יום הכיפורים: הבדלים בין גרסאות בדף

בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי מחלק לעקאח. עניינו הוא, שבאם נגזר ח"ו על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'.  

בשנת [[תשי"א]] סיפר [[הרבי]], בשם [[אדמו"ר הריי"צ]]: הבעש"ט היה אומר שנתינת לעקאַח בערב יום הכיפורים הוא מנהג עתיק, ובעת נתינת הלעקאַח היה נוהג לומר "איך גיב דיר לעקאַח און דער אויבערשטער זאָל דיר געבן אַ גוט יאָר", ואאמו"ר ([[אדמו"ר מהורש"ב]]) היה מוסיף "אַ זיס יאָר"<ref> [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/4/9&search=%D7%99%D7%95%D7%9D+%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D תורת מנחם תשי"א]</ref>

לאחד מאנ"ש שנכנס לבקש לעקאַח במוצאי יום הכיפורים - אמר הרבי: עכשיו אין זה הזמן להענין דנתינת לעקאַח שבערב יום הכיפורים, אבל אף על פי כן (הרבי נתן לו חתיכת לעקאַח, ואמר) הא לך, "פּאַשען זיך"... על כל השנה.

לאלה מאנ"ש שלא הספיקו לקבל "לעקאַח" בערב יום הכיפורים, נתן הרבי "לעקאַח" ב[[הושענא רבה]] (או בשמיני עצרת), ובירכם בהנוסח דערב יום הכיפורים.

 

בערב יום הכיפורים [[תשמ"א]], כאשר נסע הרבי ל[[מקוה]], הודיע ה[[מזכיר]] ר' [[לייבל גרונר]] כי הרבי אמר לו שלא ימנעו איש מלגשת לקבלת לעקאח, שהתור יהי' רצוף ושלא יתערבו בעניניו, וכיון שזהו ערב יוהכ"פ שלא "ישחקו" עמו{{הערה|יומן שנת הקהל תשמ"א}}.