ביטול הצומות לעתיד לבוא: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (קטגוריה)
 
(37 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
לעתיד לבוא, כאשר תתבטל ה[[גלות]] ויבנה [[בית המקדש השלישי]] - הצומות הקשורים עם חורבן בית המקדש יתבטלו ויהפכו לימים טובים. על כך מתנבא הנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט. להעיר, שבפשט הפסוק מדובר על ימי בית שני, אך הוא מתאים גם לזמן בית שלישי (ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שיחת [[עשרה בטבת]]).}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}.
אחד מיעודי ה[[גאולה האמיתית והשלימה]] מנבואותיו של [[זכריה הנביא]] הוא: שה[[תענית|צומות]] הקשורים עם [[חורבן בית המקדש]] יתבטלו ויהפכו לימים טובים. ביטול הצומות והפיכתם כוללים שלבים ודרגות רבים, שיחלו מיד בראשית הגאולה עד לשלמות שבזה בתקופה השניה של ימות המשיח.
==ביטול הצומות בזמן הזה==
 
בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} נאמר ש[[רבי יהודה הנשיא]] ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק [[תנש"א]] הערה 10.}} מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]].
מעין ביטולם בביאת המשיח קיים כבר בזמן ה[[גלות]] - בכך שהצום הוא יום רצון המעורר ל[[תשובה]], שעל ידה מתגלית מהותו ומטרתו הפנימית של הצום: להביא את הגאולה ולהפכו לששון ושמחה{{הערה|ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שיחת [[עשרה בטבת]] סעיף ח'.}}.
 
==ביטול הצומות לעתיד לבוא==
לעתיד לבוא, כאשר יבנה [[בית המקדש השלישי]], יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה{{הערה|רמב"ם סוף הלכות תעניות, טור ושולחן ערוך סוף הלכות תענית.}}. כנבואתו של הנביא זכריה:
{{ציטוט|תוכן=כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.|מקור=זכריה ח, יט.}}
לפי כמה ממפרשי המקרא{{הערה|רד"ק.}} נבואה זו כפשוטו נאמרה בקשר לחורבן בית ראשון, ועל ביטול התעניות בימי הבית השני. אולם יש מהמפרשים שמפרשים אותו על הגאולה העתידה וכן פירשו אותו חז"ל{{הערה|תוספתא סוף מסכת תענית.}} והובא להלכה ברמב"ם טור ושולחן ערוך{{הערה|סוף הלכות תענית.}}.
 
למרות שהנבואה נאמרה בקשר לצומות הקשורים עם חורבן הבית - גם שאר הימים שנמנו ב[[שולחן ערוך]] כימים שנוהגים להתענות בהם יהפכו לימים טובים, כמשמעות לשון הטור "ולעת"ל [[הקב"ה]] עתיד להפכם לששון ולשמחה", בהמשך ל'''כל''' הצומות שדן בהם בהלכותיו{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 24.}}. ובנוסף לימי הצומות, גם ימי [[בין המצרים]] יהפכו לששון ושמחה. ימים אלו יהיו כמו "[[חול המועד]]" בין הימים טובים של [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]]{{הערה|חת"ם סופר - דרשות, דרוש לח' טבת תקפ"ח, בשם "קדמונים". כמו כן אומר החת"ס שהימים שבין [[ה' טבת]] (שלדעה אחת ב[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב הוא יום תענית על כך שהגיעה השמועה על החורבן לגולה) ל[[י' בטבת]] יהיו גם הם ימים טובים.}}.
שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג ה[[פורים]] שלא יבטל לעתיד לבוא{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק [[תנש"א]] ס"ד.}}.


הגמרא{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פמ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה ואסור לפרוץ גדר.
מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|דבר מלכות בלק בסופו - {{ציטוטון|.. והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי..}}. ולהעיר מדבר מלכות ש"פ דברים [[תנש"א]] בסופו - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אף על פי שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}.


ב[[ראשונים]] מובא המנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"{{הערה|אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 4.}}.
בנוגע ל[[תענית אסתר]] - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין [[בית המקדש]] אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' 696)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמה שם ע' 697, ועוד. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}.


===טעימה מביטול הצומות===
==שלבים בביטול הצומות==
אודות מנהג רוב ישראל בדורות האחרונים, ובעיקר ה[[חסידים]], שלא להתענות ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] - הסביר הרבי{{הערה|שיחות ימי תעניות בה"ב [[תשמ"ח]], [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 258.}} שהסיבה לכך היא בגלל ההתקרבות לגאולה, שאז יהפכו כל הצומות לימים טובים.


בשיחות מהשנים בהן חלו הצומות בשבת, ונדחו לאחר השבת, מסביר הרבי כי בקביעות כזו מורגשת הטעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה - כאשר ביום הצום מתענגים באכילה ושתיה בסעודות השבת. הרבי הוסיף שכדי להדגיש את השמחה יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת{{הערה|למשל: שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז [[תשמ"ח]]  - [[ספר השיחות]] חלק ב' ע' 526. שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ בלק (הנ"ל), ש"פ דברים [[תנש"א]].}}.
הרבי מבאר{{הערה|לקוטי שיחות חלק ט"ו שיחת עשרה בטבת.}} שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא:


כמו כן בליל הצום - שבו אוכלים ושותים (בצומות שמתחילים מהבוקר) - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שאז יש כח להביא את הגאולה ע"י ה[[תשובה]] ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו{{הערה|דבר מלכות שיחת עשרה בטבת וש"פ ויחי [[תשנ"ב]] הערה 45.}}.
==== ביטול הצומות ====
(א) '''ביטול הצומות והפיכתם לשמחה''' - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה.


==ביטול הצומות לעתיד לבוא==
==== הפיכת האבל עצמו לששון ====
לעתיד לבוא, כאשר יבנה [[בית המקדש השלישי]], יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה{{הערה|רמב"ם סוף הלכות תעניות, טושו"ע סוף הלכות תענית.}}. כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה}}: {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג ה[[פורים]] שלא יבטל לעתיד לבוא{{הערה|דבר מלכות בלק ס"ד.}}.
(ב) בנוסף לכך, '''הפיכת האבל עצמו לששון''' - לא רק שישמחו בגלל '''ביטול''' הצום והמצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל '''הצום עצמו''', כיון שתתגלה מטרתו שכל מטרת הצום היא כדי להגיע לבנין [[בית המקדש השלישי]], ולכן במהותו הוא דבר טוב [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם].


מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|דבר מלכות  בלק בסופו - {{ציטוטון|. . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .}}. ולהעיר מדבר מלכות דברים בסופו - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}.
על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה הראשונה]] של [[ימות המשיח]] - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים בתקופה השניה של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה.
==ביטול הצומות בזמן הזה==
כאשר צום חל ב[[שבת]], ה[[הלכה]] אומרת שהוא נדחה לאחר השבת. הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב.}} מספרת, שבאחת השנים ש[[תשעה באב]] חל בשבת, ביקש [[רבי יהודה הנשיא]] לעקור הצום לגמרי, באומרו: "'''הואיל ונדחה ידחה'''". אבל שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|דבר מלכות בלק הערה 10.}} מבאר שהסיבה שדווקא רבי רצה לבטל את הצום, היא בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהוא היה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]].


לא רק ארבעת הצומות הקשורים לחורבן יהפכו לימים טובים - אלא גם שאר הימים שנמנו ב[[שולחן ערוך]] כימים שנוהגים להתענות בהם{{הערה|כך משמע שם בסיום הלכות תעניות, שאומר "ולעת"ל הקב"ה עתיד להפכם לששון ולשמחה", בהמשך למניין '''כל''' הצומות שמונה. לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 24.}}. ובנוסף לימי הצומות, גם ימי [[בין המצרים]] יהפכו לששון ושמחה. ימים אלו יהיו כמו "[[חול המועד]]" בין הימים טובים של [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]]{{הערה|חתסופר - דרשות, דרוש לח' טבת תקפ"ח, בשם "קדמונים". כמו כן אומר החת"ס שהימים שבין [[ה' טבת]] (שלדעה אחת ב[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב הוא יום תענית על כך שהגיעה השמועה על החורבן לגולה) ל[[י' בטבת]] יהיו גם הם ימים טובים.}}.
הגמרא{{הערה|בבלי [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב.}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". דהיינו, בזמן שבית המקדש בנוי - הצומות יהיו לימים טובים, בזמן הגלות כאשר יש צרות - ימי צום. וכאשר אין צרות, אך [[בית המקדש]] אינו בנוי - תלוי ברצון.
זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה, ולכן אסור לפרוץ גדר (גם אם אין גזירות).


בנוגע ל[[תענית אסתר]] - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' 696)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמא שם ע' 697, ועוד. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}.
מובא ב[[ראשונים]] שיש מנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו [[הקב"ה]] לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"{{הערה|אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 4.}}.


==שלבים בביטול הצומות==
== [[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה]] מביטול הצומות ==


הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שם.}} שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא:
==== אין נוהגין להתענות בה"ב ====
מעין ביטול הצומות קיים גם בזמננו בזמן ה[[גלות]], ומודגש ב[[מנהג ישראל]] בדורות האחרונים שאינם נוהגים להתענות ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]], זאת בגלל הגאולה המתקרבת, ובזמנה יהפכו כל הצומות לימים טובים - לכן כ[[טעימה מהגאולה בדורנו|טעימה מהגאולה]] אין מתענים{{הערה|שיחות ימי תעניות בה"ב תשמ"ח, התוועדויות חלק ג' ע' 258.}}. גם בליל הצום - שבו אוכלים ושותים (בצומות שמתחילים מהבוקר) - למרות שמצד הזמן התחיל כבר יום התענית הנה בזמן זה מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון ולא כיום צער{{הערה|דבר מלכות שיחת עשרה בטבת וש"פ ויחי [[תשנ"ב]] הערה 45.}}.
והעיקר הוא בשנים שבהם הצומות חלים ביום השבת, שקביעות זו מדגישה את הפיכת ימים אלו לימי חג{{הערה|ראה שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז [[תשמ"ח]] - ספר השיחות חלק ב' ע' 526. שיחות דבר מלכות בלק הנ"ל, דברים הנ"ל ועוד.}}.


(א) '''ביטול הצומות והפיכתם לשמחה ''' - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה.
==== כשהתענית חל בשבת קודש ====
הפיכת הצום בשנים בהם יום הצום הוא בשבת. הוא משום שכשנדחית התענית לאחרי השבת דיני התענית קלים יותר{{הערה|ראה שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ"ט סעיף ט.}}, והרי זה מעין ביטולה.
נוסף לכך, ביום התענית עצמו מורגשת הטעימה מהגאולה, מעין ביטול הצומות והפיכתם לחג - כאשר ביום הצום מתענגים באכילה ושתיה בסעודות השבת. ויתירה מכך כמבואר בהלכה שביום זה:{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סימן תקנ"ב סעיף י.}} "אוכל בשר ושותה [[יין]].. ומעלה על שולחנו אפילו כסעודת שלמה בעת מלכותו". הסיבה ([[פנימיות התורה|הפנימית]]) לכך: יום צום הוא יום של 'עת רצון' ועת סגולה, אלא שזו מתגלית בנפש האדם על ידי קיום דיני היום - התענית. וכשנדחית התענית ללאחרי השבת יום הצום נשאר ביום השבת, ורק 'דיני הצום' נדחים לאחרי השבת{{הערה|ראה צפנת פענח על [[הרמב"ם]] הלכות תענית פרק א הלכה ט ועוד.}}. ויוצא לפי זה שהשבת עצמה הוא יום רצון לה' ויום סגולה, בעוד העניינים השליליים שבה נדחו, יוצא שיום השבת עצמו הוא יום שמחה והתעלות בעבודת ה' מתוך אכילה ושתיה. והרי זה מעין היעוד לעתיד לבוא - שיתגלה תוכנם הפנימי של ימי הצום שהם ימי רצון{{הערה|לקוטי שיחות חלק ל"ג עמוד 156 ואילך.}} ולכך נהגו רבותינו נשיאינו בקביעות כזו לדבר על ביטול הצומות לעתיד לבוא{{הבהרה|חסר קצת הסברה מה פעלו בזה?}}.


(ב) בנוסף לכך, '''הפיכת האבל עצמו לששון''' - לא רק שישמחו בגלל '''ביטול''' הצום והמצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל '''הצום עצמו''', כיון שתתגלה מטרתו שכל מטרת הצום היא כדי להגיע לבנין [[בית המקדש השלישי]], ולכן במהותו הוא דבר טוב [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם].
==== חודש הגאולה ====
חודש תמוז בכל דרורות מאז זמן החורבן היה זמן שבו היה נרגש החורבן, מתחילים את השלש שבועות מ[[י"ז בתמוז]], אך בדורינו מאז [[חג הגאולה י"ב-י"ג תמוז]], החודש נהפך, עד כדי כך שכל החודש נקרא חודש הגאולה<ref>שיחת ש"פ שלח תשמ"ט, סה"ש ח"ב ע' 544.</ref>.


על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה הראשונה]] של [[ימות המשיח]] - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה.
==== אב הרחמים ====
מהפכים עניני הגזירות (צרות הגלות) לטוב, כמו שיהיה לעתיד לבוא, שהצומות על הצרות יהפכו למועדים, על ידי זה שאומרים "[[אב הרחמים]]" בשבת מברכים חודש סיון אחרי ברכת החודש<ref>התוועדויות תשמ"ג ח"ג ע' 1449.</ref>.


==ראו גם==
== ראו גם ==
*[[תענית]]
*[[תענית]]
*[[דברי כיבושין]]
*[[דברי כיבושין]]
שורה 42: שורה 59:


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/video/rebbe/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%99-%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94/%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%90%D7%91-%D7%A9%D7%97%D7%9C-%D7%91%D7%A9%D7%91%D7%AA-%D7%90%D7%A6/ המשפיעים מספרים על תשעה באב שחל בשבת אצל הרבי] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/beis-medrash-video/שיעורי-הרב-נוטיק/הפרשה-החסידית/יז-תמוז-שחל-בשבת-הצום-הופך-לששון-ולשמח/ י"ז תמוז שחל בשבת – הצום הופך לששון ולשמחה] שיעור מאת הרב [[זלמן נוטיק]] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/video/rebbe/הרבי-במעגל-השנה/המשפיעים-מספרים-על-תשעה-באב-שחל-בשבת-אצ/ המשפיעים מספרים על [[תשעה באב]] שחל בשבת אצל הרבי] {{אינפו}}


{{גאולה ומשיח}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:יעודי הגאולה]]
 
[[קטגוריה:התורה והמצוות לעתיד לבוא]]
401

עריכות

תפריט ניווט