יין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,930 בתים ,  28 בדצמבר 2015
הרחבה
מ (תיקון קישור)
(הרחבה)
שורה 1: שורה 1:
'''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]].
'''יין''', הוא משקה המיוצר מפירות הגפן, שהם מ[[שבעת המינים]] שנשתבחה בהם [[ארץ ישראל]], כן הוא מכונה בנביא{{הערה|שם=תי|[[ספר שופטים]] ט, יג.}} "משמח אלקים ואנשים". בשל חשיבותו הוא נקרא "'''ראש וראשון למשקים'''", ונקבעה לו ברכה מיוחדת. ישנם הלכות מיוחדות בנוגע ליין. כמו כן, הוא אחד מהדברים שנסכו על ה[[מזבח]].
 
==שמותיו==
ליין יש עוד כינויים:
*תירוש{{הערה|שם=תי}}.
*דם ענבים{{הערה|ויחי מט, יא. דברים לב, יד.}}.
*חמר{{הערה|דברים שם. ישעיה כז, ב.}}.
*עסיס{{הערה|יואל א, ה.}}.
*יין הרקח{{הערה|שיר השירים ח, ב.}} ([[יין#יינה של תורה|וראה לקמן]]).
*שיכר{{הערה|במדבר ו, ג. שם כח, ז. משלי לא, ד-ו. ועוד.}}.


==ייצור היין==
==ייצור היין==
שורה 78: שורה 87:


מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם:
מבואר בחסידות, כי עץ הדעת ועץ החיים הם שני סוגי הענבים, וממילא כן הוא גם ביינות המופקים מהם:
*עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים.
*עץ הדעת הוא ענבים אדומים ושחורים {{הערה|[[הצמח צדק]] מסתפק האם האדומים הם קדושה והשחורים לא, ונשאר בצ"ע.}}.
*עץ החיים הוא ענבים ירוקים.
*עץ החיים הוא ענבים ירוקים.


שורה 103: שורה 112:


==נכנס יין יצא סוד==
==נכנס יין יצא סוד==
'''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70).
ענינו של יין הוא גילוי, ולכן כש"נכנס יין, יצא סוד", שהרי '''יין''' הוא ב[[גימטריה]] '''סוד''' (70).


דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת.
דהיינו, שכאשר אדם שותה יין, מתגלה פנימיותו. ולכן אצל אדם ישר הוא מגיע לשמחה; אבל אצל איש רע, מתגלה רוע ליבו ביתר שאת.
שורה 109: שורה 118:
===יינה של תורה===
===יינה של תורה===
{{ערך מורחב|ערך=[[יינה של תורה]]}}
{{ערך מורחב|ערך=[[יינה של תורה]]}}
פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה.
פנימיות התורה מכונה '''יינה של תורה''', דהיינו, שכאשר לומדים תורה, מתגלים הסודות שבה. ועל כן מכונה היין גם כן "יין הרקח".


וכך כותב השל"ה{{הערה|שער האותיות (פד, ב).
וכך כותב השל"ה{{הערה|שער האותיות (פד, ב).
שורה 116: שורה 125:


באופן זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.}} מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין.
באופן זה מבאר הרבי{{הערה|לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.}} מדוע רבא ורב זירא שעסקו בסודות התורה היו צריכים גם לשתיית יין.
===אהבת ה'===
[[אדמו"ר הזקן]] מבאר ב[[תורה אור]]{{הערה|פרשת ויחי ד"ה חכלילי.}}, שכאשר אומרים שיוצא סוד, הכוונה היא לאהבת ה' הטמונה בלבו של היהודי.
אופן גילוי האהבה הוא - כמו בתהליך הפקת היין על ידי דריכה וביטוש עצמיים (ולא ע"י אחרים), כך מסירים את קליפת הפרי - [[ערלת הלב]], ואז יכולה להתגלות אהבת ה'.
כמו שישנם ב' סוגים ביינות, כן יש ב' סוגים באהבת ה':
* יין אדום - מקביל ל[[אהבת עולם]], אהבה הבאה דרך התבוננות בגדלות ה' בענייני העולם. אהבה זו הינה מוגבלת לכוחותיו של האדם.
* יין לבן - מקביל ל[[אהבה בתענוגים]], וכמו שהוא מכונה [[יין המשומר]] וישתוהו רק לעתיד לבוא, כן גם אהבה זו תתגלה בעיקר לעתיד לבוא, ומי שנהנה ממנה בעולם הזה נחשב כטועם "מעיין עולם הבא".


== ראו גם ==
== ראו גם ==
שורה 128: שורה 146:
* סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון.
* סידור עם דא"ח, ד"ה להבין ענין הזימון.
* סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר.
* סה"מ תקס"ו ח"א ד"ה בגמ' דרש רב עוירא, ד"ה הנותן שלג, וד"ה ענין יין המשומר.
* ספר הליקוטים ערך יין.
* לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.
* לקו"ש חלק לא שיחה ב לפורים.


תפריט ניווט