486
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 3: | שורה 3: | ||
הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | הרב אברמסקי נולד בכפר דשקאווצי בפלך גרודנא ב[[ו' באדר]] [[תרמ"ו]]. למד בישיבת נובהרדוק אצל הסבא והתעלה ב[[לימוד התורה]] מתוך שקידה נפלאה. ב[[תרס"ג]] [[סמיכה|נסמך להוראה]] על ידי הגאון בעל [[ערוך השלחן]]. בשנת [[תרס"ד]] החל ללמוד בישיבת טלז ונתפרסם בשם "העילוי ממאסט", וב[[תרס"ז]] עבר לישיבת רמייליס בוילנא. בער"ח [[תמוז]] [[תרס"ט]] נשא לאשה את בתו של הגאון רבי ישראל יהונתן ירושמסקי חתן הרידב"ז. | ||
בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערת שוליים|וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר | בשנת [[תר"ע]] עשה מספר חדשים במחיצתו של הגאון רבי [[חיים מבריסק]], והיה מקורב אצלו מאד{{הערת שוליים|וגם כאשר ברח הגר"ח במלחמת העולם הראשונה מבריסק למינסק, היה הרב אברמסקי מצוי אצלו הרבה, והשתעשעו יחד בדברי תורה.}}. בשנת [[תער"ב]] נתקבל כ[[רב]] ואב"ד בעיר [[סמיליאן]], ב[[תרע"ד]] בעיר סמאלאוויטש, וב[[תרפ"ג]] עלה על כס הרבנות בעיר ה[[תורה]] סלוצק וישב על מקומו של הגאון רבי [[איסר זלמן מלצר]]. בכל המקומות בהם נשא ברבנות הקדיש עצמו לחיזוק [[לימוד התורה]] וקיום ה[[מצוות]], ואף פעל ממקום שבתו לחיזוק הקהילות היהודיות בכל רחבי [[רוסיה]]. | ||
ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. | ב[[תרפ"ה]] הוציא את החלק הראשון של ספרו חזון יחזקאל על התוספתא, וב[[תרפ"ז]] היה מעורכיו של הקובץ התורני [[יגדיל תורה]] ביחד עם הרב [[שלמה יוסף זוין]]. |