משפט סטרדוב: הבדלים בין גרסאות בדף

נוספו 328 בתים ,  6 בדצמבר 2015
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 119: שורה 119:
סיפור העלילה כמעט ולא תועד באותם השנים, ונראה כי כותבי הרשומות אז עשו מאמץ מיוחד להעלים ולהשכיח את הפרשיה הזו. בכתבי העיתונות אז נמצאים ידיעות קטנות ושוליות, עם השמטת ועיוות הפרטים במטרה להמעיט מגודל האירוע ובכך להשכיח את הסיפור.
סיפור העלילה כמעט ולא תועד באותם השנים, ונראה כי כותבי הרשומות אז עשו מאמץ מיוחד להעלים ולהשכיח את הפרשיה הזו. בכתבי העיתונות אז נמצאים ידיעות קטנות ושוליות, עם השמטת ועיוות הפרטים במטרה להמעיט מגודל האירוע ובכך להשכיח את הסיפור.


כך למשל בעיתון "המליץ" שיצא לאור בתקופת המשפט, פורסמה בתאריך [[כ"ו חשון]] [[תרמ"ד]] (14 בנובמבר 1883) ידיעה מינורית ש-12 יהודים (ולא 80, כפי שקרה בפועל) הואשמו בשבועת שקר וחתימת שווא על מות בוהמן שנקרא לצבא. לטענתם טענו כי אינם דוברים את השפה הרוסית וסיפרו להם כי הם צריכים לחתום שבוהמן חסר כל, ולאחר משפט קצר הוכחה חפותם ונענשו בעבירה קלה של חתימה על כתב עדות שלא ראו.
כך לדוגמה בעיתון "המליץ" שיצא לאור בתקופת המשפט, פורסמה בתאריך [[כ"ו חשון]] [[תרמ"ד]] (14 בנובמבר 1883) ידיעה מינורית ש-12 יהודים (ולא 80, כפי שקרה בפועל) הואשמו בשבועת שקר וחתימת שווא על מות בוהמן שנקרא לצבא. לטענתם טענו כי אינם דוברים את השפה הרוסית וסיפרו להם כי הם צריכים לחתום שבוהמן חסר כל, ולאחר משפט קצר הוכחה חפותם ונענשו בעבירה קלה של חתימה על כתב עדות שלא ראו.


ככל הנראה הסיבה הייתה בשל גילוי דברים קשים ומפוקפקים בחיי היהודים, דברים שהשתיקה יפה להם, שלולא זאת הדבר עלול לעורר את שנאת היהודים, ובפרט בתקופה של [[רוסיה הצארית]].
ככל הנראה הסיבה הייתה בשל גילוי דברים קשים ומפוקפקים בחיי היהודים, דברים שהשתיקה יפה להם, שלולא זאת הדבר עלול לעורר את שנאת היהודים, ובפרט בתקופה של [[רוסיה הצארית]].


את המאורעות שקרו באותם שנים החל לחקור [[פישל שניאורסון]], יוצא העיר. מחקרו התחיל אצל הספרן [[חיים ליברמן]] מ[[ניו יורק]], אצלו גילה כי נינו של הרב ניימרק מתגורר ב[[תל אביב]] ובהקדמה לספרו "אש"ל אברהם" מביא את זכרונותיו מהמאורעות באותם ימים. את מחקרו הוציא בספר "[[כוחה של סנגוריה]]".
את המאורעות שקרו באותם שנים החל לחקור [[פישל שניאורסון]], יוצא העיר. מחקרו התחיל אצל הספרן [[חיים ליברמן]] מ[[ניו יורק]], אצלו גילה כי נינו של הרב ניימרק מתגורר ב[[תל אביב]] ובהקדמה לספרו "אש"ל אברהם" מביא את זכרונותיו מהמאורעות באותם ימים. את מחקרו בסגנון עלילה דרמטית הוא פרסם בשנת תשי"ז בפרקים בהמשכים בשם "מלשינות וסניגוריה" בעיתון הצופה. בשנת תשכ"ז נדפסה העלילה בספר בשם "[[כוחה של סנגוריה]]".


== לקריאה נוספת ==
== לקריאה נוספת ==
*[[פישל שניאורסון]], '''[[כוחה של סנגוריה]]''', תל אביב תשכ"ז (מהדורה חדשה הודפסה בה'תשע"א).
*[[פישל שניאורסון]], '''[[כוחה של סנגוריה]]''', תל אביב תשכ"ז. מהדורה חדשה עם מבוא והוספות על ידי הרב אליהו יוחנן גורארי', הוצאת "אהלי שם ליובאוויטש" ה'תשע"א.
*עמנואל זיסקין, '''[[קונטרס דברי זיכרון|קונטרס "דברי זיכרון"]]'''.
*עמנואל זיסקין, '''[[קונטרס דברי זיכרון|קונטרס "דברי זיכרון"]]'''.
*אברהם יעקב ניימרק, '''אשל אברהם''', תרצ"ב.
*אברהם יעקב ניימרק, '''אשל אברהם''', תרצ"ב.