486
עריכות
אברהם חיים רוזנבוים: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה תגית: עריכה ממכשיר נייד |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
על פי זכרונו, נרשם הניגון '[[ניגון הודיעני ה' קיצי|הודיעני ה' קיצי]]' המיוחס ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | על פי זכרונו, נרשם הניגון '[[ניגון הודיעני ה' קיצי|הודיעני ה' קיצי]]' המיוחס ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. | ||
לאחר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|בשונה מחסידים רבים שהתקשרו לבניו האחרים של הצמח צדק.}}, ובמקביל לעיסוקו בהנהגת קהילת חסידי חב"ד בפעלעשניץ, עסק לפרנסתו במסחר, | לאחר פטירתו של אדמו"ר הצמח צדק התקשר לבנו [[אדמו"ר המהר"ש]]{{הערה|בשונה מחסידים רבים שהתקשרו לבניו האחרים של הצמח צדק.}}, ובמקביל לעיסוקו בהנהגת קהילת חסידי חב"ד בפעלעשניץ, עסק לפרנסתו במסחר, כשאת זמנו הפנוי הקדיש ללימוד התורה והיה מחליף מכתבים שעסקו בנושאים הלכתיים עם גדולי רבני דורו. | ||
היה חביב מאוד בביתו של אדמו"ר המהר"ש, ו[[הרבנית רבקה]] היתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: "מה שלום אברהם חיים שלנו"{{הערה|בתרגום מאידיש: "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים".}}. | היה חביב מאוד בביתו של אדמו"ר המהר"ש, ו[[הרבנית רבקה]] היתה נוהגת לשאול את החסידים בשלומו במטבע לשון של חיבה: "מה שלום אברהם חיים שלנו"{{הערה|בתרגום מאידיש: "וואס מאכט דארטין אונזער אברהם חיים".}}. | ||
בתחילת שנת [[תרמ"ח]] נאסר בעקבות הלשנה של [[מתנגדים]] שדיווחו למושל המחוז שחתם על מסמך מזוייף שנועד לפטור את אחד מצעירי החסידים משירות בצבא | בתחילת שנת [[תרמ"ח]] נאסר בעקבות הלשנה של [[מתנגדים]] שדיווחו למושל המחוז שחתם על מסמך מזוייף שנועד לפטור את אחד מצעירי החסידים משירות בצבא. הוא היה עצור שנה בבית האסורים ב[[בוריסוב]] ובסיומה של שנת תרמ"ח נשפט לשנתיים בעבודת פרך בכלא ב[[סמולנסק]] שם נשאר במשך שנתיים נוספות. את תפקידו בהנהגת הקהילה ב[[פעלעשניץ]] החליף החסיד ר' [[ראובן ליברמן]] ה[[שוחט]] החסידי בעיירה. | ||
במשך שלוש השנים בהם היה | במשך שלוש השנים בהם היה במאסר ניסו החסידים בהכוונת אדמו"ר הרש"ב לסייע בשחרורו, ולאחר שהדבר לא עלה בידם עסקו בהקלת תנאי המאסר, ושיחדו את הפקידים והשומרים שיעלימו עין ויאפשרו לו תנאים נוחים יותר. | ||
בשנת [[תרנ"ב]] נודע לו שהממשלה הרוסית מתכננת לאוסרו פעם נוספת, ובעצת ידידים הצליח לברוח מ[[רוסיה]] | בשנת [[תרנ"ב]] נודע לו שהממשלה הרוסית מתכננת לאוסרו פעם נוספת, ובעצת ידידים הצליח לברוח מ[[רוסיה]]. לאחר נדודים דרך [[ורשה]] ו[[אמסטרדם]] הגיע ל[[ברלין]] שם עסק כמגיה בבית דפוס במשך שנה. בשנת [[תרנ"ג]] עבר ל[[קניגסברג]] ושלח ידו במסחר, ובשנת [[תרנ"ה]] היגר ל[[ארצות הברית]] באניה והגיע לחופי ארה"ב בי"ג כסלו תרנ"ה. | ||
לאחר שהתבסס בניו יורק, החל לעסוק במסחר ביהלומים ואבני חן, ואסף סביבו את פליטי אנ"ש ששהו באותו זמן בעיר ועסק יחד עימם בלימוד תורת החסידות ובארגון התוועדויות. | לאחר שהתבסס בניו יורק, החל לעסוק במסחר ביהלומים ואבני חן, ואסף סביבו את פליטי אנ"ש ששהו באותו זמן בעיר ועסק יחד עימם בלימוד תורת החסידות ובארגון התוועדויות. | ||
בשנת [[תרס"ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון מרת יעטא, | בשנת [[תרס"ד]] נפטרה אשתו מזיווג ראשון מרת יעטא, ובעצת ידידיו נשא בזיווג שני את מרת לאה. | ||
בשנותיו האחרונות עמד לעזרת אחיו באיסוף כספים לטובת מוסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ברחבי [[רוסיה]], עד שחלה את מחלתו האחרונה שפגעה תחילה בידו השמאלית עד שהתפשטה לכל גופו. | בשנותיו האחרונות עמד לעזרת אחיו באיסוף כספים לטובת מוסדות ישיבת [[תומכי תמימים]] ברחבי [[רוסיה]], עד שחלה את מחלתו האחרונה שפגעה תחילה בידו השמאלית עד שהתפשטה לכל גופו. | ||
בשעותיו האחרונות ביקש שיביאו לו סידור לומר וידוי | בשעותיו האחרונות ביקש שיביאו לו סידור לומר וידוי. אחיו הביא לו את סידור תורה אור ופתח לפניו את סדר אמירת וידוי לשכיב מרע. הרא"ח התנגד לומר וידוי זה באומרו "זהו וידוי של [[מתנגדים]]", ובמקום וידוי אמר את מאמר "פתח אליהו" מהקדמת ה[[זוהר]] שאומרים בכל ערב שבת. | ||
נפטר ב[[כ"ה כסלו]] [[תרע"ה]]. ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מאונט דזייון" (הר-ציון) | נפטר ב[[כ"ה כסלו]] [[תרע"ה]]. ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] "מאונט דזייון" (הר-ציון) ב[[ברוקלין]]. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*אחיו, [[שניאור זלמן רוזנבוים]] - [[שד"ר]] | *אחיו, [[שניאור זלמן רוזנבוים]] - [[שד"ר]] ישיבת [[תומכי תמימים]]. | ||
*זוגתו בזיווג ראשון - מרת יעטא. | *זוגתו בזיווג ראשון - מרת יעטא. | ||
*זוגתו בזיווג שני - מרת לאה. | *זוגתו בזיווג שני - מרת לאה. | ||
'''ילדיו מזוגתו מרת יעטא:''' | '''ילדיו מזוגתו מרת יעטא:''' | ||
*מנחם מענדל רוזנבוים, נסחף בצעירותו ברוח הקומוניזם, והצטרף למהפכה של לנין והתקדם למעמד בכיר במפלגת השלטון עד שהפך ליד ימינו של לנין, ולאחר שסטלין עלה לשלטון והחל במסע הטיהורים נאסר גם הוא, ושהה במבצר פטרובלסקי עד שהצליח לברוח מהכלא ונמלט לאמריקה, מאוחר יותר עלה לארץ והקים את קיבוץ נען הסמוך לעיר [[רחובות]]. ברשותו היו מצויים תכריכים של [[כתבי יד קודש]] של [[הצמח צדק]], שהועברו לרשות הספריה הלאומית בירושלים לאחר פטירתו. לקראת חגיגות י' שבט תש"ל הועברו תכריכים אלו לידי הרבי על ידי ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שזר]]. | *מנחם מענדל רוזנבוים (ג שבט תרכ"ט - ח ניסן תשי"ד), נסחף בצעירותו ברוח הקומוניזם, והצטרף למהפכה של לנין והתקדם למעמד בכיר במפלגת השלטון עד שהפך ליד ימינו של לנין, ולאחר שסטלין עלה לשלטון והחל במסע הטיהורים נאסר גם הוא, ושהה במבצר פטרובלסקי עד שהצליח לברוח מהכלא ונמלט לאמריקה, מאוחר יותר עלה לארץ והקים את קיבוץ נען הסמוך לעיר [[רחובות]]. ברשותו היו מצויים תכריכים של [[כתבי יד קודש]] של [[הצמח צדק]], שהועברו לרשות הספריה הלאומית בירושלים לאחר פטירתו. לקראת חגיגות י' שבט תש"ל הועברו תכריכים אלו לידי הרבי על ידי ה[[פרזידנט (תואר כבוד)|פרזידנט]] [[שניאור זלמן שזר]]. | ||
*ברכה סלאווה{{הערה|נישאה לר' [[שלמה קוגל]], בנו של ר' [[גרשון יהודה לייב קוגל]] ונכדו של ה[[משפיע]] הראשון ב[[ישיבת תומכי תמימים]], הרב [[חנוך הענדל קוגל]]. החתונה התקיימה בשבוע פרשת תרומה תרל"ט.}}. | *ברכה סלאווה{{הערה|נישאה לר' [[שלמה קוגל]], בנו של ר' [[גרשון יהודה לייב קוגל]] ונכדו של ה[[משפיע]] הראשון ב[[ישיבת תומכי תמימים]], הרב [[חנוך הענדל קוגל]]. החתונה התקיימה בשבוע פרשת תרומה תרל"ט.}}. | ||
*יעקב. | *יעקב. | ||