יין המשומר: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 11 בתים ,  24 בדצמבר 2015
שורה 2: שורה 2:


==מקורו של היין==
==מקורו של היין==
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה סד, ג.}} (שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים): זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.
ה[[גמרא]]{{הערה|בבלי, ברכות לד, ב. סנהדרין צט, א.}} מביאה את פירושו של [[רבי יהושע בן לוי]] לפסוק "עין לא ראתה"{{הערה|[[ישעיה]] סד, ג.}} (שמשמעותו של הפסוק היא, שיש דבר שלא נגלה לאדם מעולם, ואפילו לנביאים): זה יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית.


ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין קודם שסחטו אותו מהענבים לא פג טעמו, אבל יש לו חסרון שהשמרים עם היין מעורבים, ולאחר שסחטוהו אז בעמדו קצת אחר שפסק תסיסתו נופלים השמרים לשולי הכלי ונשאר היין צלול מהשמרים אבל אי אפשר שלא יפיג טעמו קצת, אבל זה היין הוא בעודו בענביו הוא משומר, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו.
ומבואר{{הערה|צל"ח על הגמרא שם.}}, שזה שאמרו משומר בענביו, הוא מכיון שכל יין קודם שסחטו אותו מהענבים לא פג טעמו, אבל יש לו חסרון שהשמרים עם היין מעורבים, ולאחר שסחטוהו אז בעמדו קצת אחר שפסק תסיסתו נופלים השמרים לשולי הכלי ונשאר היין צלול מהשמרים אבל אי אפשר שלא יפיג טעמו קצת, אבל זה היין הוא בעודו בענביו הוא משומר, כלומר שכבר הוא נקי משמריו בעודו בענביו.
שורה 8: שורה 8:
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר.
ה[[ריקאנטי]] מבאר{{הערה|בפירושו על התורה בראשית ג, ה.}}, כי [[עץ הדעת]] היה עץ הגפן, ו[[חוה]] הגישה ל[[אדם הראשון]] מאותו יין המשומר.


במדרש{{במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}.
במדרש{{הערה|במדרש רבה פרשה יג, ב.}} לומדים כי עתיד הקב"ה להשקות את ישראל מאותו היין מהפסוק{{הערה|יואל ד ,יח.}} "והיה ביום ההוא, יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב". דבר זה יבוא כשכר על זה שבני ישראל [[מסירות נפש|הערו את נפשם]] למיתה ב[[גלות]], ועסקו ב[[תורה]] המתוקה מ[[דבש]]. אשר נמשלה ליין{{הערה|ילקוט שמעוני פרשת בראשית רמז כ.}}.


==בפנימיות העניינים==
==בפנימיות העניינים==

תפריט ניווט