7,240
עריכות
כתית למאור (שיחה | תרומות) מ (תיקון קישור) |
כתית למאור (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]]. | '''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם=תי|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]]. | ||
==שמותיו== | |||
ליין יש עוד כינויים: | |||
*תירוש{{הערה|שם=תי}}. | |||
*דם ענבים{{הערה|ויחי מט, יא. דברים לב, יד.}}. | |||
*חמר{{הערה|דברים שם. ישעיה כז, ב.}}. | |||
*עסיס{{הערה|יואל א, ה.}}. | |||
*יין הרקח{{הערה|שיר השירים ח, ב.}} ([[יין#יינה של תורה|וראה לקמן]]). | |||
*שיכר{{הערה|במדבר ו, ג. שם כח, ז. משלי לא, ד-ו. ועוד.}}. | |||
==ייצור היין== | ==ייצור היין== | ||
שורה 78: | שורה 87: | ||
מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם: | מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם: | ||
*עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים. | *עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים {{הערה|[[הצמח צדק]] מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ"ע.}}. | ||
*עץ החיים הוא ענבים ירוקים. | *עץ החיים הוא ענבים ירוקים. | ||
שורה 103: | שורה 112: | ||
==נכנס יין יצא סוד== | ==נכנס יין יצא סוד== | ||
'''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70). | ענינו של יין הוא גילוי, ולכן כש"נכנס יין, יצא סוד", שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70). | ||
דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת. | דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת. | ||
שורה 109: | שורה 118: | ||
===יינה של תורה=== | ===יינה של תורה=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[יינה של תורה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[יינה של תורה]]}} | ||
פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. | פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. ועל כן מכונה היין גם כן "יין הרקח". | ||
וכך כותב השל"ה{{הערה|שער האותיות (פד, ב). | וכך כותב השל"ה{{הערה|שער האותיות (פד, ב). | ||
שורה 116: | שורה 125: | ||
באופן זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.}} מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין. | באופן זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.}} מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין. | ||
===אהבת ה'=== | |||
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא לאהבת ה' הטמונה בלבו של היהודי. | |||
אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה וביטוש עצמיים (ולא ע"י אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - [[ערלת הלב]], ואז יכולה להתגלות אהבת ה'. | |||
כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה': | |||
* יין אדום - מקביל ל[[אהבת עולם]], אהבה הבאה דרך התבוננות בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם. | |||
* יין לבן - מקביל ל[[אהבה בתענוגים]], וכמו שהוא מכונה [[יין המשומר]] וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא". | |||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
שורה 128: | שורה 146: | ||
* סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון. | * סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון. | ||
* סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר. | * סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר. | ||
* ספר הליקוטים ערך יין. | |||
* לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים. | * לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים. | ||