4
עריכות
אין תקציר עריכה |
(←השקפתו בנושאים פוליטיים: מחיקת כפילות בתיאור "תורת המלך") |
||
שורה 11: | שורה 11: | ||
==השקפתו בנושאים פוליטיים== | ==השקפתו בנושאים פוליטיים== | ||
בשנת תשנ"ה, לאחר האירוע של "טבח מערת המכפלה" שבו יהודי רצח 29 מתפללים מוסלמים, הרב גינזבורג הוציא חוברת בשם "ברוך הגבר" שבה סקר טיעונים להצדקת הטבח. בין השאר רשם בחוברת: "נקמה אינה נעשית מתוך שיקול של כדאיות, מתוך הבנת התועלת שבה (...) הנקמה היא תגובה טבעית ספונטאנית ומובילה אותה תחושה כי עד שלא ימצא הכוח לפגוע במי שפגע בי לא תהיה לי תקומה"{{הערה|1=יצחק גינזבורג, "ברוך הגבר", עמ' 28}}. על פי הכתוב ב'ברוך הגבר' הנקמה יכולה לנבוע מתוך "זרימה עם הטבע", והתאחדות עם "הזרמים האקולוגיים" של הקיום. לדבריו, פגיעה ב"עם האלוהים" היא פגיעה בצדק האלוהי. | |||
בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם | בספרו "צו השעה - טיפול שורש", שפורסם בתשס"ד, הרב גינזבורג האשים את השמאל הישראלי באחריות לרצח עשרות יהודים וקבע כי "לערבי אין זכות קיום בארץ ישראל". בעקבות זאת הוגש נגדו כתב אישום על הסתה לגזענות. הרב גינזבורג הגיע לעסקת טיעון עם הפרקליטות במסגרתה הגיש מכתב התנצלות על הדברים שכתב והתחייב להימנע מפרסום דברי הסתה בתמורה לביטול האישומים נגדו. | ||
לאחר ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] גישתו ביחס למדינה הקצינה. הוא אמר: "יש לעקר את הרוח הציונית (...) את בית המשפט. עלינו לשבר (...) את הממשלה - ממשלת שמאל או ימין - עלינו למגר"{{הערה| הרב גינזבורג, קומי אורי, ח'}}{{הערה|שם=מדינה|1=קובי חפץ וליאת כהן, עד רדת מחשכי תהום - מחקר על הישיבה "עוד יוסף חי" וכוונותיה כלפי החברה הישראלית, סדרת "מחברות מחקר", הוצאת דרור לנפש 2012, עמ'24-35 - יחס אנשי הישיבה למדינת ישראל}}. | לאחר ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] גישתו ביחס למדינה הקצינה. הוא אמר: "יש לעקר את הרוח הציונית (...) את בית המשפט. עלינו לשבר (...) את הממשלה - ממשלת שמאל או ימין - עלינו למגר"{{הערה| הרב גינזבורג, קומי אורי, ח'}}{{הערה|שם=מדינה|1=קובי חפץ וליאת כהן, עד רדת מחשכי תהום - מחקר על הישיבה "עוד יוסף חי" וכוונותיה כלפי החברה הישראלית, סדרת "מחברות מחקר", הוצאת דרור לנפש 2012, עמ'24-35 - יחס אנשי הישיבה למדינת ישראל}}. |
עריכות