדמו"ר הריי"צ|חותני הרבי]] אמר לי שהוא בטוח, שאם היו שואלים את החפץ חיים, היה אומר שיש חיוב ללמוד תורת [[הבעש"ט]] לא פחות ממשנה ברורה".  

תפריט ניווט