בחזקת משיח: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תקלדות
אין תקציר עריכה |
(תקלדות) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חזקת משיח''' הינה הגדרתו של הרמב"ם ל[[משיח]] בזמן ה[[גלות]] בתחילת התגלותו קודם שגאל את ישראל. | '''חזקת משיח''' הינה הגדרתו של הרמב"ם ל[[משיח]] בזמן ה[[גלות]] בתחילת התגלותו קודם שגאל את ישראל. | ||
==גדרו== | ==גדרו== | ||
באופן כללי ישנם שלשה תקופות במלך המשיח קודם התגלותו - [[משיח בכל דור|ראוי להיות משיח]]. תחילת התגלותו - בחזקת משיח. אחרי ההתגלות - [[משיח ודאי]]. | באופן כללי ישנם שלשה תקופות במלך המשיח: קודם התגלותו - [[משיח בכל דור|ראוי להיות משיח]]. תחילת התגלותו - בחזקת משיח. אחרי ההתגלות - [[משיח ודאי]]. | ||
הרמב"ם בספרו מגדיר את שני השלבים בהתגלותו בחזקת משיח ומשיח ודאי בהגדרות ברורות ומבדיל ביניהם. וכך מגדיר את היותו בחזקת משיח. | הרמב"ם בספרו מגדיר את שני השלבים בהתגלותו בחזקת משיח ומשיח ודאי בהגדרות ברורות ומבדיל ביניהם. וכך מגדיר את היותו בחזקת משיח. | ||
שורה 15: | שורה 13: | ||
==סימני בחזקת משיח== | ==סימני בחזקת משיח== | ||
===יעמוד מלך מבית דוד=== | ===יעמוד מלך מבית דוד=== | ||
תחילת התגלותו | תחילת התגלותו תהיה שיעמוד [[מלך]] על ישראל, כלומר בעודם בזמן הגלות יעמוד מלך המשיח ויהיה מלך על העם (רק שלא יהיה על כל ישראל, שהרי יהיה לפני קיבוץ גלויות{{הערה|אגרות קודש מוהרש"ב א עמוד שי.}}). אולם מלכותו לא תהיה על ידי [[נביא]] ו[[סנהדרין]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק ח עמוד 361 בהערה.}} ולכן לא יהיה לו עדיין דין מלך בשלימות.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כג עמוד 105 בשולי גליון.}} ואף שבכללות בהכרח שיהיה לו דין מלך משום שהיותו מלך הוא הקדמה לכל שאר פעולותיו בהיותו בחזקת משיח (שהרי מלחמת עמלק הוא חלק מסימני חזקת משיח ועליו להיות על ידי מלך.){{הערה|לקוטי שיחות חלק טז עמוד 304 וכן בלקוטי שיחות חלק כא עמוד 196 שהיותו מלך ומלחמתו אחר כך הוא על פי הסדר "למנות מלך ולהכרית זרעו של עמלק".}}{{הערה|בקבצי הערות נידון סתירה זו לתווך השיחות ויש שתרצו על פי הרדב"ז בהלכות מלכים פרק ג שגם על ידי 'קבלת העם להיות לעבדים' הוא מלך. אולם אז יקשה מדוע אם כן אין לו 'דין' מלך. וראה בדברי הרדב"ז בלקוטי שיחות חלק כה עמוד 112 הערה 68.}} | ||
תחילת התגלותו הוא בזה שהוא 'עומד מלך'. ועל אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם, במלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור [[משיח ודאי]]. הנה דווקא בזה ('יעמוד מלך') מתגלה עומק עניינו של משיח. | תחילת התגלותו הוא בזה שהוא 'עומד מלך'. ועל אף שהוא לפני שאר פעולותיו בכפיית העם, במלחמות וודאי לפני הגאולה עצמה שיעשה בתור [[משיח ודאי]]. הנה דווקא בזה ('יעמוד מלך') מתגלה עומק עניינו של משיח. | ||
ההסבר בזה הוא: חידושו ומעלתו של משיח הוא דבר אחד עם עצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה ונגרמת על ידי הפעולות. | ההסבר בזה הוא: חידושו ומעלתו של משיח הוא דבר אחד עם עצם מהותו - מעלותיו אינם נוספים על עצם מציאותו אלא הם בו עצמו. ועל דרך מלכותו שתהיה באופן נעלה ביותר אין זה שעל ידי ביטול העם והנהגתו שלו נוצרת בזה מלכותו אלא שהוא 'מלך בעצם' - רוממותו היא עצמית ואינה תלויה ונגרמת על ידי הפעולות. | ||
הסיבה לכך | |||
הסיבה לכך היא: משום שכל מעלותיו נובעים מנשמתו שהיא דרגת ה[[יחידה]]{{הערה|פירוש הרמ"ז לזח"ג רס, ב (נדפס במקדש מלך קצ, ב). לקוטי תורה להאריז"ל על הפסוק: (בראשית ה, כב) ויתהלך חנוך. ועוד.}} ולכן גם המלכות שלו היא 'תוצאה' מנשמתו שהיא בדרגת היחידה שעניינה היא לא שהיא מרוממת עצמה מעל כל הדרגות, אלא שהיא 'מובדלת בעצם' משאר הדרגות ומלכתחילה עצם מהותה מובדלת מהם ואינה בגדרם כלל. ולכן גם מלכותו הוא בעצם מהותו שהוא מרומם ומנושא בעצם מכל העם כולו. | |||
ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (שיחת פרשת תולדות)}} | ולכן במלכותו המתגלה על ידי פעולותיו לא מתגלה עומק מלכותו (שבזה מתגלה רק המלכות שמצד הפעולות) ודווקא בזה ש'יעמוד מלך' - לפני הפעולות, מתגלה עצם המלכות. ועל ידי התגלות זו שאר פעולותיו שאחרי זה עניינם להמשיך עניין זה בעולם.{{הערה|לקוטי שיחות חלק כז עמוד 256 הערות 36 ו37.}}{{הערה|התוועדויות תשנ"ב עמוד 320. (שיחת פרשת תולדות)}} | ||
שורה 28: | שורה 29: | ||
===ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה=== | ===ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה=== | ||
הכוונה בזה הוא{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]].}} לא בהכרח שיכוף בכח אלא העיקר הוא הפועל, שיפעל על כל העם לקיים את התורה ולא בהכרח שיהיה על ידו ממש אפשר שיהיה על-ידי שלוחיו{{הערה|שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש (קידושין מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר מוהרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.}}. | הכוונה בזה הוא{{הערה|נתבאר על ידי הרבי ביחידות, ה' מנחם אב תשכ"ז - [[צדי"ק למלך]] ח"ו עמ' 176, קונטרס יחי המלך גליון 300 - להרב [[שניאור חיים גוטניק]].}} לא בהכרח שיכוף בכח אלא העיקר הוא הפועל, שיפעל על כל העם לקיים את התורה ולא בהכרח שיהיה על ידו ממש אפשר שיהיה על-ידי שלוחיו{{הערה|שהרי שלוחו של אדם '''כמותו''' ממש (קידושין מא, ב). ואולי יש לבאר הכוונה שבשעה זו שיכוף 'כל' ישראל עדיין לא יהי מלך עליהם שהרי לא ימלוך על 'כל' העולם (ראה אגרת קודש אדמו"ר מוהרש"ב כרך א עמוד שי) ומוכרח שיכוף לא יהיה דווקא מצד מלכותו אלא על ידי שלוחים.}}. | ||
פעולה זו של משיח תהיה מתוך מלחמה ונחישות ללא התפעלות מהרוח החפשית הנושבת בעולם (שהצדק הוא ב"דמוקרטיא", ואילו הוא (המשיח) "דיקטאַטאָר") כיון שיכיר רק באמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי הקב"ה בתורה ומצוות וכל מה שהפוך ממנה היא היפך הצדק והיושר.{{הערה|משיחת אחרון של פסח [[תשח"י]].}} | פעולה זו של משיח תהיה מתוך מלחמה ונחישות ללא התפעלות מהרוח החפשית הנושבת בעולם (שהצדק הוא ב"דמוקרטיא", ואילו הוא (המשיח) "דיקטאַטאָר") כיון שיכיר רק באמת דאלקות, שנמסרה לנו על ידי הקב"ה בתורה ומצוות וכל מה שהפוך ממנה היא היפך הצדק והיושר.{{הערה|משיחת אחרון של פסח [[תשח"י]].}} | ||
כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו{{הערה|תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו}} שאחד מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ח' ע' 361}} | כפיית כל ישראל היא תיקון לעניין החורבן, כי מצינו{{הערה|תלמוד בבלי, שבת קיט, ב. איכה רבה א, ו}} שאחד מסיבות החורבן הוא שהשרים לא הוכיחו את החוטאים.{{הערה|[[ליקוטי שיחות]] חלק ח' ע' 361.}} | ||
===וילחם מלחמות ה'=== | ===וילחם מלחמות ה'=== |