מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תעניות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
לעתיד לבוא, כאשר תתבטל ה[[גלות]] ויבנה [[בית המקדש השלישי]] - הצומות הקשורים עם חורבן בית המקדש יתבטלו ויהפכו לימים טובים. על כך מתנבא הנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. | לעתיד לבוא, כאשר תתבטל ה[[גלות]] ויבנה [[בית המקדש השלישי]] - הצומות הקשורים עם חורבן בית המקדש יתבטלו ויהפכו לימים טובים. על כך מתנבא הנביא{{הערה|שם=זכריה|זכריה ח, יט. להעיר, שבפשט הפסוק מדובר על ימי בית שני, אך הוא מתאים גם לזמן בית שלישי (ראה [[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שיחת [[עשרה בטבת]]).}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. | ||
==ביטול הצומות בזמן הזה== | ==ביטול הצומות בזמן הזה== | ||
בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב}} נאמר ש[[רבי יהודה הנשיא]] ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. הרבי{{הערה|דבר מלכות בלק הערה 10}} מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]]. | בגמרא{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ה, ב}} נאמר ש[[רבי יהודה הנשיא]] ביקש לעקור את תשעה באב - כאשר חל בשבת וממילא נדחה ליום ראשון - ואמר "הואיל ונדחה ידחה"; אך שאר החכמים לא הסכימו לכך. [[הרבי]]{{הערה|[[דבר מלכות]] ש"פ בלק [[תנש"א]] הערה 10}} מציין שדוקא רבי ביקש לעקור את הצום, בגלל הקשר המיוחד שלו למשיח - שהיה [[משיח שבדור|המשיח שבדורו]]. | ||
הגמרא{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות אם רצו | הגמרא{{הערה|[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב}} אומרת "בזמן שיש שלום - יהיו לששון ולשמחה, יש גזרת המלכות - צום, אין גזרת המלכות ואין שלום - רצו מתענין רצו אין מתענין". זוהי הסיבה שבזמן בית שני לא התענו על חורבן בית ראשון{{הערה|יש להעיר שדעת ה[[רמב"ם]] (פירוש המשניות [[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] פ"א מ"ג) היא שב[[תשעה באב]] התענו גם בזמן בית שני, ואפילו שאר הצומות - אם רצו מתענין. ראה לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 43, ושם נסמן.}}. אמנם, להלכה נפסק{{הערה|טור ו[[שולחן ערוך]] אורח חיים סי' תק"נ.}} שבזמן הזה קיבלו את התעניות לחובה ואסור לפרוץ גדר. | ||
ב[[ראשונים]] מובא המנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"{{הערה|אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - | ב[[ראשונים]] מובא המנהג להכריז בשבת שלפני הצום: "צום פלוני יום פלוני יהפוך אותו הקב"ה לששון ולשמחה כמו שהבטיחנו בנחמות ונאמר אמן"{{הערה|אבודרהם, הובא בבית יוסף אורח חיים סוף סימן תק"נ - לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 4.}}. | ||
===טעימה מביטול הצומות=== | ===טעימה מביטול הצומות=== | ||
אודות מנהג רוב ישראל בדורות האחרונים, ובעיקר ה[[חסידים]], שלא להתענות ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] - הסביר הרבי{{הערה|שיחות ימי תעניות בה"ב [[תשמ"ח]], [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 258.}} שהסיבה לכך היא בגלל ההתקרבות לגאולה, שאז יהפכו כל הצומות לימים טובים. | אודות מנהג רוב ישראל בדורות האחרונים, ובעיקר ה[[חסידים]], שלא להתענות ב[[תענית בה"ב|תעניות בה"ב]] - הסביר הרבי{{הערה|שיחות ימי תעניות בה"ב [[תשמ"ח]], [[התוועדויות]] חלק ג' ע' 258.}} שהסיבה לכך היא בגלל ההתקרבות לגאולה, שאז יהפכו כל הצומות לימים טובים. | ||
בשיחות מהשנים בהן חלו הצומות בשבת, ונדחו לאחר השבת, מסביר הרבי כי בקביעות כזו מורגשת הטעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה - כאשר ביום הצום מתענגים באכילה ושתיה בסעודות השבת. הרבי הוסיף שכדי להדגיש את השמחה יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת{{הערה|למשל: שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז [[תשמ"ח]] - [[ספר השיחות]] חלק ב' ע' 526. שיחות דבר מלכות ש"פ בלק | בשיחות מהשנים בהן חלו הצומות בשבת, ונדחו לאחר השבת, מסביר הרבי כי בקביעות כזו מורגשת הטעימה מעין ביטול הצומות והפיכתם לשמחה בגאולה - כאשר ביום הצום מתענגים באכילה ושתיה בסעודות השבת. הרבי הוסיף שכדי להדגיש את השמחה יש להוסיף באכילה והשתיה, יותר מבכל שבת{{הערה|למשל: שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז [[תשמ"ח]] - [[ספר השיחות]] חלק ב' ע' 526. שיחות [[דבר מלכות]] ש"פ בלק (הנ"ל), ש"פ דברים [[תנש"א]].}}. | ||
כמו כן בליל הצום - שבו אוכלים ושותים (בצומות שמתחילים מהבוקר) - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שאז יש כח להביא את הגאולה ע"י ה[[תשובה]] ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו{{הערה| | כמו כן בליל הצום - שבו אוכלים ושותים (בצומות שמתחילים מהבוקר) - מודגש יותר ענינו של הצום כעת רצון, שאז יש כח להביא את הגאולה ע"י ה[[תשובה]] ולבטל את הצום עוד לפני התחלתו{{הערה|דבר מלכות שיחת עשרה בטבת וש"פ ויחי [[תשנ"ב]] הערה 45.}}. | ||
==ביטול הצומות לעתיד לבוא== | ==ביטול הצומות לעתיד לבוא== | ||
לעתיד לבוא, כאשר יבנה [[בית המקדש השלישי]], יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה{{הערה|רמב"ם סוף הלכות תעניות, טושו"ע סוף הלכות תענית.}}. כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה}}: {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. | לעתיד לבוא, כאשר יבנה [[בית המקדש השלישי]], יבטלו ימי הצומות ויהפכו לימים טובים וימי ששון ושמחה{{הערה|רמב"ם סוף הלכות תעניות, טושו"ע סוף הלכות תענית.}}. כנאמר בנביא{{הערה|שם=זכריה}}: {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. | ||
מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה| | מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|דבר מלכות בלק בסופו - {{ציטוטון|. . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .}}. ולהעיר מדבר מלכות דברים בסופו - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}. | ||
שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג ה[[פורים]] שלא יבטל לעתיד לבוא{{הערה| | שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג ה[[פורים]] שלא יבטל לעתיד לבוא{{הערה|דבר מלכות בלק ס"ד.}}. | ||
לא רק ארבעת הצומות הקשורים לחורבן יהפכו לימים טובים - אלא גם שאר הימים שנמנו בשולחן ערוך כימים שנוהגים להתענות בהם{{הערה|כך משמע בסיום הלכות תעניות, שאומר "ולעת"ל הקב"ה עתיד להפכם לששון ולשמחה", בהמשך למניין '''כל''' הצומות שמונה שם. לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 24.}}. | לא רק ארבעת הצומות הקשורים לחורבן יהפכו לימים טובים - אלא גם שאר הימים שנמנו בשולחן ערוך כימים שנוהגים להתענות בהם{{הערה|כך משמע בסיום הלכות תעניות, שאומר "ולעת"ל הקב"ה עתיד להפכם לששון ולשמחה", בהמשך למניין '''כל''' הצומות שמונה שם. לקוטי שיחות חלק ט"ו שם הערה 24.}}. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
בנוסף לימי הצומות, גם ימי [[בין המצרים]] יהפכו לששון ושמחה. ימים אלו יהיו כמו "[[חול המועד]]" בין הימים טובים של [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]]{{הערה|חת"ם סופר -דרשות, דרוש לח' טבת תקפ"ח, בשם "קדמונים". כמו כן אומר החת"ס שהימים שבין [[ה' טבת]] (שלדעה אחת ב[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב הוא יום תענית על כך שהגיעה השמועה על החורבן לגולה) ל[[י' בטבת]] יהיו גם הם ימים טובים.}}. | בנוסף לימי הצומות, גם ימי [[בין המצרים]] יהפכו לששון ושמחה. ימים אלו יהיו כמו "[[חול המועד]]" בין הימים טובים של [[שבעה עשר בתמוז]] ו[[תשעה באב]]{{הערה|חת"ם סופר -דרשות, דרוש לח' טבת תקפ"ח, בשם "קדמונים". כמו כן אומר החת"ס שהימים שבין [[ה' טבת]] (שלדעה אחת ב[[מסכת ראש השנה|ראש השנה]] יח, ב הוא יום תענית על כך שהגיעה השמועה על החורבן לגולה) ל[[י' בטבת]] יהיו גם הם ימים טובים.}}. | ||
בנוגע | בנוגע ל[[תענית אסתר]] - שאמנם אינה מארבעת הצומות המוזכרים בנביא, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' 696)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמא שם ע' 697, ועוד. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}. | ||
==שלבים בביטול הצומות== | ==שלבים בביטול הצומות== | ||
הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו | הרבי מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו שם.}} שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא: | ||
(א) '''ביטול הצומות והפיכתם לשמחה ''' - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה. | (א) '''ביטול הצומות והפיכתם לשמחה ''' - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה. | ||