מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
שיתוף: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
===בחירת האדם אינה שיתוף=== | ===בחירת האדם אינה שיתוף=== | ||
זה שיש באדם [[בחירה]] אינה סתירה לאמור, כי בחירתו של האדם הוא רק בנוגע לעצמו ואינו בנוגע לתוצאה שלה. דהיינו כח הבחירה של האדם היא רק אם '''הוא''' | זה שיש באדם [[בחירה]] אינה סתירה לאמור, כי בחירתו של האדם הוא רק בנוגע לעצמו ואינו בנוגע לתוצאה שלה. דהיינו כח הבחירה של האדם היא רק אם '''הוא יעשה''' זאת או לא, לא בנוגע לירידה שנוצרת על ידי זה באדם החוטא או בעולם. כמו כן אינה קובעת אם האדם האחר יקבל ההשפעה שהיתה אמורה לעבור דרכו או לא כי זה תלוי אך ורק בגזירת הקב"ה.{{הערה|שם=בחירה רק לעצמו|[ לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב אות ד ושם חלק ז עמוד 14 ושם בהערה 22}} | ||
ולמרות שמקבל הטובה מחויב להודות למיטיב עמו אף שבחירתו של המיטיב אינה משנה כלל בקבלת הטובה של המקבל (שהרי על המקבל נגזר מלמעלה) הוא מפני: | |||
* | * השבח הוא על טיב בחירתו (ולא על ההשפעה עצמה. כעין חיוב הבית דין להעניש מישהו שהתנהג לא טוב - שהעונש הוא על רוע בחירתו) שבזה המקבל הוא ככל ישראל המשבחים את בחירתו הטובה. אולם בחיוב זה מחויב הוא יותר מאחרים, מכיוון שהוא קיבל ממנו טוב צריך להודות לו יותר מהשאר.{{הבהרה|סו"ס עפ"י האמור אין זה תוצאה של הבחירה?}} | ||
*שיכול להיות שזכותו של המשפיע מוסיפה בהשפעה (ולא מצד שהבחירה בידו אלא ע"ד צדיק שע"י תפילתו וברכתו שייך להוסיף בהשפעות בעולם).{{הערה|שם=בחירה רק לעצמו}} | *שיכול להיות שזכותו של המשפיע מוסיפה בהשפעה (ולא מצד שהבחירה בידו אלא ע"ד צדיק שע"י תפילתו וברכתו שייך להוסיף בהשפעות בעולם).{{הערה|שם=בחירה רק לעצמו}} | ||
וזה שהבחירה עצמה (אפי' כשאינה משנה לאיזו השפעה) אינה נחשבת לפירוד מאחדותו של ה' היא מפני שהבחירה של האדם היא מכח התאחדותו עם העצמות ("מפני ששרשם בעצמות"){{הערה| - ספר השיחות תשנ"א חלק א עמוד 69 ובהערה 75}} | וזה שהבחירה עצמה (אפי' כשאינה משנה לאיזו השפעה) אינה נחשבת לפירוד מאחדותו של ה' היא מפני שהבחירה של האדם היא מכח התאחדותו עם העצמות ("מפני ששרשם בעצמות"){{הערה| - ספר השיחות תשנ"א חלק א עמוד 69 ובהערה 75}} | ||
== המצווים בשלילתה == | |||
באיסור שיתוף רק [[יהודי]] שעליו להאמין ב[[אחדות ה']] ש[[אין עוד מלבדו]] ושהכוכבים ומזלות הם רק כ[[גרזן ביד החוצב]] - כלי ללא בחירה דרכו מעביר אלוקים השפעה לעולם. אבל [[אומות העולם]] אינם מצווים להאמין כך, למרות שמצווים על איסור עבודה-זרה - שהיא אחת מ[[שבע מצוות בני נח]] הרי זה רק בעבודה זרה ממש ולא בשיתוף.(כך סוברים הרבה מהפוסקים וכן פוסק להלכה הרמ"א{{מקור|סימן קנ"ו?}} {{הערה|אמנם ישנם חולקים {{מקור|מצויין בהערות העורכים בספרי החסידות}} (ישנם שמדייקים כן מלשון הרמב"ם. אמנם [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/dm בדרך מצוותיך מצוות אחדות ה'] מציין דיוק ברמב"ם שלמד איסור שיתוף מהפסוק "שמע ישראל" שמזה משמע שבן נח אינו מוזהר על זה, ועוד.}}) ומוסבר בחסידות שצווי זה לא נאמר לאומות העולם לפי שמצד טבעם אין בכוחם לתפוס את מציאות ה' באופן מוחלט ואבסולוטי וטועים בכך שנותנים חשיבות נוספת לבד מציאותו של ה' ומחשיבים את עצמם ואת הנבראים כולם למציאות קיימת - נוספת על מציאותו של הבורא יתברך. | |||
וזאת משום שבנפשם של בני ישראל מאיר [[אור אין סוף]] ה[[סובב כל עלמין]] - האור אלוקי הלא מוגבל האור שלא ירד והתלבש להחיות את הנברא שלכן באור זה אין מציאותו של הנברא תופס מקום, ואור זה מאיר בנפשם ומזה נובעת האמונה של היהודי לכן אמונה זו היא שאין מציאות לשום נברא ואין חשיבות לשום ממוצע. ויש בהם את ההכרה שעל אף שכפי שנראה מצד טבע העולם ההשפעה שייכת בטבע דווקא לשמש מ"מ מצד גודל הדעת שיש לבני ישראל (מצד אמונתם) הרי הם מכירים שבאמת אין לשמש שום שייכות להשפעה מלכל דבר אחר וודאי שאין להם בחירה. | |||
משא"כ בנפשם של אומות העולם אין גילוי אור אלוקי כבנשמת בני ישראל אלא היא נמשכת מהאור האלוקי שמחיה ומתלבש בעולמות -[[ממלא כל עלמין]] - ובאור זה (מכוון שהוא מתלבש בעולמות) העולמות נחשבים למציאות (כביכול), לכן לא מופרך אצל אומות העולם שיונקים את חיותם מאור זה שיחשיבו את העולמות למציאות ועד שיחשיבו את הממוצעים לבעלי בחירה | |||
ונוסף על כך: החיות של אומות העולם עובר דרך [[ע' שרים]] דנוגה שהם - הע' שרים - מעלימים ומסתירים על ההשפעה האלקית שנשפע על ידם לגמרי, ולכן אומות העולם לא חשים שההשפעה המגיעה אליהם היא מאלוקים ונראה להם שהוא רק בדר הטבע ולכן לא נרגש אצלם העדר חשיבות הממוצעים שהרי אינם חשים כלל באור האלוקי | |||
(ואף שבשכל ובסברה לבד אפשר להגיע לזה שישנו בורא עולם ומנהיגו (שלכן מחויבים הם באמונה בבורא העולם) מכיוון שאמונתם באלוקים היא תוצאה מתפיסתם והשגתם באלוקות, וכיוון שהיא מיוסדת על '''מציאותם''', לכן אין אמונתם שוללת מציאות אחרת ואפי' לא שליטה אחרת, שהרי כל האמונה מיוסדת על '''מציאות''' משא"כ האמונה של בני ישראל לא מיוסדת על שכלם ומציאותם רק על האור האלוקי שלמעלה מהבריאה כנ"ל {{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/36/8/2/93.htm לקוטי שיחות חלק לו יתרו ב]}}) | |||
אבל בני ישראל שנשמותיהם הן "חלק אלקה ממעל ממש", מאמינים בני מאמינים, מצווים על שלילת השיתוף כמו שכתוב: "שמע ישראל גו' [[ה' אחד]]", וזאת על ידי החדרת התודעה של אחדות ה' האמיתית - שנחוש שכל הבריאה אינה אלא התגלות כח הבורא - המאוחד בו, ואינו מציאות נפרדת לעצמו ח"ו. | |||
==בעבודת האדם== | ==בעבודת האדם== | ||
| שורה 72: | שורה 86: | ||
החטא של בנ"י ישראל בזמן אחשוורש היה "שנהנו מסעדתו של אחשוורש" החטא בזה היה שהחשיבו את דרכי הטבע וחישבו שע"י זה יזכו לחן מאת המלך אחשוורש. | החטא של בנ"י ישראל בזמן אחשוורש היה "שנהנו מסעדתו של אחשוורש" החטא בזה היה שהחשיבו את דרכי הטבע וחישבו שע"י זה יזכו לחן מאת המלך אחשוורש. | ||
תיקון החטא היה ע"י התפילה והזעקה דווקא (באופן שאסתר דאגה שלא יחשבו שאחות לנו בבית המלכה אלא סמכו רק על ה') ואסתר עצמה בשעה שהייתה זקוקה להיכנס למלך ולמצוא חן בעיניו צמה לפני כן שלשה ימים אף שהחליש אותה לפי שהכירה בהנהגתו הבלעדית של הקב"ה בבריאה ומעשיה הסעודה עם המלך וכו' הכל נעשה בתור כלי שבה תתגשם הברכה מאת הקב"ה.{{הערה|שם=ח"ו}} | תיקון החטא היה ע"י התפילה והזעקה דווקא (באופן שאסתר דאגה שלא יחשבו שאחות לנו בבית המלכה אלא סמכו רק על ה') ואסתר עצמה בשעה שהייתה זקוקה להיכנס למלך ולמצוא חן בעיניו צמה לפני כן שלשה ימים אף שהחליש אותה לפי שהכירה בהנהגתו הבלעדית של הקב"ה בבריאה ומעשיה הסעודה עם המלך וכו' הכל נעשה בתור כלי שבה תתגשם הברכה מאת הקב"ה.{{הערה|שם=ח"ו}} | ||
== שונות == | == שונות == | ||
| שורה 100: | שורה 99: | ||
*[[חטא העגל]] | *[[חטא העגל]] | ||
== | == קישורים חיצוניים == | ||
* ה[[צמח צדק]] - '''[[דרך מצוותיך]] [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/2/6a.htm מצוות מילה דף ו, א]. [http://www.chabadlibrary.org/books/zz/dm/1/25/index.htm דף נט, ב ואילך.] | |||
* [[דרך מצוותיך]] מצוות מילה | * [[אדמו"ר המוהר"ש]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15917&st=&pgnum=161 ספר המאמרים תרכ"ט - מאמר מי כמוך תרכ"ט]]'''. | ||
* [[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/7/32/297.htm מאמר "באתי לגני" תשי"ג פרק ג ד]. | |||
* [[ | * [[הרבי]] - '''[http://www.chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/1/45/index.htm מאמר ד"ה "מים רבים" תשי"ז]''' ([[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' נא (מהדורה חדשה ח"א עמ' שכ)) | ||
* [[הרבי]] - '''[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/20 מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר" תשל"א]''' (ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' ק ואילך). | |||
* מאמר | * הרב [[יואל כהן]] - '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30545&st=&pgnum=137 ספר הערכים]]''' חלק ב' ערך אומות העולם. | ||
* מאמר ד"ה "מים רבים" תשי"ז ([[ספר המאמרים מלוקט]] ח"א עמ' נא (מהדורה חדשה ח"א עמ' שכ)) | |||
* [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/20 מאמר ד"ה "ביום עשתי עשר" תשל"א (ספר המאמרים מלוקט ח"ג עמ' ק ואילך) | |||
* [[ | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||