מעלי קבצים, highauser
8,632
עריכות
משתמש:קרייזי אבאוט משיח/תעניות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ארבעת הצומות''' הם הצומות שנקבעו על ידי חז"ל לזכר מאורעות חורבן בית המקדש הראשון והשני. על צומות אלו התנבא הנביא{{הערה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. | '''ארבעת הצומות''' הם הצומות שנקבעו על ידי [[חז"ל]] לזכר מאורעות חורבן [[בית המקדש]] הראשון והשני. על צומות אלו התנבא הנביא{{הערה|זכריה ח, יט.}} {{ציטוטון|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים}}. | ||
==הצומות== | ==הצומות== | ||
*[[עשרה בטבת]] - ביום זה החל המצור על ירושלים. | *[[עשרה בטבת]] - ביום זה החל המצור על ירושלים. | ||
*[[שבעה עשר בתמוז]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נשברו | *[[שבעה עשר בתמוז]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נשברו ה[[לוחות הברית|לוחות]], הובקעה העיר ירושלים, בוטל התמיד, שרף אפוסטמוס את התורה והועמד צלם בהיכל. | ||
*[[תשעה באב]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נגזרה הגזירה על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, נחרב בית המקדש הראשון והשני, נחרש בית המקדש ונחרבה ביתר. | *[[תשעה באב]] - ביום זה אירעו חמישה דברים: נגזרה הגזירה על דור המדבר שלא יכנסו לארץ, נחרב בית המקדש הראשון והשני, נחרש בית המקדש ונחרבה ביתר. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
ועל פי זה פסקו ... שיתבטלו הצומות לעת"ל | ועל פי זה פסקו ... שיתבטלו הצומות לעת"ל | ||
מדברי הרבי מובן שכאשר יהפכו הצומות לימים טובים, יקריבו בימים אלו [[קרבנות]]{{הערה|[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ בלק [[תנש"א]] בסופה - {{ציטוטון|. . והן הקרבנות דימי המועדים (כולל גם ימים אלו שיהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים) בבית המקדש השלישי . .}}. ולהעיר מ[[דבר מלכות]] שיחת ש"פ דברים [[תנש"א]] בסופה - {{ציטוטון|יותר מהשמחה ד"מועדים לשמחה" בשלש רגלים (אע"פ שאז מקריבים שלמי שמחה מן התורה)}}.}}. | |||
שמחת ימים טובים אלו תהיה גדולה יותר משאר הימים טובים, וגם מחג הפורים שלא יבטל לעתיד לבוא{{הערה|[[דבר מלכות]] בלק הנ"ל ס"ד.}}. | |||
[כמו כן ימי בין המצרים יהפכו... ולהעיר מדברי החת"ס הידועים (צוטט מבימים האחרונים באינפו)] | |||
בנוגע לתענית אסתר - שאמנם אינה שייכת לארבעת הצומות, כיון שאינה חלק מאירועי החורבן, ולכן גם בנין בית המקדש אינו קשור לביטולה{{הערה|שענין זה מורה, בפנימיות, על כך שמעלת יום זה כיום רצון לה' היא נעלית אפילו מענין הגאולה (שיחת תענית אסתר [[תשמ"ו]] - התוועדויות חלק ב' ע' ???)}} - מופיע ב[[שיחה|שיחות]] הרבי שגם היא תיהפך לשמחה{{הערה|ראה לדוגמא שם ע' ???. וכמו כן בכותרת שיחת תענית אסתר [[תשמ"ח]] - [[מוגה]] ([[התוועדויות]] חלק ב' ע' 401), נאמר "תענית אסתר - יהפך לשמחה".}}. | |||
==שלבים בביטול הצומות== | |||
[[הרבי]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא: | [[הרבי]] מבאר{{הערה|[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו, שיחת עשרה בטבת.}} שישנם שני שלבים בביטול הצומות לעתיד לבוא: | ||
(א) '''ביטול הצומות | (א) '''ביטול הצומות והפיכתם לשמחה ''' - מכיון שבזמן הגאולה יהיה שלום, לא יהיה צורך להתענות על החורבן ולכן הצומות יתבטלו. וכיון שהשלום וביטול התענית הוא דבר המשמח, לכן יהיו ימים אלו ימים טובים וימי שמחה. | ||
(ג) בנוסף לכך, '''הפיכת האבל עצמו לששון''' - לא רק שישמחו בגלל '''ביטול''' המצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל '''הצום עצמו''', כיון שתתגלה מטרתו האמיתית והחיובית [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם]. | (ג) בנוסף לכך, '''הפיכת האבל עצמו לששון''' - לא רק שישמחו בגלל '''ביטול''' המצב הגלותי, אלא אדרבה: השמחה תהיה בגלל '''הצום עצמו''', כיון שתתגלה מטרתו האמיתית והחיובית [בדומה ליעוד בגאולה בכלל - "אודך ה' כי אנפת בי", ההודאה לה' על צרות ויסורי הגלות עצמם]. | ||
על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה הראשונה]] של [[ימות המשיח]] - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה. | על שלבים אלו מבאר הרבי, כי השלב הראשון יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה הראשונה]] של [[ימות המשיח]] - אז הצומות יתבטלו ויהיו ימי שמחה; והשלב השני יתקיים ב[[שתי תקופות|תקופה השניה]] של ימות המשיח - אז יתגלו גם דברים שלמעלה מהטבע וסדרי בראשית - ואז יהפך גם הצום והאבל עצמו לשמחה. | ||