ספר הערכים - חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הרחבה ותיקונים על פי 'התמים' האחרון
מ (החלפת טקסט – " – " ב־" - ") |
(הרחבה ותיקונים על פי 'התמים' האחרון) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
== היסטוריה == | == היסטוריה == | ||
[[ | ===רקע כללי=== | ||
לאחר ההכרזה הרשמית על כינונה של [[מדינת ישראל]], החלו בשנת [[תשי"ב]] נסיונות דיפלומטיים לכינון יחסי ידידות בין ישראל לגרמניה, כאשר גרמניה מצידה העבירה למדינת ישראל במסגרת 'הסכם השילומים' כספי פיצויים בסכומים גבוהים על מעשיה הנוראיים כלפי העם היהודי ב{{ה|שואה}}. | |||
מלבד הפיצויים ששולמו באופן ישיר לניצולים ששרדו את השואה, הקציבה וועדת השילומים הגרמנית ('קליימס קונפרנץ') סכומים כספים גבוהים עבור פרוייקטים בעלי חשיבות. | |||
בשנת תשי"ד הועלתה ההצעה להתחיל בפרוייקט שירכז בצורה אנציקלופדית ערכים מתורת החסידות בצורה בהירה וימומן מכספי השילומים. מי שעמד בקשר עם ועדת השילומים היה מר [[שז"ר]] שביקר אצל הרבי פעמיים בתקופה זו. | |||
המלאכה הוטלה על ר' [[יואל כהן]], אליו צורף ר' [[שלום דובער ליפסקר]] להם סייע גם הרב [[אייזיק שווי]] ויחד הם החלו במלאכת הליקוט והעריכה. | |||
===חשיבותה ושמה=== | |||
הרבי ראה חשיבות רבה בעריכת האנציקלופדיה, ואף הבהיר במכתב לרב [[שלמה יוסף זוין]] את נחיצותה: | |||
{{ציטוטון|... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים בתורת הנגלה על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכו"כ בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת הקבלה כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. | {{ציטוטון|... גודל ההכרח בזה מובן גם כן מרבוי הספרים מעין זה בתורת הנגלה, הן בנוגע לריכוז החומר על דרך ספרי ערכים בתורת הנגלה על סדר הא"ב וכו' או ע"ס הענינים וכו', על אכו"כ בנוגע לסיכום הפסקי דינים בספרי הפוסקים, ואפילו בתורת הקבלה כמה ספרים שמטרתם כנ"ל, ודוקא בתורת החסידות לא נמצא כמוהו. | ||
| שורה 11: | שורה 21: | ||
שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת ההעשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נדחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך "אחד". | שמה של האינצקלופדיה הוא ספר הערכים חב"ד - 'אנציקלופדיה' בשפה תורנית, וסגנון עריכתה שונה מאנציקלופדיה רגילה בכך שהערכים כתובים שם בצורה מלאה ויסודית ובשפה תלמודית. זאת בנוסף לסגנון העמוק של הדברים הנכתבים בחסידות ובקבלה, כך שהסדרה היא סדרת לימוד וההעמקה ולא סדרת ההעשרה וקריאה. הערכים כוללים גם ערכים נדחים כך שלאחר שמונה כרכים אוחזים רק בערך "אחד". | ||
===ההוצאה לאור=== | |||
בחודש אלול תש"כ דיווח ר' יואל כהן לרבי כי 38 ערכים כבר מוכנים להדפסה, ובשנת [[תשכ"ט]] כבר היה מוכן הכרך הראשון להדפסה. העורכים שאלו את הרבי אם יואיל להעניק מכתב לרגל ההוצאה לאור של הספר, אך הרבי השיב שאין זמנו פנוי לכך וציין שבאם יערכו את השיחה שנאמרה בהתוועדות י"ט כסלו תשכ"ו בצורה המתאימה לספר [[הגהה|יגיה]] אותה כמבוא. | |||
עלי ההגהה נותרו במשך שנתיים על שולחנו של הרבי, ורק בחודש חשון [[תשל"א]] סיים הרבי את הגהתם{{הערה|במשך כל זמן זה הודיע הרבי שאין זמנו פנוי להתמסר להגהה של ענין זה הדורש התמסרות מוחלטת ואף דיווח על כך לשז"ר שהיה המתווך הראשי בין הנהלת קה"ת לועדת השילומים "כיון שמחכים להגהת העמודים האלהשצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה". כאשר הודיע הרבי שהלילה יהיה זמנו פנוי להגהת השיחה - לא נמצאו הדפים ור'יואל כהן התיישב לכתיבת השיחה מחדש כשתוך כדי המזכיר לוקח ממנו את הדפים ומכניסם לרבי להגהה. הרבי סיים את הגהת הדפים ולאחר שהוכנסו הגהותיו של הרבי הגיה הרבי שוב את הדפים המתוקנים, וכך ארבעה פעמים.}}. | |||
הספר הראשון יצא לאור בשנת תשל"א והספר השמיני יצא לאור בשנת תשס"ט. הספר התשיעי כעת מוכן לדפוס וחלקים ממנו כבר התפרסמו בקבצים שונים. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים. | הספר הראשון יצא לאור בשנת תשל"א והספר השמיני יצא לאור בשנת תשס"ט. הספר התשיעי כעת מוכן לדפוס וחלקים ממנו כבר התפרסמו בקבצים שונים. ההערכה אומרת שהמפעל השלם יכלול כארבעים כרכים. | ||
| שורה 17: | שורה 32: | ||
עוזרים לרב כהן במלאכתו הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]. | עוזרים לרב כהן במלאכתו הרב [[שלום דובער ליפסקר]] והרב [[שלום חריטונוב (אהלי תורה)|שלום חריטונוב]]. | ||
== סגנון האנציקלופדיה == | == סגנון האנציקלופדיה == | ||
ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הקשור לביאורים שנתבארו על ידי אדמור"י וגדולי חסידי חב"ד בדורות הקודמים בחסידות ובקבלה למקום אחד תוך עריכת החומר והפיכתו למקשה אחת ובשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה. | ייחודיותה של הסדרה היא בריכוז החומר הקשור לביאורים שנתבארו על ידי אדמור"י וגדולי חסידי חב"ד בדורות הקודמים בחסידות ובקבלה למקום אחד תוך עריכת החומר והפיכתו למקשה אחת ובשפה אחידה. רוב חומר המקור מפוזר במקומות שונים כך שעל הלומד על מנת להגיע לבקיאות והבנה נכונה בנושא מסויים, להקיף חומר רב, ומטרת הסדרה היא לאפשר ללומד להקיף תוך זמן קצר חומר רב בצורה קצרה ומתומצתת. בד בבד, הצליחו עורכי הסדרה לשמר את עומק הדברים ולא לפשטם לרמה רדודה. | ||