מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
פרשת הספרים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(ביטויים מודליים) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 31: | שורה 31: | ||
בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה{{הערה|המקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו שנעים בין 400 ל-550 ספרים.}} . סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה. | בינתיים נתברר שהנ"ל החל במכירת הספרים שהספיק לגנוב מהספריה{{הערה|המקורות השונים המתייחסים לפרשה זו, מציגים מספרים שונים של הספרים שנגנבו שנעים בין 400 ל-550 ספרים.}} . סוחרי ספרים באירופה ישראל וארה"ב, גילו התעניינות רבה בקנית הספרים הללו. הגדה של פסח משנת [[תקי"ז]] נמכרה בסך של 96,000$ לסוחר שוויצרי, כאשר הלה מכר את ההגדה הלאה לסוחר עתיקות תמורת 150,000$. מאוחר יותר נודע שכחלק מהצעותיו פנה לבית מכירה פומבית השייך לכנסיה במנהטן, אך מחשד שמדובר בסחורה גנובה שללו את העסקה. | ||
===חשיפת הפרשיה=== | |||
[[הרבי]] התייחס לנושא לראשונה בסדרת [[יחידות|יחידויות]] שקיים עם חברי [[אגו"ח]] בחודש [[תמוז]] [[תשמ"ה]]. הרבי התבטא בביטויים חריפים ביותר על המקרה, ואפילו העומדים מחוץ ל[[חדר הרבי|חדר]] יכלו לשמוע את קולו הקדוש בזעקות אודות הגניבה. | |||
לראשונה, התייחס לכך הרבי בפומבי בסדרת [[התוועדות|התוועדויות]] באותו חודש: ב[[י"ב תמוז]], ב[[ט"ו תמוז]] ובשבת פרשת פנחס. הרבי הקדיש לענין מספר שיחות ארוכות, הכוללות ביטויים חריפים. הרבי סיפר על הגניבה, והסביר באריכות עד כמה היא חמורה, בהתחשב ביחס המיוחד של הרבי הריי"צ לספריו הקדושים - ולכן כל ספר שנמצא מחוץ למקומו הוא כ"פצצה חיה" שעלולה להתפוצץ ולהזיק ח"ו. בדבריו שלל הרבי מכל וכל את גישת הצד שכנגד, הטוענת ל"ירושה" מהרבי הריי"צ, בעוד שלפי האמת הרבי חי בעולם הזה הגשמי, ומשנה לשנה נעשה יותר חי, בריא ורענן! כמו כן שלל את כוונתם של חסידים לקנות מהגנב את הספרים ולפתור את הבעיה בתשלום. | |||
כחלק מדבריו אודות כך שספריו של הרבי וכן ביתו אינם רכוש פרטי, אלא שייכים לכלל חסידי חב"ד באמצעות [[אגודת חסידי חב"ד]] - הורה הרבי לכתוב על חזית בנין [[770]] את הכיתוב: "בית אגודת חסידי חב"ד - אהל יוסף יצחק ליובאוויטש". | |||
כמו כן, הורה להקים ב[[כפר חב"ד]] בית שייקרא אף הוא בשם זה. מיד לאחר השיחה הוקדש אחד הבתים בכפר ל"בית אגודת חסידי חב"ד", בו החלו להתקיים שיעורי תורה והתוועדויות. בהמשך לכך, הוקם בשנה שלאחר מכן - [[תשמ"ו]] - בנין [[770 בכפר חב"ד]]. | |||
== המשפט == | |||
===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות=== | ===הכנה למשפט, עורכי הדין, עדויות וחקירות=== | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
| שורה 47: | שורה 55: | ||
במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מ[[אדר]] ראשון [[תש"ו]], בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד. | במהלך המשפט נפגשו לוין ושוסטק כמה פעמים ב[[יחידות]] עם הרבי. הרבי אמר להם לבסס את ההוכחה לבעלות [[אגודת חסידי חב"ד]] על הספריה, על מכתבו של הרבי הריי"צ לפרופ' אלכסנר מארקס, מגדולי הספרנים בניו יורק, מ[[אדר]] ראשון [[תש"ו]], בו כותב בין השאר, ש"הספרים האלה הם רכוש אגודת חסידי חב"ד.. כתבי היד וספרים אלה הנם אוצרות רוחנים גדולים רכוש האומה". לבסוף, כאשר ניתן פסק הדין של השופט, התברר שמכתב זה אכן הכריע את הפסק לטובת אגודת חסידי חב"ד. | ||
{{להשלים}} | {{להשלים}} | ||
משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ"ו]]. | משפט הספרים החל ב[[י"ט כסלו תשמ"ו]], ושמיעת העדויות החלה למחרת, [[כ' כסלו תשמ"ו]]. | ||
| שורה 70: | שורה 77: | ||
ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה"ת]] את הספר "[[דרך אמונה]]", ולמוכרו במחיר של דולר אחד. | ב[[ב' כסלו תשמ"ח]] הוחזרו בהצלחה הספרים למקומם ב"ספריית אגודת חסידי חב"ד". כאשר הוחזרו הספרים הורה הרבי להדפיס מיד בהוצאת [[קה"ת]] את הספר "[[דרך אמונה]]", ולמוכרו במחיר של דולר אחד. | ||
==התייחסויות הרבי לנושא== | |||
לאורך כל הפרשיה, ראו בבירור שהרבי לא מתייחס לכך כאל סכסוך כספי גרידא - אלא כמאבק רוחני שמיימי כנגד [[חסידות חב"ד]]. ב[[יחידות|יחידויותיו]] לחברי [[אגו"ח]] בתחילת הפרשיה, התבטא: "הוא [הגנב] לא מתכוון לספרים, הוא מתכוון לכסא! [כס הנשיאות]". | |||
בתחילת המשפט במשך תקופה ארוכה, נסע הרבי מידי יום ביומו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
במהלך המשפט, נשמעה טענה מהצד הנגדי שתנועת חב"ד איננה פעילה. בשיחותיו התייחס הרבי באריכות לטענה זו, שהיא בוודאי שטות גמורה, והסיבה שנשמעה היא רק בתור קטרוג על חסידות חב"ד - על מנת לעורר את החסידים להגביר את הפעילות ולהוכיח שתנועת חב"ד פעילה ביתר שאת ויתר עז. ב[[חנוכה]] [[תשמ"ו]] הורה הרבי לאסוף מכל רחבי העולם תמונות מהפעילות הענפה של [[מבצע חנוכה]] ולהוציאם לאור באלבום מיוחד. | |||
לאחר הניצחון, הקדיש הרבי שיחות מיוחדות לנושא. בשבוע שלאחר ה' טבת - שנחגג על ידי החסידים כ"שבעת ימי המשתה" - אמר הרבי שיחה בכל יום, ובהם ביאר באריכות את העובדה שהמשפט היה קטרוג על החסידות, בדומה לקטרוג על [[אדמו"ר הזקן]] ב[[מאסר אדמו"ר הזקן|מאסרו]]. הנצחון במשפט מהווה, איפוא, ניצחון הדרך של "[[הפצת המעיינות|הפצת המעיינות חוצה]]". | |||
יום למחרת הניצחון, בו' טבת, אמר הרבי שיחה מיוחדת ובה אמר שזמן זה הוא עת רצון מיוחד לברכות בכל המצטרך. הרבי הציע לכל המעוניין לשלוח מכתבים ובקשות ברכה, אותם יקח איתו ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ|אוהל]]. למי שאין ביכלתו לשלוח את המכתב לרבי, הורה הרבי לפנות לציון של [[צדיק]] ו[[נשיא|נשיא בישראל]] הנמצא בסמיכות למקום מגוריו, ולבקש שם את הברכה. למחרת נסע הרבי לאוהל עם כ-12 שקים של מכתבי בקשות. | |||
בשבת שלאחר הניצחון - שבת פרשת ויגש - בהמשך לשיחה ארוכה אודות הנצחון ומשמעותו, הורה הרבי: | |||
{{ציטוט|מרכאות=כן| | |||
|מקור=שיחת שבת פרשת ויגש [[תשמ"ז]], [[ספר השיחות]] חלק א' ע' 224 | |||
|תוכן=יש להכריז ולפרסם שבימינו אלה נמצאים אנו בזמן (ומקום) מיוחד, אשר, לא נותר בו אלא ענין אחד ויחיד — | |||
:וחייב אדם לומר בלשון רבו, בלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר | |||
::'''עמדו הכן כולכם, לבנין ביהמ"ק העתיד בביאת דוד מלכא משיחא'''}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[ניגון דידן נצח]] | *[[ניגון דידן נצח]] | ||