מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
אין תקציר עריכה
Toramedia770 (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{להשלים|כל הערך=כן}} | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
הליצנות | הליצנות היא השחוק והשמחה ללא טעם וסיבה - שאין השמחה ועונג שבשחוק מורכבים מאיזה דבר מה. שאינה תוצאה מבשורה טובה או מרוב ההון העושר והכבוד או עונג ושמחת הנפש מהשגת דבר חכמה. אלא תענוגו ושמחתו הם מהשחוק והליצנות עצמם שבדברי הבל ושטות. ואופן השמחה הוא בהוללות וליצנות ופיזור הנפש.{{הערה|שם=תו"ח תולדות}} | ||
הליצנות היא אחת מנטיות[[נפש הבהמית]] ושרשה ב[[יסוד הרוח]] שבה.{{הערה|תניא סוף פרק א.}} לפי שהליצנות נובעת מזה שנפשו ורוחו פתוחים ביותר ולבו ריקן מכל ולכן יתענג בדברי הבל ושטות. (בניגוד לשמחה מבשורה טובה הנוגעת לעצם הנפש שלמרות שהיא גדולה ביותר אינה דומה לליצנות הן בסיבתה והן באופנה).{{הערה|שם=תו"ח תולדות|תורת חיים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/1/1/143c.htm פרשת תולדות קמג, ג].}} | |||
שרשה בקליפות היא קליפת [[ | הליצנות גרועה יותר אפילו מתאוות רעות, ואדרבה היא השורש לכל התאוות וממנה יבוא ל[[פריקת עול]] לגמרי שהיא השורש לכל החטאים. ולכן אומר הפסוק{{הערה|תהלים ה, ו.}}"לא יתייצבו הוללים לנגד עינך". | ||
==שורש יניקתה== | |||
===בעולמות=== | |||
שרשה בקליפות היא קליפת [[פלשתים]] כמו שאמרו חז"ל{{הערה|תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה יט, א.}}"פלשתים ליצנים היו" גם שמם פלשתים הוא מלשון 'מפולש' (על דרך 'נקב מפולש' שנוקב מעבר לעבר) שמורה על פתיחות ופיזור הנפש שהוא מפולש מכל צד. | |||
הליצנות היא "לעומת זה" והמנגד (-כל התכונות שיש בקדושה עשה הקב"ה כנגדם בקליפה) של מידת החסד של קדושה. ושורש יניקתם הוא גם ממדת החסד דקדושה שבירידת המשכת החסד האלוקי מטה מטה הרי נותנת מקום ליניקה לקליפת פלשתים ולאחרי זה היא מנגדת למידת החסד האלוקי. ולכן הפלשתים סתמו את הבארות שחפר [[אברהם אבינו]] כמסופר בתורה{{הערה|בראשית כא, כה. כו, טו.}} משום שעניינו היה ספירת החסד וחפירת הבארות פעלה המשכת החסד האלוקי בעולם. ולאחרי שמת אברהם{{הערה|"ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח).}} סתמו אותם פלשתים. כלומר, ינקו מהשפעה אלוקית זו והעבירו אותה לקליפה. אולם את אותם בארות חזר [[יצחק אבינו]] וחפר.{{הערה|בראשית כו, יח.}} מפני שיניקתם של פלשתים היא רק ממידת החסד ואינם יכולים{{הערה|"כי אין ביכולת כל מידה שבלעומת זה להיות מנגד רק למידה שכנגדו בקדושה" (לקוטי תורה - דברים ה, א).}} על מידת הגבורה - מידתו של יצחק ולכן חזר יצחק וחפר אותם ואז נהיה קיום גם למידת החסד כשהיתה כלולה במידת הגבורה של יצחק.{{הערה|שם=תו"ח תולדות}}{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=131 חלק טו עמוד 118 ואילך].}} | |||
===בעבודת ה'=== | |||
גם בעבודת האדם יניקת מידת הליצנות היא ממידת החסד של קדושה, שהוא השמחה והתענוג בעבודת ה'. לכן כאשר האדם נמצא בשמחה גדולה בעבודת ה', יתכן שלאחרי זה כחלוף זמן יפול לשחוק וליצנות. שלאחרי שחולף הרגש האור האלוקי שבעת התפילה וכדומה, ישנה האפשרות שמפתיחות הלב שבשמחה האלוקית יסתעף שמחה גשמית והוללות.(אמנם אצל צדיקים גמורים אין חשש זה{{הערה|ראת תורת חיים שם סוף דף קמד, ד וספר המאמרים עת"ר ועוד.}}). | |||
העצה למדת הליצנות היא לעורר מידתו של יצחק - [[יראת ה']] ובסיבת הדבר כמה טעמים{{הערה|1=לקוטי שיחות [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16037&st=&pgnum=133 חלק ט"ו עמוד 120 הערה 20].}}: | |||
# היות ומידת היראה בניגוד לאהבה שהוא לא בהתפשטות, לכן אינה כנגד מידת הליצנות ואין ביכולת מידת הליצנות לקבל יניקה ממנה.{{הערה|ספר המאמרים עת"ר עמוד קד (מהדורה ישנה עמוד עה).}}{{הערה|לקוטי תורה - דברים ה, א.}} | |||
# היות ומידת האהבה והשמחה לאלוקות בא באופן 'מורגש' שנרגש אצלו ש'יש מי שאוהב', וחסר בה הרגש ה[[ביטול]]. לכן בהתעוררות מידת היראה והקבלת עול, שהיא "ראשית העבודה ועיקרה ושרשה"{{הערה|תניא פרק מ"א.}} שעניינם הוא הביטול וההעדר הרגשת עצמו. זה מסיר את היניקה שיש לקליפה ממידת האהבה. | |||
== יותר גרוע מאשר מלעיגים == | == יותר גרוע מאשר מלעיגים == | ||
| שורה 10: | שורה 20: | ||
באחת השיחות הרבי דיבר שליצנות זה יותר גרוע מאשר מלעיגים. | באחת השיחות הרבי דיבר שליצנות זה יותר גרוע מאשר מלעיגים. | ||
בהקשר למלעיגים | בהקשר למלעיגים נפסק "אל ייבוש מפני המלעיגים".{{הערה|שולחן ערוך אורח חיים סי' א בהגהת הרמ"א.}} אבל בהקשר לליצנות, כתוב "ובמושב ליצים לא ישב" {{הערה|תהילים א, א.}}, שאסור כלל וכלל להיות בקרבתם. | ||
גדר הליצנות היא זלזול במצוה או בדברי קדושה. [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא{{מקור|בהלכות תלמוד תורה אשר בשולחן ערוך אדה"ז}}. מפרש את מאמר חז"ל כי שלשה שישבו ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים, בכך שהם מבזים את התורה בעצם כך שאינם מנצלים את האפשרות ללמוד. וראה תניא אגרת הקודש פרק כג. | גדר הליצנות היא זלזול במצוה או בדברי קדושה. [[אדמו"ר הזקן]] בעל התניא{{מקור|בהלכות תלמוד תורה אשר בשולחן ערוך אדה"ז}}. מפרש את מאמר חז"ל כי שלשה שישבו ואין ביניהם דברי תורה הרי זה מושב לצים, בכך שהם מבזים את התורה בעצם כך שאינם מנצלים את האפשרות ללמוד. וראה תניא אגרת הקודש פרק כג. | ||
גם הרבי הזכיר את המושג מושב לצים בנוגע לאנשים שזלזלו במצוות מסויימות במסווה של קדושה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=211&hilite=]}}. | גם הרבי הזכיר את המושג מושב לצים בנוגע לאנשים שזלזלו במצוות מסויימות במסווה של קדושה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16004&st=&pgnum=211&hilite=]}}. | ||
==ראו גם== | |||
* [[פלשתים]] | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||