מעלי קבצים, highauser
5,403
עריכות
המלך בשדה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←אופן הגילוי
| שורה 19: | שורה 19: | ||
בכללות שלשה דרגות אלו מתחלקים שגילוי המלך הוא נתינת כח ש'לפני' עבודת הנבראים וגילוי התענוג הוא 'לאחרי' עבודת הנבראים. | בכללות שלשה דרגות אלו מתחלקים שגילוי המלך הוא נתינת כח ש'לפני' עבודת הנבראים וגילוי התענוג הוא 'לאחרי' עבודת הנבראים. | ||
====אופן הגילוי==== | ====אופן הגילוי==== | ||
העבודה בחודש אלול היא בעיקר עבודה מלמטה למעלה בדרך [[אתערותא דלתתא]] כלומר בהתעוררות הנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים ללא גילוי המעורר מלמעלה. ומזה מובן שהגילוי שמאיר בחודש אלול אינו "מעורר". והסיבה לכך הוא, כפי המתבאר במשל משום שאופן ההתגלות היא על דרך "מלך בשדה" שאינו מעורר. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. משאין כן בירידתו לשדה (כשהוא בלבושי השדה) אינו מטיל אימה ופחד (ובפרט אנשי השדה שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך) עד שבהיותו בשדה אינו 'מעורר' אפילו תשוקה לראותו. ולכן הקבלת פני המלך בשדה היא מצד העם בלבד שלכן מדייק בלשון המשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו. | העבודה בחודש אלול היא בעיקר עבודה מלמטה למעלה בדרך [[אתערותא דלתתא]] כלומר בהתעוררות הנבראים לעשות תשובה ולקבל עול מלכות שמים ללא גילוי המעורר מלמעלה.{{הערה|לקוטי תורה תחילת דיבור המתחיל אני לדודי (הא') - ראה לב, א.}} ומזה מובן שהגילוי שמאיר בחודש אלול אינו "מעורר". והסיבה לכך הוא, כפי המתבאר במשל משום שאופן ההתגלות היא על דרך "מלך בשדה" שאינו מעורר. דווקא כשהמלך בהיכל מלכותו כשהוא בלבושי מלכות וכתר מלכות כש"מלך ביופיו תחזינה עינינו" אז 'מטיל' הוא אימה ופחד וגם מעורר תשוקה וצמאון לראותו. משאין כן בירידתו לשדה (כשהוא בלבושי השדה) אינו מטיל אימה ופחד (ובפרט אנשי השדה שאינם ברי השגה בגדלותו של המלך) עד שבהיותו בשדה אינו 'מעורר' אפילו תשוקה לראותו. ולכן הקבלת פני המלך בשדה היא מצד העם בלבד שלכן מדייק בלשון המשל "כל מי ש'''רוצה''' לצאת ולהקביל" שיציאתו היא אך ורק מצד רצונו.{{הערה|שם=כ"ו}} | ||
:בעומק יותר: | :בעומק יותר: | ||
לאמתו של דבר יש בגילוי גם התעוררות הן בדרגה הא' שעל אף שאינו "מעורר", עצם הירידה של המלך לשדה וידיעת העם שהמלך ירד אליהם במיוחד מעוררת אותם לקבל פניו. ויתירה מכך, כפי המתבאר (להלן) ב' הדרגות השניות(ב הדרגות שבתענוג: שבמצוות ושבנשמות ישראל) הרי הם "מעוררות" (שנותנים תוקף ליהודים שבמדבר כדלהלן). | לאמתו של דבר יש בגילוי גם התעוררות הן בדרגה הא' שעל אף שאינו "מעורר", עצם הירידה של המלך לשדה וידיעת העם שהמלך ירד אליהם במיוחד מעוררת אותם לקבל פניו. ויתירה מכך, כפי המתבאר (להלן) ב' הדרגות השניות(ב הדרגות שבתענוג: שבמצוות ושבנשמות ישראל) הרי הם "מעוררות" (שנותנים תוקף ליהודים שבמדבר כדלהלן). | ||
ובזה הדיוק במאמר במשל מ"מלך" שרצון העם במלך הוא רצון שבעצם מציאותם משום ש"המלך הוא לב העם" ולכן על אף שכשרחוקים הם מהמלך אין הרצון הזה מאיר בהם ומתעלם בנפשם בסיבת ריחוקם, מכל מקום בהתקרבותם למלך ומתעורר חזרה הרצון למלך, אין זה שמתעורר רצון חדש שחוץ למציאותם אלא שמתעורר הרצון "שלהם" במלך ולכן על אף שישנו הגילוי מלמעלה ה"מעורר" הרי הוא רק 'סיבה' שעל ידה מתעורר "רצון האדם". | ובזה הדיוק במאמר במשל מ"מלך" שרצון העם במלך הוא רצון שבעצם מציאותם משום ש"המלך הוא לב העם" ולכן על אף שכשרחוקים הם מהמלך אין הרצון הזה מאיר בהם ומתעלם בנפשם בסיבת ריחוקם, מכל מקום בהתקרבותם למלך ומתעורר חזרה הרצון למלך, אין זה שמתעורר רצון חדש שחוץ למציאותם אלא שמתעורר הרצון "שלהם"{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק ד עמוד 1343 שזהו הדיוק בלשון "יוצאים אנשי '''העיר''' לקבל פניו בשדה" שקבלת פני המלך אצל אנשי השדה היא מצד שבעצם מציאותם אנשי העיר המה (ולפי זה הרי דיוק זה הוא לא רק אצל האנשים שבמדבר אלא גם אצל אנשי השדה!).}} במלך ולכן על אף שישנו הגילוי מלמעלה ה"מעורר" הרי הוא רק 'סיבה' שעל ידה מתעורר "רצון האדם".{{הערה|שם=כ"ו|מאמר דיבור המתחיל אני לדודי תשכ"ו -ספר המאמרים מלוקט {{מקור}}.}} | ||
==== דרגת ישראל המקבלים ==== | ==== דרגת ישראל המקבלים ==== | ||