|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| == לעבודה ==
| |
|
| |
| רבי '''יהודה זרחיה מרדכי לייב חיים הלוי סגל''' נולד ב[[ירושלים]] בשנת [[תרפ"ד]] לאביו הגאון רבי שפטיה שעפטל סגל, שהיה מצאצאי השל"ה הקדוש. האב ר' שפטיה למד בנעוריו אצל הגאון רבי שלמה עזרא מער זצוק"ל (ראש הישיבה והראב"ד בפונביז', לפני הגאון רבי איציקל רבינוביץ זצ"ל בעל "זכר יצחק"). בישיבה זו נודע בשם: "דער ינישקעלער עילוי", על-שם עירו. אח"כ למד בישיבות סלבודקה וטעלז, ואצל הגאון רבי זלמן סענדר ראב"ד קריניק (אביו של ה"דבר אברהם"). זמן רב למד ר' שפטיה גם אצל הגאון בעל ה"אור שמח" בדוינסק.
| |
| בזמן מלחמת העולם הראשונה ברח לקווקז, ובתרפ"א הגיע לארה"ק ונקרא בפי בני-התורה בשם: "תלמיד חבר לאור שמח". אח"כ עבר לעיר יפו ולימד שם בישיבת "שערי תורה" (מיסודו של הגאון הראי"ה קוק זצ"ל). אמו הרבנית, הייתה בתו של הרה"ח השו"ב ר' יענקל מנדלבוים ז"ל מחשובי חסידי קרלין, ונכדתו של הגאון רבי יהודה זרחיה אזולאי (נכד מרן החיד"א, בעל "חלוקא דרבנן" שנדפס בסוף תשובות הרדב"ז).
| |
| עוד בילדותו נתגלו אצל הגאון ר' יהודה זרחיה שליט"א כשרונות נעלים, והיה שוקד בלימוד התורה בישיבת "שערי תורה" ביגיעה עצומה. כמה שנים לפני היותו בר-מצוה היה דורש בשבתות לפני מאות ממתפללי בתי-הכנסת בתל-אביב מקום מגוריו, כאשר בערב שבת היו מתפרסמות מודעות על דרשתו של "ילד הפלא". וותיקי תל-אביב מספרים שצעירים רבים חזרו בתשובה מכוחן של דרשות אלו.
| |
| אח"כ למד בתל-אביב אצל הגאון רבי ראובן טרופ זצ"ל (בעל "בינת ראובן" בנו של הגרנ"ט). בתור בחור צעיר סיים את הש"ס והפוסקים, וקיבל סמיכת חכמים אצל הגאונים רבי אליהו ראם, רבי יעקב משה חרל"פ ורבי משה אביגדור עמיאל זצ"ל. היה מבאי-ביתו של הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל, ומקורב אצל הגאון רבי ראובן בענגיס זצ"ל ראב"ד ירושלים שהעריך מאד את גדלותו בתורה של הנער הצעיר. בשנת תש"ה נכנס לחבורתו של הגאון רבי ראובן כ"ץ זצ"ל בישיבת "לומז'ה" בפתח תקוה, שם יגע במשך תשע שנים ועבר שוב על כל הש"ס עם הראשונים בעיון רב.
| |
| בתשי"ג נעשה לרב ואב"ד בקריית-שלום בדרום תל-אביב, שם זכה להרביץ תורה ולשמור על חומת הדת במסירות נפש, זה למעלה מארבעים שנה. הוא מסר שיעורים עמוקים בהלכה בכולל המקומי, בישיבת "רבי יוסף חיים" ובבתי-הכנסת. ביחד עם עבודת הרבנות, ממשיך הגאון שליט"א להגות בתורה ולכתוב חידושים ופס"ד מנומקים, שהתפרסמו בספרים וקובצים תורניים רבים. על כמה מחיבוריו זכה לפרסים תורניים מקרנות שונות.
| |
| היה מקורב מאד אצל כ"ק האדמו"ר מלעלוב זצ"ל בתקופה שגר בתל-אביב, וקיבל ממנו עידוד רב בעבודת הקודש. כ"ק האדמו"ר מגור, רבי פנחס-מנחם זצוק"ל, ביקר אצלו, והמליץ עליו כי ברכותיו ותפלותיו פועלות בשמי רום.
| |
|
| |
| עידוד מהרבי בעבודת הרבנות
| |
| כאשר דיבר עמו הגאון רבי איסר יהודה אונטרמן זצ"ל בשנת תשי"ג בענין קבלת הרבנות בתל-אביב, היו רבנים בסביבת שכונת קריית-שלום, שחששו שמינוי רב נוסף באזור יזיק לפרנסתם, ורצו להפריע למינוי. אביו ר' שפטיה הציע לו לכתוב על כך אל כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א ולבקש ברכתו. כשנודע לרבנים על הברכה והעידוד שהתקבלו מיד מהרבי - ביטלו דעתם ועזרו לו לקבל המישרה להתבסס בשכונה ולהשפיע בכל האזור.
| |
| באותו מכתב ברכה כותב אליו הרבי שרב בישראל צריך לדרוש מקהל עדתו, עניינים של קיום תורה ומצוות במעשה בפועל, ולא להסתפק בדרשות בעלמא. כמו-כן כותב לו אודות לימוד חת"ת (חומש תהלים ותניא) בכל יום, כפי תקנת כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ נ"ע.
| |
| בשיחה שקיימתי עם הרב שליט"א סיפר לי, שבאותם הימים ראה במוחש איך שהרבי מתעניין בו ועוזר לו בברכותיו. הרבי הבטיח לו במכתבו לקבלת הרבנות כי יזכה לראות הצלחה רבה בעבודת הקודש וכי הוא יראה נפלאות שאף אחד לא יעמוד בדרכו, ואכן ראה את קיום ברכה זו על כל צעד ושעל. הוא החל לדווח לרבי על כל פעולותיו עד שכמעט שלא עברו חודש ולכל היותר חודשיים בלי שישלח דו"ח מפורט. כתוצאה מעבודתו המסודרת יש כיום אלפי משפחות שומרי תורה, וביניהם-בני תורה רבים בשכונה זו.
| |
|
| |
| אוהב את הבריות
| |
| ומקרבן לנשיא הדור
| |
| כמו-כן קיים קשרים הדוקים עם רבני חב"ד בתל-אביב, הגאונים החסידים רבי יהושע זאב שוורצמן זצ"ל (אביו של הגאון רבי בערל שוורצמן שליט"א ראש ישיבת "בית התלמוד"), רבי אלכסנדר יודאסין, רבי לוי גרוסמן ורבי שאול-בער זיסלין זצ"ל. קשר מיוחד של לימוד תורה והתחזקות בדרכי החסידות, היה לו עם בן-דודו של אביו הגאון רבי משה לייב שפירא זצ"ל (בעל "טבעות החושן" ו"נמוקי מלב"ם" ראש ישיבת "תורת אמת" בירושלים). גם עתה דבוק הגאון שליט"א לכל עניין ופעולה של ליובאוויטש, הוא אורח קבוע בסיומי הרמב"ם, ומשתתף בחידושי-תורה בקובצים התורניים היוצאים לכבודו של הרבי.
| |
| פעמים רבות הדריך ועזר, לרבנים בעלי-בתים ותלמידי-ישיבות, להגיע אל חצרות הקודש ולהתבסם מתורתו וברכותיו של הרבי. כמה מחשובי האברכים של חב"ד כיום, התקרבו אל הרבי ותורתו בזכות הגאון שליט"א ששלח אותם להסתופף בצילא דמהימנותא. בתקופות שונות היה מוסר שעורי-תורה בבית-הכנסת פא"י בקריית-שלום ובבית-הכנסת "יוצאי אירופה" בספר התניא, ב"תורה אור", ובמאמרי וחידושי הרבי.
| |
|
| |
| "ונהנין ממנו עצה ותושיה"
| |
| איגרות הקודש הרבות שזכה לקבל במשך עשרות שנים, מלאות בהדרכה בהנהגת הרבנות בתל-אביב וניכרת התענינותו של הרבי בכל פרט. וזאת בנוסף לתשובות וביאורים בעניינים שונים בהלכה ובחסידות.
| |
| ביום א' טבת תשט"ו מאשר הרבי את הודעתו כי קנה בית בתל-אביב, ומברכו תוך שמבאר לו את עניין קניין הבית ברוחניות על-פי חסידות. ביום ו' תשרי תשט"ז (איגרת ג'תתטו) עונה על שאלתו בהלכה בעניין אם מותר לתלמיד להזכיר שם רבו בצירוף תואר כבוד. בכ"א טבת תשט"ז (איגרת ד'מה) מתפלא שאינו מזכיר במכתבו אם השתתף בהתוועדות י"ט כסלו. באיגרת ד'שנב מכ' אייר תשט"ז מאשר בשמחה ההודעה שהגאון קיבל פרס על חידושי-תורה שכתב, מבאר על-פי תורה העניין דפרס ושלא על-מנת לקבל פרס, ומעורר על פעולתו בהפצת תורה ויהדות בסביבתו, ועד"ז גם במכתב מיום א' שבט תשי"ח (איגרת ו'כז). בכ"ב מנ"א תשט"ז (איגרת ד'תרמג) מודיע שיזכירהו כבקשתו על הציון ושואל אם הייתה לו הזדמנות להפגש ולשוחח בדברי תורה עם התלמידים השלוחים. בשלהי אדר תשי"ז (איגרת ה'שכה) מעוררו על לימוד החסידות, ועונה על שאלתו בספר "חנוכת התורה" בעניין אחי יוסף שדנוהו ע"ש סופו שיצא ממנו ירבעם בן נבט.
| |
| בט"ו אלול תשי"ז (איגרת ה'תשמב) מעודדו להדפיס ספר מדריך לנשואין עם כל פרטי הדינים על-פי הפוסקים האחרונים, עם כל השאלות שהתעוררו בתקופתנו. בי"א סיון תשי"ח מבאר לו את פתגם הבעש"ט שכל ענין של לימוד התורה צריך להיות קשור עם אהבת ישראל. באגרת ו'תרלא מיום ו' טבת תשי"ט עונה על שאלותיו בספר תורה-אור. בי"ד שבט תש"כ (איגרת ז'קצב) מאשר הודעתו אודות התועדות י"ט כסלו ומבאר עניין האור שבתורה ושבכחו של יהודי להוסיף בתורה ע"י חידושיו.
| |
| במכתב מיום ח' כסלו תשכ"ג (איגרת ח'תקנו), עונה הרבי על שאלתו "בשו"ע יו"ד סו"ס רמ"ב: אם היית כמשה, אמר ר"ע מלקין אותו". הגאון שליט"א הקשה ע"ז ממאמרי חז"ל המוכיחים שאפשר להגיע לדרגת משה רבנו, וכ"ק אד"ש מה"מ עונה באריכות, תוך שהוא נוגע גם בביאור דרגתו של מלך המשיח שעליו נאמר "ונשא ממשה".
| |
|
| |
| "מרן הוא בעצמו חסיד
| |
| של אדמו"ר כל ימיו"
| |
| בט' ניסן תשל"ב פירסם מאמר ב"שערים" לקראת יום הולדת השבעים של הרבי, ובין השאר כתב:
| |
| "דברי חז"ל ידועים שחביבין השביעיות, משה רבנו הוא השביעי לאברהם אבינו, ובין נשיאי חב"ד הנה מרן אדמו"ר הוא הנר השביעי. ולכן כיון שהוא בבחינת שבת במילואו, ממנו מתברכין כל שיתא היומין, כלומר, היקף פעלו משתרע על כל ששת קצות התבל. ארבע הרוחות של הכדור, ומעלה - בקצה סיביר, ומטה - בדרום אוסטרליה ועוד. ושלוחיו החסידים הנאמנים מקרבים לבבות לאבינו שבשמים בכל אתר ואתר. והנו ניצב על משמרת היהדות הכללית בתבל, בכבוד. ומגיב על המתרחש בכל פינה בחלד.
| |
| "זאת ועוד, התפיסה הפינומינלית שלו וזכרונו הנדיר, ומוחו הבהיר והקדוש, הרימו אותו לדרגא עילאית שקנה שביתה בכל היקפי מיכמני התורה הקדושה בנגלה ובנסתר. הש"ס'ים בבלי ירושלמי והמדרשים, הרמב"ם והשו"ע וכו', הפסקים והשו"ת, הזוהר הקדוש וכתבי האר"י וגדולי המקובלים, הספרות החבדי"ת העניפה לרבות שיחות וסיפורים מכל המתבוננים בדא"ח, גם מתלמידי בית חב"ד - חרוטים בדייקנות על לוח לבבו, שחורש בהם חרישה מיוחדת, ומנחה את שומעי לקחו בעל פה ובכתב לפיהן.
| |
| "גם שבילי מילי דעלמא נהירין לו על בוריין, וכוחו המדעי גם הוא מבין הגדולים שבדורנו. גם התמדתו ומרצו הם בלתי נדלים, ממש כמעט ללא מנוח יום ולילה באופן רצוף. מרן כ"ק אדמו"ר שליט"א עמד כסולם מוצב ארצה, בין המלומדים העוסקים בחיי העוה"ז, וראשו הגיע תמיד השמימה, בהתבוננו במעמקי החסידות, ופנימיות נפשו דבק תמיד בלהט בקונו. הוא קירב רבבות רבות לעבודת הבורא, בדרכים מיוחדות של זירוז וחיבה, בדרך החסד של אברהם אבינו.
| |
| "ונוסף לכל אלה, הנה מרן הוא בעצמו גם חסיד של אדמו"ר כל ימיו, שוטח ומריץ את הבקשות והתפלות המופנות אליו לחמיו אדמו"ר זצ"ל, ועל קברו קורא וצובר את כל הפתקאות. וצדיקים במיתתם קרוים חיים, הנה המנוח אדמו"ר הוא הצנור, ודרכו מזרים כ"ק אדמו"ר שליט"א את ברכתו ועצתו לחסידים".
| |
|
| |
| "בעל ה"צמח צדק" מופיע
| |
| שנית במהדורא בתרא"
| |
| ועוד כותב הגאון שליט"א במאמר הנ"ל: "נדמה לנו שהנה אדמו"ר זצ"ל הגאון בעל ה"צמח צדק" (הנושא את אותו השם), מופיע שנית על במת החסידות לפנינו, במהדורא בתרא, החובקת זרועות עולם. אשר בגאונותו ההלכתית המוכרת, בתשובותיו ובחידושיו, ובחושיו הקדושים ובעומק נר"נ שלו, עיצב פירוש על הדרושים של רבנו אור עולם אדמו"ר הזקן זי"ע ועכי"א (בלקוטי תורה ותורה אור), והחיה את הדורות במתיקות נועם קדושת התורה.
| |
| "כן גם אדמו"ר הגאון האמיתי שליט"א, נוסך בהנהגתו הנבונה בנפש החסידים, פירוש חדש לכל תורותיהם של נשיאי חב"ד - בתתו את ההדגמה המעשית, של הצלת כל נפש יהודי מלכידה בידי הסט"א, מתוך אהבת ישראל אמיתית, יחד עם הדחף להשתקעות נפלאה בעמלה של תורה, ואהבת שמים חסידית בדחילו ורחימו ברצוא ושוב. וכולנו מאחלים לו שיבה טובה ובריות גופא, ובימיו ובימינו יבוא בן דוד".
| |
|
| |
| "חד בדרא . .
| |
| המנווט את הדור"
| |
| בשנת תשמ"ג כתב בהקדמה לחידושי-תורה שמסר לספר "כבודה של תורה", שיצא בתל-אביב לכבוד הרבי: "מוקדש לכ"ק אדמו"ר שליט"א עטרת ראשנו, פאר הדור העמוד הימיני נר ישראל, הגאון האמיתי מורה הדור המלמד דעת ה' לכל דורנו, שזכה להניף את הדור כלפי מעלה, בהגיעו לגבורות. השי"ת יחזקהו ויאמצהו לאורך ימים וינחהו במעגלי צדק".
| |
| ב"כבודה של תורה" ח"ג תשמ"ו שיבח את תקנת לימוד הרמב"ם היומי, וכתב: "הרמב"ם זכה לחבר בספרו הלכות ברורות על כל חלקי התורה הק' . . ידועה אזהרת אדמו"ר מהר"ן זיע"א מברסלב לתלמידים להשתדל לעבור ולטייל בכל הגינות והפרדסים של מלך מה"מ הקב"ה . . יש קפידא על זה שלא עבר על כל חלקי התורה הק'. ודברי קדוש ה' האר"י זיע"א ידועים, שחייב אדם להתגלגל כדי לעבור על כל התורה ללמוד ולקיים כל חלקי התורה הקדושה. ולכן, אפריון נמטיה למי ששומע לקול הנשיא אדמו"ר הגאון האמיתי פאר הדור, מרן שליט"א מליובאוויטש, ולומד כל חלקי הרמב"ם שכוללים כל חלקי תוה"ק".
| |
| בקובץ הנ"ל ח"ד בשנת תשמ"ח שנדפס לאחר הסתלקות הרבנית ע"ה, הוסיף: "רבנו אדמו"ר הגאון מליובאוויטש שליט"א, שניחון בכושר מנהיגות עצום חד בדרא לנווט את בעיות הדור השונות. וכן את הבעיות האישיות של כל הפונים אליו. הוא מתגלה בהדרו ולצערנו גם תוך כאבו, בהתגברו על האבל על הרבנית החסודה נוות ביתו . . כשהוא מתעלה מעל הכל . . ויכול להתנחם בכל המון החסידים שדבוקים בו".
| |
|
| |
| "לא רבים יחכמו להבין
| |
| אף אפס קצות ארחותיו"
| |
| בראש חידושי-תורה שמסר בתשמ"ט לספר "כבוד חכמים - עטרת פז", כתב: "מוקדש ליום הולדת כ"ק עטרת ראשנו, עמוד הימיני של הדור אדמו"ר שליט"א. ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור. "המלך" כבר פירשו חז"ל (גיטין סב, א) "מאן מלכי רבנן" ע"ש. ואנו תפלה להשי"ת שיוסיף למלך זה בתורה ובחסידות, שנים טובות. ולאיזה סוג שנים אנו מייחלים? על זה עונה סיפא דקרא "שנותיו כמו דור ודור". שנים משובחות של פעילות טובה ותקינה. כאלה שמקיימים בכל דור ודור את היהדות.
| |
| "ויד ה' נטויה על הגאונים הפעילים האלה, ששרשרת הדורות מהר סיני ואילך תקבל עליה עול מלכות שמים באהבה, ללמוד וללמד ולקיים כל מצוותיה של תורה. ובימיו ובימינו תשרה השכינה בבית המקדש ויקוימו יעודי הנביאים אמן . . ומהמקום נבקש סיוע תמיד שנמצא חן וחסד לפניו, ואורך ימים טובים לכ"ק עטרת ראשנו מנהיגנו הגאון האמיתי אדמו"ר שליט"א, שלא רבים יחכמו להבין אף אפס קצות ארחותיו הקדושים. ויזכהו השי"ת עוד רבות בשנים להוסיף להנחותנו, ובימיו ובימינו יבוא גואל צדק אכי"ר".
| |
| בספר "מאורה של תורה" כותב הרב סגל פלפול בדברי הרבי בענין "מהדרין מן המהדרין" ו"מעלין בקודש" בנר חנוכה, ועל פי היסוד שמחדש הרבי מתרץ הגאון שליט"א כמה וכמה קושיות בסוגיא זו.
| |
| לבדוק את התפילין
| |
| ולהודיע לרבי את התוצאות
| |
| בביקורי אצלו סיפר לי, כי בשנים האחרונות חלה וחש בלבו. כאשר שכב בבית-הרפואה בא לבקרו הרה"ח ר' יוסף גערליצקי שי', שליח הרבי בתל-אביב. הוא ביקש מהרב גערליצקי שיכתוב עבורו פ"נ אל הרבי להזכירו לרפואה שלימה. התשובה שהגיעה מהרבי הייתה שהרב שליט"א ימסור לבדיקה את התפילין שלו, והרבי מוסיף שהוא מבקש להודיע לו את תוצאות הבדיקה.
| |
| כאשר שמע זאת הגאון הרב סגל שליט"א הוא התפלא מאד, שהרי רק עתה קנה תפילין חדשות, שני זוגות רש"י ור"ת, וכתב הפרשיות אצל סופר מומחה ונודע, ומסרם פעמיים להגהה. אעפ"כ חזקה עליו הוראת הרבי והוא נתן את התפילין להרב גערליצקי שי' שימסרם לבדיקה. ומה מאד גדלה תדהמתו כאשר נמצא פסול דוקא במילה "לבבך", עד שהיה צורך להחליף את הפרשיות!
| |
| נאחל לו בהזדמנות זו, כי עוד רבות בשנים ימשיך לעמוד על משמרת הקודש בתורה, בעבודת ה' ובהפצת היהדות. ומתוך בריות גופא ונהורא מעליא יקבל בקרוב ממש פני כ"ק אדמו"ר מה"מ.
| |
|
| |
|
| ==כל מיני== | | ==כל מיני== |