מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
הרחבה
די העכסטע צייט (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(הרחבה) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
[[קובץ:ערב יוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, ערב יום כיפור]] | [[קובץ:ערב יוכפ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי, ערב יום כיפור]] | ||
'''יום הכיפורים''' הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום [[י' בתשרי]] מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד. | '''יום הכיפורים''' הוא יום בו מתכפרים עוונותיהם של בני ישראל. הוא נחוג ביום [[י' בתשרי]] מידי שנה. יום זה אסור באכילה, שתיה, רחיצה, סיכה ועוד. | ||
==ערב יום הכיפורים== | |||
=== מצוות אכילה=== | |||
בערב יום הכיפורים מצווה לאכול סעודה כהכנה ליום הכיפורים שלא יזיק להם הצום{{הערה|שם=רא"ש|רא"ש מסכת יומא פרק ח סימן כב ושוע"ר סימן תר"ד בתחילתו.}} מצווה זו היא מצווה מדברי סופרים{{הערה|שוע"ר סימן תר"ח סעיף א במוסגר.}} אולם חכמים יסדו את תקנתם על דרש הפסוק: | |||
{{ציטוט|תוכן="'ועניתם את נפשותיכם בתשעה' (ויקרא כג, לב.) וכי בתשעה מתענין והלא בעשור מתענין? אלא לומר לך כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי"|מקור=תלמוד בבלי יומא פא, ב.}} | |||
מדברי הגמרא משתמע שמעלת האכילה בערב יום כיפור אינה רק כהכנה לצום אלא נחשבת כהצום עצמו ושכרה גדול יותר שאינו דומה המקיים רצון ה' ואוכל למקיים רצונו וצם.{{הערה|שם=רא"ש}} ובשל כך אף במקרה שיש צורך בצום כגון הרוצה לצום [[תענית חלום]] אינו נצרך לכך שהאכילה עצמה נחשבת לצום.{{הערה|לבוש סימן תרד סעיף א ושעו"ר שם.}} | |||
ומטעם נוסף תיקנו לאכול משום שיום הכיפורים הינו חג ומכיוון שאי אפשר לכבדו במאכל ומשתה צריך לכבדו בערב החג.{{הערה|בית יוסף סימן תר"ד דיבור המתחיל ואם תומר ושוע"ר שם.}} | |||
ומצווה 'להרבות' באכילה ביום זה{{הערה|ראה דיוק הלשון בשו"ר סימן תר"ח ובסידורו.}} (אולם חיוב האכילה אינו בכל רגע כבשבת שאסור בתענית אפילו לרגע אחד) וכמו שיעור ב' ימים{{הערה|סידור אדמו"ר הזקן ד"ה בערב יום הכיפורים.}} ולכן נהגו לאכול שני סעודת ביום זה. | |||
===יום טוב=== | |||
אף שערב יום הכיפורים אין לו דין חג נהגו ישראל לעשותו חג ובזה ישנם חילוקי מנהגים אם נוהג חג החל מליל ט בתשרי בצאת הכוכבים או מעלות השחר של ערב יום הכיפורים. | |||
ומצד היותו חג נוהגים בו ש: | |||
*אין אומרים בו תחנון ולא למנצח (משום שאינו 'יום צרה') ולא מזמור לתודה.{{הערה|שם=תרד|רמ"א סימן תר"ד סעיף ב ושוע"ר סימן תרד.}} | |||
*לא אומרים בו אבינו מלכנו לא בשחרית ולא במנחה.{{הערה|שם=תרד}} (אלא אם חל יום הכיפורים בשבת שלא אומרים במשך השבת יש נוהגים לומר בשחרית של ערב יום כיפור{{הערה|רמ"א סימן תר"ד שם.}}{{הערה|ומנהג חב"ד בזה אינו ברור ראה בשבח המועדים{{מקור|אינו תח"י}} שלא אומרים, אולם ראה באוצר מנהגי חב"ד עמוד קעט שאומרים (ולכאורה טעות הדפוס שם עיי"ש) המנהג בפועל שאומרים{{מקור|כך זכור לי אבל צריך מקור אולי בהתקשרות}} ולהעיר מהוראת הרבי שלא אומרים אבינו מלכנו רק כשאומרים תחנון.}}) | |||
*בנוגע לסליחות (לנוהגים לאומרן, משאין כן מנהג חב"ד, שאין אומרים בעשרת ימי תשובה.{{הערה|ספר המנהגים - חב"ד עמוד 58.}}) אלו האומרים ביום ממעטים באמירתן, אולם יש שמאריכים בסליחות קודם היום באשמורת הבוקר ולשיטתם נוהג יום טוב החל מתחילת יום כאמור לעיל.{{הערה|שם=תרד}} | |||
*הרביים נהגו ללבוש בגדי יום טוב בערב יום הכיפורים.{{הערה|אוצר מנהגי חב"ד עמוד קע"ז.}} | |||
== חלוקת לעקאח == | == חלוקת לעקאח == | ||
בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי מחלק לעקאח. עניינו הוא, שבאם נגזר ח"ו על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'. | בערב יום הכיפורים המנהג שהרבי מחלק לעקאח. עניינו הוא, שבאם נגזר ח"ו על האדם שיזדקק לבריות, יצא ידי חובה בבקשת ה'לעקאח'. | ||